ר' (יוסף) משה ב"ר אלקנה שפירא
מגיד מישרים בזבורוב ובזלוזיץ
מזלוזיץ וזבורוב (תצ"ה–תקע"ה)
נולד בשנת תצ"ה לאביו ר' אלקנה ולאמו ריזל. תלמידם של המגיד ממזריטש והמגיד מזלוטשוב. מרועי החסידות הראשונים, ומוסמך מר' בנימין ב"ר אהרן המגיד מזלוזיץ. רבי משה ליב מססוב שלח אליו פתקא. אבי זקן זקנו של דב סדן המספר עליו שהיה מלמד, וכשנצרך ציוהו רבו מזלוטשוב להיות מגיד. כל ימיו ידוע חולי ויסורים, וכשכאבו רגליו ציוהו רבו להיות מגיד נודד. בכח אמונת חכמים עזה שמע לו לנדוד למרחקים ונרפא. שימש כמגיד מישרים בזבורוב, ואח"כ עבר לזלוזיץ. דמות מופת של קדוש ופרוש, ולא ראו אצלו כמעט אכילה, שתיה, שינה, ושאר תענוגים גשמיים. רוח הקודש נראתה אצלו בגלוי, והיה חוזה מראש גזירות קשות ואוחז בצעדים לבטלם. בהסכמתו לספר יסוד יצחק, זאלקווא תק"ע, חתם את שמו: משה שפירא. ג' שנים אח"כ הכביד עליו חוליו, והוסיף לו רבי אברהם חיים מזלוטשוב את השם יוסף.
סיפר עליו הגבאי שלו לרש"י שור בעל מנחת שי, כי בזקנותו שלח אותו רצ"ה מזידיטשוב ליאסי לעורר את העם לתשובה. בשבת הלהיב כל כך את הלבבות בדרשתו, עד שביום ראשון מלאו שוקי יאסי שברי כלים שנותצו מטעמי כשרות. בדרכם חזרה נרדם הגבאי, ובהתעוררו ראה שתעו בדרך ורבו עומד רועד ונבהל. כששאל אותו מה לו, ענה שהבעל דבר עצמו בא ללחום בו, רצעק שבדרשותיו גירשו ממקום מושבו. כך הרגיש שלא יאריך יותר ימים, ושב לביתו להתכונן לדרך רחוקה. בשבתו האחרונה לא עלה כדרכו לשלישי, רק לעלית ששי בה קראו על משה הן קרבו ימיך למות. ביומו האחרון כ"ד אלול תקע"ה התעורר בהשכמה, הניח תפילין, למד את שיעוריו הקבועים, ייחד יחודים שהכין ליום הפטירה, קרא לבניו לברכם, הורה להם כיצד יתנהגו עם כל הפקדונות, הצדקות וסדר הנחלות, וציוה להדפיס את כתביו. קרא לעם הניצבים עליו בתפילה לברכם באמרו וזאת הברכה אשר ברך משה, קרא את הפרשה בנקודות וטעמים, ביקש פרני מרדת שחת, ויצאה נשמתו בקדושה ובטהרה.
