מפודהייץ (תרל"ט–תש"ג)
נולד בזידיטשוב ביום ט"ו אב תרל"ט לאביו רבי שלמה יעקב, והתחנך אצל זקנו בשנדישוב. נשא בתרנ"ו את מרים בתו של רבי נחום ברנדוין מבורשטין, נפטרה ביום י"ג טבת תרצ"ד. ישב שנים רבות על שולחן חמיו, ונחשב תלמידו. שנת תרס"ט נעשה אדמו"ר בפודהייץ, ונהרו אליו חסידים רבים. בדרך היו שרים שהנסיעה אליו היא סגולה לעשירות. היה אישיות אצילה וקורנת, מעודדת ומלטפת. בעל חן, ונתמזגו בו דרכי אבותיו משני הבתים: העמקה בתורה ובחסידות, ואהבת ישראל פקחית בנועם ידידות ובפזרון יד. כל ימיו ישב בתענית ובפרישות, ורק לפני מנחה טעם מעט. לא עבר עליו חצות לילה בשינה, ולא הניח תפילין מבלי לטבול. צדיקי דורו העריכוהו, והמנחת אלעזר שהשתעשע עמו בקבלה אמר שהוא יחיד בדור בחכמה זו. סבל רבות ממחלת הסוכר, ומצבו החריף בזמן המלחמה כשלא נמצאו לו רפואות בגיטו. נפטר בעירו ביום י"ג אד"א תש"ג, ושנים מחסידיו מסרו את נפשם להוציאו לבית החיים. ילדיו: הרב שלמה יעקב זיידא'לע; אלטה שינדל, נפטרה תשל"ה, אשת רבי אברהם חיים ב"ר משה ליב מושקוביץ אב"ד ואדמו"ר בהרצה שברומניה. נרצח ע"י הנאצים בדמי ימיו ביום י"ב תמוז תש"א הי"ד; שרה ובנה נפתלי הי"ד.

תולדות אנשי שם, 2; הלל זידמן, אלה אזכרה, ז, 88—91; ספר בורשטין, 205; ספר פודהייצה, 39, 54, 137—138; 152, 282—283; זכרונות המאור, ח"ב, תשח—תסט.

