ר' דוד ב"ר מרדכי צבי כהנא-שפירא
חבר ועד הרבנים בוורשא ורב בפיורדא
מקראקא (תרס"א–תשל"א)
נולד בבזויסק בשנת תרס"א לאביו ר' מרדכי צבי ראב"ד קראקא מצאצאי המגלה עמוקות, ב"ר משה נתן אב"ד קשוינז בפולין, תלמיד מובהק לאבני נזר ומחותנו, מח"ס שמן למאור על תהילים. יצק מים על ידי סבו, ודודו בעל שם משמואל בתרצ"ו. נשא את בתו של ר' חיים יהושע גוטשטבר זקן רבני ורשא, תלמיד ישיבת וולחין. נתמנה להיות חבר ועד הרבנים בוורשא על אף גילו הצעיר. בכיבוש הנאצי התנגד חמיו לפני פטירתו והבאתו לקבר ישראל שהקהילה תמלא את רצון הנאצים, אבל חתנו חשב שמצילים בכך נפשות. כשהסתמן פתח הצלה לג' הרבנים שנותרו (עם ר"מ זמבה ור"ש שטוקהמר), דחה בתוקף את הרעיון להיפרד מהציבור. סיפור תלאותיו בגיטו ורשא בספרו של יהודה אריה פינגולד, איך בין געבליבן לעבן, ח"א, ירושלים תשמ"ח, קלט-קמב, ותמונותיו אחרי עמ' מח.
שרד בניסים גלמוד, אחרי שרעיתו וד' ילדיו נספו. הרעיף עידוד ואמונה לניצולים, אף כי פצעיו שלו לא הגלידו. עג עוגה לעצמו כרב בפיורדא שבאשכנז, וכ"ה שנה לא יצא לציבור. עניו וצנוע, מתמיד וחס על כל רגע, מתנהג בחסידות, פרוש מהוויות העולם, ועם זאת דעתו מעורבת עם הבריות. ביקר פעמים אחדות אצל בעל בית ישראל, שרצה למנותו כרב בב"ב. רכש דירה בעיר זו ברחוב בן זכאי, אך סמוך לאחר עליתו חלה ונפטר בחוהמ"ס תשל"א. בביתו נוסד על שמו בית מדרש, כולל, וישיבת בית דוד לצעירים.
מכתבי הפקסימיל שלו ושל אביו, זכרון שלמה (קליש), תקסו-תקסז.
אריה למדן, המודיע, י' שבט תשל"ז, ד, יצחק רהנפלד, י"ב תשרי תשנ"ו, ו; יתד, י"ב תשרי תשנ"ז, מוסף, 16—19. נזכר בספרו של דוד פרפל, בגיטו ניסוויז' וביערות נליבוקי, ר"ג תשנ"ה, 174.