ר' יעקב יצחק ב"ר אברהם תאומים

מפרמישלא (תרכ"ג–תש"א)

נולד בשנת תרכ"ג לאביו ר' אברהם בעל חסד לאברהם. בן חמש נתיתם ממנו, והמשפחה עברה ללבוב. בגיל עשר נסע ללמוד אצל בן דודו רצ"ה תאומים אב"ד חרסקוב. נסמך מרצ"ה אורנשטיין, ומרבו מהרי"א איטינגא. קראו לו גם בשם יצחק בלבד. נשא את בתו של הגביר ר' אפרים פישל אברדם מעיר ישן שליד סמבור, והתפרנס ממסחר. במנויי תורת הרא"ם תרנ"ח נקרא אב"ד המקום. ניטשה שם מחלוקת בקהילה עקב נסיעת הרב לא"י ורצונו למנות את בנו על מקומו, לבין אלו שרצו בבן בנו של הרב הקודם והיה אז צעיר לימים. השיב לו על כך בן דודו ר' דוד ב"ר משה מהורודנקה, מאזנים לתורה, דף לא ע"א, סי' ט. כשנפטר חותנו עבר לפשמישל, ופתח בה בנק עם אחיו ר' משה, ושני חתנים שלו עצמו. קנה בתים ומכרות בבוריסלב. ביבליופיל ובעל ספריה נדירה בת 15.000 כרכים. ההדיר את שו"ת חסל"א של אביו. ממיסדי אגודת ישראל ומנהיגיה. השתתף בועידת קטוביץ, והתידד שם עם גדולי הדור. נשיא התנועה בגליציה, אך לימים התרחק קימעה מפעילות בה. בפרוץ מלה"ע א' נמלט לוינא, וחזר בתרע"ז. גר שם שוב בשנים תרפ"א–תרצ"ה. בשנת ת"ש עבר לגור בלבוב אצל בתו. שם נפטר בתש"א לפני הכיבוש הנאצי. הניח ארבע בנות. גאלדא זו' ר' שמואל באב"ד ב"ר משה אב"ד לבוב, נפטרה צעירה על פני הוריה ביום א' י"ג אייר תר"ץ, ונטמנה בוינא, שער 4, חלקה 16B.

שיח יצחק, קינה שנשא ביום ד' י"ב שבט בעיר ישן על מהרי"א איטינגא. פרזעמישל, דפוס זופניק, קנאללער והאמערשמיט, תרנ"א, טז ד'. ש"ב ר"י שמלקיס כתב בהסכמתו: דבריו בנויים על אדני הדעת בחריפות ובקיאות. בהקדמת קול בוכים מבכה את רבו. בסוף שני דפי הלכה מתוך חידושיו שבכתובים.

ר' יצחק מעיר ישן ופרמישלא ראה לפי: תאומים, ר' יעקב יצחק