באר מים, פירוש דרושי על הגדה של פסח, מזבח תקע"ז. טויבר כתב בכרטיס הקטלוג, שהדפים האמצעיים נדפסו במקום אחר. הביא לדפוס בנו האברך ר' יוסף אלקנה שקיבץ את ההסכמות. בהקדמת המו"ל השני ר' ישראל ב"ר דוד הלוי ז"ל דומ"ץ בראד חתן המחבר מפליג בשבחיו, וכותב שהיה גם ספר על פרקי אבות ואבד. אח"כ הדפיסו את יחוד פטירתו, דרוש לשבת הגדול ודינים. המסכימים: בתקע"ז האב"ד ראי"ה מאפטא (אידי דחזינא דקא משבחי' רבנן טובא בגווי', דהוי' יודעים בקדושתו ובפרישותו, אמינא אוקי גברא אחזקתו, משה אמת ותורתו אמת); בתקע"ו רא"ח מזלוטשוב (קריתי בו, וכולו מחמדים מתוקים וערבים); ר' בנימין זאב וולף מזברז ברי"מ מזלוטשוב (ראוי לקבוע דבריו הקדושים בספר); ראז"מ (מנעוריו היה שוקד על התורה ועל העבודה, ומופלג בפרישות וחסידות...וכמה פעמים שמעתי ממנו דברים מתוקים מדבש ונופת); רצ"ה מזידיטשוב (כמה דברים שמעתי ממנו בחיים חיותו מתוקים מדבש ונופת צופים...כי טובים ומעטי הכמות ורבי האיכות, דברים הנאמרים באמת באהבה ויראה...אבקש מכל בני גילי החברים אשר בכל עיר... ליתן לו החצי על הספר ממון...והוא איש כשר ישר הולך, ודבריו כנים ואמיתים מחזקת אביו הצדיק זלה"ה....ובפרט אני יודע ומכירו זה כמה שנים וראוי להאמינו). היו עם הבן עוד הסכמות ואבדו.
מהדורה שניה נדפסה ע"י נכד המחבר ר' ישראל יהודה שפירא ב"ר אריה ליבוש מזלוחין, למברג, דפוס ב. ל. נבליס, תרל"ט, בלי סיפרור, עם ההסכמות הישנות, וחדשה מרצ"ה אורנשטיין. ב"קדם לעין" כתב המלבה"ד, שמדפיס מתוך כתב-יד המחבר שנמצא בידו, עם תיקונים והשמטות שנעלמו מעיני דחו במהדורה הראשונה, מראי מקומות וציונים, והוספות במרובעים. בסופו הצעטיל קטן, כיון שמצאו באמתחת כתבי זקנו. על הנוספות במהדורה זו מקודמתה כתב נפתלי בן-מנחם (פתחי שערים, 55–48). באותה שנה נדפסה שם מהדורה שונה בדפוס א. ו. סלט וי. מ. ניק, נו ד'.
מהדורה חדשה בירושלם, דפוס ארץ ישראל, תרצ"ה, קיב עמ'. יצאה לאור ע"י נכד המחבר הרב יעקב מאיר בלייך מצפת, שרצה להדפיסה כבר בתרפ"א יחד עם פרי חיים מרא"ח מזלוטשוב, וקיבל את הסכמות: ר' ישראל מהוסיאטין, ר' ישראל מצורטקוב, ר' ישראל מויזניצא ובנו ר' אליעזר בתרפ"ה; ר' יוסף צבי דושינסקי בתרצ"ד; ר"מ ארק בתרפ"א (דבריהם מאירים לקרב לב ישראל לאביהם שבשמים, והספר הנ"ל אין צריך לשום הסכמה, כי נודע למשגב גדולת וקדושת המחברים); ר' יוסף באב"ד מוינא בתרצ"ב; ראי"ה קוק; ב"ד ירושלים: רצ"פ פרנק, ר' יוסף גרשון הורביץ, ור' אליהו ראם בתרצ"ג; ב"ד החסידים בתרצ"ה: ר' אברהם צבי שור (מוסר מה ששמע מאביו על המחבר), ר' שמואל ויינגורט ור' מאיר דאוויד; נכדי טשרנוביל ר' אברהם דוד ב"ר מנחם נחום טברסקי, ר' זאב ב"ר יוחנן טברסקי, ובתרפ"ט בוינא ר' יצחק מרדכי שפירא ור' יעקב יוסף טברסקי; ר' אברהם ליב זילברמן ראב"ד צפת. היו עמו עוד הסכמות שלא הדפיס: מרא"מ שטיינברג, ר' דוד הלברשטם מסוקולוב, ור' שלמה פרלוב מבוליחוב. בראש ההגדה הקדמת המלבה"ד, ובסופה דברים ממנו. הכותרות בראשי הדפים: באר מים נגלה — סדר הגדה נסתר.
