ר' יהודה מאיר ב"ר יעקב שמשון שפירא

מלובלין (תרמ"ז–תרצ"ד)

נולד בשאץ ביום ז' אדר תרמ"ז (ולא תרמ"ו) לאביו ר' יעקב שמשון. הוריו שכרו לו שש שנים את המלמד ר' שלום מסוכוסטוב, ובן י"ג נסע ללמוד אצל זקנו המנחת שי. נתפרסם בעילוי וילד פלא, וכבר בן תשע היה בקי ביו"ד ח"א. למד בהתמדה יומם ולילה, ובן י"ח היה לו כבר את חיבורו אמרי דעת אלא שנשרף בדרך מבית הדפוס לבריכיה. ר' מנחם גולד מ"מ דטרנופול נשלח בתרס"ה לשאץ לתהות על קנקנו, והתפעל מאד. נשא בתרס"ו את מלכה טאבא בת הנגיד ר' דוד יעקב ברייטמן מטרנופול, ודרש חמש שעות פלפולי אורייתא בנוכחות המהרש"ם. סמך לשולחן חמיו, ונסמך מהמהרש"ם ור"מ ארק. הדפיס שם בתר"ע את ספרו אמרי דעת – דרושי פלפול, עם הסכמות נכבדות מהבית יצחק, המהרש"ם ור' ישראל מויזניץ. בדרך מבית הדפוס לכריכה נשרפו עותקי הספר, ואחיו רצה לחדש הדר זיוו בארה"ב.

חסיד נאמן לרבי ישראל מטשורטקוב, ועל פי הוראתו קיבל בקיץ תרע"א למורת רוח חמיו וחמותו, את רבנות גלינא על מקום הרב יצחק אליעזר גרינברג. ישב בה עשר שנים, וחולל מהפכה רוחנית. תיקן את מוסדות הדת והחינוך, ללא רתיעה מתקיפים. יסד את ישיבת בני תורה, והתלמידים נכרכו אחריו בעבותות אהבה. נקרא לועידת קטוביץ, השתתף בועידת רבני גליציה בלבוב תרע"ד, ונבחר באותה שנה בועידת היסוד של אגו"י בגליציה המזרחית כיו"ר ועדת החינוך. בזמן המלחמה שהה בטרנופול. הרביץ בה תורה, ויסד ועד הצלה לעקורים.

זלוטשוב לא בחרה בו, אבל בתרפ"א הוזמן לרבנות העיר סנוק על כס רנ"י דים, מבלי שראו או שמעו אותו. גם כאן חיזק את בדקי העיר, יסד ישיבה, ויזם קובץ תורני אשכול. מאות בחורים נהרו אליו מכל הסביבה, ולמדו אצלו בשיטת הפלפול.

השתתף בתרפ"ב בעידה הראשונה של אגודת הרבנים בפולין בה השתתפו כשש מאות רבנים וגאונים, והרשים את כולם בדרשתו המחשמלת על תפקידי הרב בישראל. דחה את הצעת וורשא להיות רבה, ובלבד שיפרוש מאגו"י. המשיך בעבודת הקודש גם משנבחר בתרפ"ד לרבנות פיעטרקוב. להפצרת הרבי מגור נעתר להיות נשיא אגו"י בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, ובחורף תרפ"ג נבחר מטעמה לסיים הפולני. בכנסיה הגדולה הראשונה שהתכנסה באלול בוינא, היה מראשי המדברים, ומסר בדייקנות רבה את דברי גדולי ישראל חלושי הקול. בהתרגשות רבה נתקבלה אז הצעתו ללימוד דף יומי החל מר"ה תרפ"ד, ועל שמה קרא לו החפץ חיים ר' דף יומי.

פאר יצירתו היא ישיבת חכמי לובלין עליה מסר את נפשו. כחמישים אלף יהודים השתתפו בהנחת אבן הפינה בל"ג בעומר תרפ"ד. כיתת רגליו לארצות מערב אירופה לגיוס משאבים, ומנסיעתו במשך י"ג חודשים בארה"ב הביא 53.000 דולר שהיו מיליון זהוב פולניים. סובב בקהילות פולין להשלים את הסכום החסר, ושיבר גופו ונפשו בתלאות ובזיונות. בסיון תר"ץ נחנך הבנין במעמד קידוש השם, ורומם את קרן התורה במדינה ובעולם. בו בפרק נתקבל כרבה של לובלין, על כס הרב אליהו קלצקין שעלה לירושלים. ניצח על סדרי קבלת התלמידים והרמי"ם, והרצה שיעורים קבועים. סעד עם הבחורים, ושימש להם דמות חינוכית למופת. טיפח את כשרונותיהם שיוכלו למלא תפקידים רבניים, והחדיר בהם יראת שמים, שמחה ובטחון. נאנק תחת עול החובות הכבד, וחיפש דרכים להיחלץ מהם. קיבל הלואה גדולה על חשבון ביטוח החיים שלו, ונעתר בראשית תרצ"ד להצעת קהילת לודז לכהן כרבה בתנאי שתפרע את חובות הישיבה.

