ר' אברהם מאיר הכהן גלנצר

יחוסו הגיע לפנחס בן אלעזר הכהן, ר' שאול ב"ר השל, ר' שאול וואהל, ואחד מחבריא קדישא של הנו"א אליו נסע לחצי שנה, אב"ד זלין שמכר את הרבנות לנכד רופשיץ. בנו או נכדו ר' יעקב הדומ"ץ. בניו ואולי בני ר' יעקב מזבורוב שנפטר בתר"ס: ר' אברהם מאיר (להלן), ור' שאול שגר בקראקא. נשא את אסתר גולדה (ח' תשרי) בת ר' אברהם ירמיה בוגוכוואל. ילדיהם: 1. ר' חיים יחיאל הבכור, העמיד תלמידים, נספה עם זו'; 2. חיה שרה זו' ב"ד ר' אלחנן צבי, ז' בנים; 3. ר' יעקב אביגדור ומשפחתו; 4. סימא רחל זו' ב"ד ר' שלמה בוגוכוואל ובניהם; 5. ר' יצחק השו"ב, זו' טויבא, ו' ילדים; 6. שינדל דאבא זו' ר' אהרן מעהר מבלז. שרדה בתם 7. לאה זו' ר' יוסף גינצברג, ובניהם: אהרן, אריה זאב, צבי, אברהם משה; 8. ר' דוד משה וזו' בחיפה.

רא"מ נולד בשנת תרל"ב בזולין, ונתברך בילדותו מהרבי משיניבה. לדעת רי"י וייס שם אביו ר' יצחק. נסע ללמוד אצל ערוגות הבושם בחוסט וקדושת יו"ט בסיגט. נשא את רבקה בת ר' אשר פרידמן מזבורוב, ונרשמו פרטים על יחוסה. הובלה לאושוויץ בסיון תש"ד. הרביץ תורה לתלמידים בהוניאד, קליינוורדיין, והתישב בתר"ס בגרוסוורדיין. למדן חריף ושנון בפיו ובעטו. ישב בדיני תורה. ייצג את חסידי סטמר בדין תורה על התפלגותם מהקהילה הגדולה. הפיץ כרוז נגד המזרחי בחתימות רבנים, אלא שחלקם הכחישו שחתמו. היגר לארה"ב, ורבו בחסידות רצ"א מבלזווב כתב לחסידיו שם שיקבלוהו עליהם כרב (פקסימיל). נפטר ביום ט"ו אייר תרפ"ה, ונטמן בבית החיים של חברת שערי ישראל בקווינס.

ילדיו: א. ר' אלחנן צבי הבכור. למד בישיבות שמלוי, אונסדורף וסיגט. חסיד בלזווב ובנו מריבטיטש, בובוב וסטמר. סירב לקבל סרטפיקט לא"י גם בעת השילוחים לאושוויץ. ילדיו הב' נספו: 1. שאול ירמיה יליד תרפ"א; 2. הדסה מרים (תרפ"ב); 3. אשר ישעיה (תר"ץ); 4. שינדל (תרצ"ג); 5. משה יוסף (תרצ"ה); 6. פנחס (תרצ"ז). שרד רק: 7. ר' אברהם יעקב (השני); ב. ר' יצחק. זו' לאה בת ש"ב ר' בצלאל פרידמן מהלמין. ילדיהם: עלקא, הדסה, משה, יעקב. שרד רק אברהם מאיר; ג. ר' יעקב אביגדור. נפטר ממחלה אחרי השחרור. זו' בלימא בת ר' מנחם שורץ דומ"ץ גרווה"ד וילדיהם; ד. אסתר זו' ר' שבח עלוביטש מרצפרט נכד הנו"א, ח' ילדים; ה. ר' שאול. זו' שרה בת ר' מנחם שורץ דומ"ץ גרווה"ד ובתם רחל; ו. אשר, נפטר צעיר. כמעט כולם נספו באושוויץ, ושרדו רק: ז. ר' משה עם זו' ובנו במונטריאול; ח. סימא רחל, בעלה ובניהם בתל אביב.

פרוספקט אגם מים קונ' א. מ. סיגעט, דפוס בלומנפלד ודויד, אד"ב תר"ס, ח ד'. נועד להופיע פעמיים בחודש. המסכימים: ר' משה הרש פוקס מגרווה"ד; רבו ערוה"ב; ר' משה וייס מזבורוב. בהקדמתו מפרט את שמות מדורי הקובץ. משתתפים בו רבני הסביבה. בסופו עניני השקפה ואמונה. אגם מים, חידושי סוגיות, חי' על יו"ד ואגדה. ברוקלין, דפוס סענדר דייטש, תשל"ה, שפא עמ'. בהסכמת ר' אברהם שלמה כ"ץ מריסקיווע כותב: ישבנו כסאות למשפט יחד, והכרתיו לגאון בתורה. בהקדמת המולי"ם בנו ר' משה ונכדו ר' אברהם יעקב ב"ר אלחנן צבי מוסרים תולדותיו. כתב היד ניצל לארץ ע"י ר' צבי מושקוביטש מירושלים שמסרו לר' אלישע מיכאל פרידמן מבני ברק להעביר למשפחה. בסוף מכתבו נגד חברת מגיני ארץ בגרווה"ד לישוב א"י, ודברים לזכר ר' ליפא פרידמן מנאמני סטמר. מהד' ב' בפורמט מוגדל עם הוספות ע"י נכדו, קרית יואל מאנרוי תשנ"ה, 20, שפ עמ', בתוספת הסכמת ר' משה טייטלבוים מסטמר. בסוף ד"צ מהקונ' החריף שהדפיס בחייו נגד הציונות.