הגדה זו צולמה מחדש במונטריאול תשכ"ח ע"י הנכדים, ובהם ר' שמואל אלכסנדר אונסדורפר ראש ישיבת ראשית חכמה. מהדורת צילום נוספת הופיעה שם בתשל"ג ע"י נכדי המחבר שרשימתם מעבר לשער. הם השמיטו את הסכמות ראי"ה קוק וב"ד רצ"פ פרנק, והוסיפו 10 עמ' של צילומי קטעים שונים על ההגדה, קיד עמ', ואת הגדת פרי חיים, לד עמ', ושיר השירים עם מפרשים.
ברית אברם, פירוש על התורה, הפטרות, חמש מגילות ודרשי מוסר לימים הנוראים. בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ה, ד, קנב, ד ד'. הובא לדפוס בהידור ע"י השותפים נכדי המחבר: ר' ישכר בעריש ב"ר זאב וואלף בלעיך מסקאליט, ור' ישראל יהודא שפירא מזלאזיץ ב"ר אריה ליבש בן המחבר. אחד מהם היה חתנו של ר' מיכל ברנזון מזברז', הנזכר ברשימת המנויים עם בניו ר' יעקב ור' מאיר דב. המולי"ם כותבים מעבר לשער, שבידם שטר מכירה על קנין כתב היד מיורשי המעתיק הראשון ר' יוסף משה ב"ר ישראל דומ"ץ ברודי חתן המחבר, והם התיגעו רבות בהעתקה ובציון מראי המקומות. מילים שהודגשו ע"י המחבר בסגו"ל, סומנו על ידם בגרשיים. בהתחלה הציגו את ההסכמות הישנות מהגדת באר מים, וחדשות מתרל"ד מרא"י מסדיגורה ומרד"מ מצורטקוב. בהקדמת המעתיק הראשון כותב ששמע מדודו ר' יוסף אלקנה מזלחיץ בשם אביו המחבר, שמובטח לו שרש"י יצא לקראתו כיון שתירץ דבריו כמה פעמים בקושטא, ושיקרא לחיבור זה ברית אברם לפי הר"ת של שמו, ועוד טעמים כמוסים. עוד אמר לו דודו, שההסכמות ניתנו למעשה לחיבור זה. כמו-כן הוא מספר שנידד שינה מעיניו להעתיק את כתב-היד שהיה דהוי וקשה לפיענוח, השתדל שלא לשנות את הלשון, ואעפ"כ בגלל יסוריו אולי טעה. את כל מה שהוסיף הקיף במרובעים בר"ת: נהי"ם. את קסת הדיו הניח בלילה במיטתו שלא יקרש. בראש הספר הקדמת המחבר, שתים מתפילותיו, וחרוזי בנו ר' יוסף אלקנה על שם הספר. בסופו רשימת המנויים, ובהם עשרות נכדי המחבר מכל רחבי גליציה המזרחית בני המשפחות: בלעיך, וולפצאהן, זיידמן, כ"ץ, לוינטר, עפשטיין, פיק, רוזנצוייג, שטוק ושפירא.
מהדורת צילום בלי המנויים בירושלים תשל"ב, ד, קנב ד', ע"י נכדו ר' יוסף דוב סג"ל לעוי ב"ר עוזיאל יחיאל ב"ר יחזקאל שרגא מירושלים. נוספו בסוף ג' עמודים, מפתח לספרים ולצדיקים הנזכרים בספר. ד"צ גם בברוקלין תשנ"ג לרגל נישואי נכד המחבר ר' משה יוסף דב אונסדורפר עם בת האדמו"ר מבייטש. מעבר לשער רשימת הנכדים.
ממחת הילדות, כח מ, פא-פב, עיר ואם בעיני בניה, 185–187; הכנסת כלה, מהד' ט, תשכ"ז, צ-צט; אלפסי, החסידות, 91.