איש לא שיער כי מחלה קלה וקצרה תכריע אותו כה מהר. סימנים רבים העידו על קיצו הקרב. בליל ז' חשון הורה להעביר את מיטתו לאולם האורחים הגדול, וכתב על פתק לשתות לחיים "רק בשמחה". לחץ ידי כל אחד לפרידה, הורה לרקוד סביבו את ניגונו בך בטחו אבותינו, וכך יצאה נשמתו בצורה כה מופלאה. ר' שאול בראך נתקנא בצורה כזו של פטירה, ואף אצלו שרו ורקדו בשעתו האחרונה (שאול בחיר ה', רעח). רבבות הגיעו מכל רחבי פולין ללויתו, ומררו בבכי על הסתלקותו. ידי הנאצים לא שלטו באהל שהוקם על קברו בבית העלמין החדש. הועבר ע"י אחיו לאהלו המחודש בהר המנוחות בירושלים ביום כ"ו אלול תשי"ח. רעיתו נפטרה אחריו ביום ה' סיון תרצ"ד בוורשא. ר' יעקב הלפרין מחסידי צורטקוב קרא לשכונה שהקים בב"ב זכרון מאיר על שמו. בתוכה יסד תלמידו הרב שמואל ווזנר את ישיבת יח"ל. סניפי יח"ל הוקמו אחרי השואה גם בפריז, בדטרויט ובמונטריאול.

אור המאיר שו"ת ח"א. פיעטרקוב, דפוס רח"ה פאלמאן, תרפ"ו, ב, פא ד', עו סי', הקדמה. בסוף מפתחות והגהות. מהד' ב בצילום, ניו יארק, דפוס ספראגראף קאמפאני, תש"י, ב, ז, פו ד'. אחיו המו"ל הציג בהתחלה: תולדות חיי המחבר, קטעים מספר מאיר באהבה, חידושים מאביהם וליקוטים. בסוף מגילת יוחסין, תודות והנצחות. גם הוצאה ג' ע"י האח, ניו יורק, גראס ופריעד, (תשכ"ו), בהשמטת ג' עמ' מהמפתח שבסוף.

ספר היובל ליוצר יח"ל במלאת עשרים שנה לעבודתו החינוכית. ערוך בידי שמואל נדלר. לודז, מסורה, דפוס ב. לוין-עפשטיין בוורשא, תר"ץ, שפז עמ'. העורך שחפץ לכבד את רבו, ניסח את כוונתו להגיש חומר חדש מעולה שיאחד בין ספרות סתם וספרות תורנית. בתוכן: תולדותיו, חי' ממנו ומתלמידיו בהלכה ובאגדה; זכרונות ומאמרים, שירים וסקירות עתונות; מכתבים ותמונות. ספר היובל למהר"ם שפירא, מהד ב' ע"י ר' שמואל אבישי שטוקהמר. משאבים, תשמ"ג, ו, שפז, 280 עמ'. תחילה ד"צ הספר המקורי. בעמ' שפט שער: הוא היה אומר, מבחר אמרותיו ועובדות מחייו. בסוף תמונות ופקסימילים.

ארטאדאקסישע יוגענד בלעטער, שנה ב, מס' 10, פראכט אויסגאבע לכבוד פתיחת יח"ל, תמוז תר"ץ. בחוברת תיאור החגיגה, תוכן הנאומים, סקירות, תשובת הרב שאין איסור להוסיף קופסאות צדקה ליח"ל, ותמונות רבות שחלקן בלתי ידועות. דאס לעבען און שאפן פון רבי מאיר שפירא זצ"ל. ורשה, דאס יודישע טאגבלאט, תרצ"ד. כמו כן: שיחת חולין פון רבי מאיר שפירא זצ"ל. היוצר ויצירתו. מאיר זאב ניסטמפובר. פשמישל, דפוס קנולר, תרצ"ז, תצלום הרב. מסה בעברית מעולה, נרשמה בח"ג, 1020.

מאיר באהבה, תולדותיו וסדר הסתלקותו. בנימין מינץ. תל אביב, המכון לתורה ולתעודה ע"ש ריי"נ קורניצר, דפוס יעקב משה לוריא, תשי"ד, סד עמ', הקדמה. בעמ' לט שער: מגילת החורבן — על קהילת לובלין. נכתבה בחודשי אדר על סמך ידיעות שהגיעו מגיא ההריגה. ד"צ בהוצאת יד בנימין, דפוס אופסט רמה, תשכ"ט. בסוף צוין שהספר נכתב בתרח"ץ בת"א, ונסדר בתרצ"ט אצל ר' נטע קרונברג בבילגוריי.

אור המאיר, קובץ תורני חדשי, מוקדש למעריצי ותלמידי הרב. ניו יורק, דפוס מוינעשטער, טבת תש"ח, חו' א, כד עמ'. בתוכן: הקדמת הרב מווידיסלב; ד"ת מאבי הרב; קריאת המר"ל אחיו ר' אברהם לחזק את הסתדרות יח"ל ממנה שרדו 70 תלמידים. טרח כשנה וחצי לחלצם אל צרפת וארה"ב בסיוע ג' תלמידים; ד"ת ששמע ר' משה שפירא מפיעטרקוב מחו"ז ר' ישעיה זאב פאלמאן; מאמר ר' שלמה שיקלר מקלוש; פלפול הרב מתרס"ט; חידוד שאמר לרב בן אחותו ר' מרדכי הרליג; ד"ת מתלמידיו: י. א. ל. רב מפולין, רא"ל ריינמן ר"מ בישיבת רש"ק, ור' צבי מאיר ליכטיג. בעטיפה האחורית תמונת בנין משופץ של יח"ל בגסטין שליד פריז, בו מקום לשבעים תלמידים. החומר הרב שנקבץ מיתר תלמידי יח"ל בעולם נועד לחוברות הבאות. הופיעה גם חוברת ב, שבט-אדר תש"ח, ועוד שתי חוברות, ולא ראיתים.

רבי מאיר מלובלין, תולדותיו חייו ומפעליו. הרב איסר פרנקל. ת"א, ביתן הספר, דפוס יהלום, תשי"ג, 198 עמ'. מעמ' 126 שיחותיו והברקותיו. זכרון מאיר. ח"א: ד"ת ממנו. ח"ב: שיחות ואמרים. ניו יארק, אחיו, תשי"ד, צו עמ'. בסוף תודות והנצחות.

רבי מאיר שפירא במשנה באומר ובמעש. חלק א. ב"ב, נצח, דפוס ארזי בת"א, תשכ"ד, 479 עמ'. בהסכמת רד"ב מטשבין נכתב: לשמו ולזכרו תאוה כל נפש, ואם אמנם זכרו קיים בלב כל יודעיו...בכל זאת ערך מיוחד להודיע מעשיו הגדולים לקרובים ולרחוקים, למען יעמדו ימים רבים למופת בישראל. בהקדמת העורכים אהרן סורסקי ויחזקאל רוטנברג כותבים, שרוב החומר כונס מחדש מכתבי יד ומקבצים, ועבר ליטוש ספרותי. בתוכניתם היה להוציא ח"ג על ראשי הישיבה והתלמידים, ולא הופיע. בהתחלה חידושיו בהלכה על מסכתות, פלפולים ותשובות, וחי' אגדה. אח"כ השגות רבנים על שו"ת אור המאיר; נאומים והרצאות; חי' עה"ת; שיחות ודברי חידוד. ח"ב, תשכ"ז, 2, 511 עמ', הקדמת העורך והמכנס. בתוכן: פירושים עה"ת, חי' הלכה ואגדה, אמרותיו, דברי הערכה עליו מגדולים, סופרים ותלמידים, פרקי זכרונות, והערכות על יצירותיו יח"ל והדף היומי. בסוף ניגוניו עם תוים, תמונות, ומגילת יוחסין.

מרגניתא דרבי מאיר, חי' על סדר הש"ס והרמב"ם. ניו יורק, דפוס האחים גרויס, אייר תשכ"ו, קלג עמ'. מעבר לשער רשימת תשעים תלמידי יח"ל שנותרו בחיים. סודר ע"י התלמיד ר' יעקב מושקוביטש מלונדון, המספר כי נועד בסמבור בקיץ תרצ"ב בבית ר' שמריה פינסטרבוש, עם ר' מאיר למט ור' אהרן לבוול מאיסטריק, לשם סידור הספר. אחרי פטירת הרב יסד הרבי משאץ בלונדון את אגודת אחי — אגודת חניכי יח"ל, והוא שמסר את החידושים למו"ל אחי המחבר. הספר צורף גם לשו"ת מנחת שי שההדיר שם באדר, ונוספו בו ג' עמ' של הנצחה ומגילת יוחסין. מהדורה חדשה נסדרה ע"י התלמיד הרב ברוך שמעון שניאורסון עם הקדמת האח המו"ל. ירושלם, מעין החכמה, דפוס התחיה, תשכ"ז, ד, קמ ד'. בהקדמת העורך ניתנת רשימת מוסרי החידושים. הוא מספר כי בפורים תרצ"ב מסר זלמן אברמזון הי"ד תלמיד יח"ל לרב, כרך שלם של חידושיו בשם זה מודפס במכונת כתיבה, והוטב בעיניו. בסוף הגהות על מלוא הרועים, ורשימת תלמידי יח"ל שנספו.

נצרצי אור המאיר, רעיונות עה"ת, פרפראות ושיחות חולין. כינס וערך אהרן סורסקי, בהשתתפות יחזקאל רוטנברג. ב"ב, נצח, תשל"ד, שלה עמ'. בהתחלה תולדותיו, שני מחזורים עה"ת, שיחות ופתגמים.

כפתור ופרח, קיבוץ חסידי ברסלב ביח"ל בר"ה עם מהר"ם שפירא, פרי עטו של הרב דוד הלחמי. הביא לדפוס עם תמונות זקני החסידים שהשתתפו — ר' יעקב הלוי דב. ירושלים תשמ"ג, טז עמ'.

קובץ הדר"ת אור המאיר, יו"ל ע"י אגודת תלמידיו ויח"ל, בעריכת הרב דוד אברהם מנדלבוים. א, ב"ב, תשד"מ, 6, 234 עמ'. נעוד לחידושי הרב, הרמי"ם ביח"ל, הערות על ספריו, חי' תלמידיו חברונות. ב, תשמ"ה, 255 עמ', בתוספת קונ' ושו"ת מכתי"י הרב מקחיגלוב.

אבוקת אור לשעה ולדורות. גליון לתשב"ר לרגל סיום לימוד המחזור התשיעי, ירושלים, דגל ירושלים, תש"ן, 20 עמ'.

ממנו: אבני זכרון (ספר), ח"ב, דף קיג ע"ב בתרפ"ז בביקורו בארה"ב ואליו; אגרות לראי"ה, עמ' קעח (מכתב ופקסימיל מתר"ץ); אסיפת חכמים (ליפשיץ), חו' א, (לנדא), חו' א (ר"ח); דברי מהרי"ז (בורר) בתרפ"ז (הסכמת פקסימול עם תמונת יח"ל); דובב שפתי ישנים, ח"ב, קפב-קפח בתרע"א–תרע"ב (מכתבים מזויפים נגד הציונות לרד"ב ריטר מרוטרדם); זכרון מאיר מחידושיו בתוך ספר תלמידו הרב יצחק פלקסר, שערי יצחק, ירושלים תשי"ז; החלום ברוב ענינו, ר' יהודה צבי גלברד, תרס"ח (שיר שחיבר בשאץ לכבודו בעודו חתן); וסלו, 68 (שד"ת מרת"ק מבלבל התפלה); מחו"ה, כ"א אדר תרס"ג, 3 (מכתבו הראשון), ו' ניסן, 4 (על בת ר"מ מפרמישלן), כ"ז ניסן, 4 (על דרשתו), י"ד אייר תרס"ד, 7, ג' אד"ב תרס"ה, 1, כ"ד אד"ב, 2 ואילך, י"ז אלול תרס"ז, 7 (ברכות לנישואיו), כ"ח ניסן תרס"ז, 8 (ברכתו לגיסו), ה' אדר תרע"ב, 6; מראה יחזקאל, ו, מב בתרפ"ח–תר"ץ; נחלי אמונה, ר' אליעזר צבי ציגלמן, לובלין תרצ"ה וד"ץ ברוקלין תשמ"ג (מועדים לשמחה ...ות בתר"ץ להצביע עבור רשימת הממשלה מס' 1 על המועדים); ספר הזכרון להגרי"י פרנקל, תיד-תיח (ד"ת); צפונות, יד, תשנ"ב, מה-מו (מכתב לרי"א קמלהר בתרס"א ופקסימיל), יח, תשנ"ג, מז-מח (הגהות לשו"ע או"ח); ואליו, שאלת משה (וסרמן), יו"ד, ו, ז בתרע"ג בלבוב; שארית יעקב, תלמידו ר' ישראל יעקב מוסקוביטש, לונדון תשי"ז (ג' דרשות); תלפיות, חו' א, עמ' כב.

הספרים עליו: דברי יחזקאל (הוכברג); זקני מחנה יהודה, קנה-קנח; מתוקה שנת העובד, ר' צבי לנדמן, באקוי תרצ"ד; שפתי כהנים, דפים סט.-ע. (השתעשע עמו ביח"ל בשבתו האחרונה פרשת נח).