ר' יוסף ב"ר משה באב"ד

מטרנופול (תקס"א–תרל"ד)

נולד ביום כ"ד אלול תקס"א לאביו ר' משה אב"ד פשוורסק. מנעוריו נודע כשקדן גדול, וכבר בילדותו היה בקי בש"ס ובפוסקים. זקנו ר' יהושע השל אב"ד טרנופול חבבו מאד, והשיב לו בספר יהושע, לה, צט, בלבביות רבה. נשא (בשנית) את בתו של רבי אריה ליבוש הלבר־שטם מטרניגרד, וזמן מה למד עם גיסו רבי חיים שהיה אח"כ אב"ד צאנז. אחרי שנפטרה נשא את פאליא בתו של רבי דוד הגר מזבלטוב, גרושתו של נכד רבי משה צבי מסאוורן. כך היה מקורב לחצרות הצדיקים, ודרך החסידות ישרה בעיניו. תקופה מסוימת ישב ברופשיץ, וכל ימיו קרא לר' נפתלי הרבי שלי. פעמיים נסע לשבת אל רבי שמעון מירוסלב. לבש לבנים כמנהג גדולי החסידות, ולפעמים גם קיבל פת־קאות.

רבנותו הראשונה היתה הוסקוב. נתקבל לרבנות ברודשין, אך נאלץ לחזור בו ועבר לזברז. בעקבות מלשינות המשכילים גרשוהו השלטונות, ובשנת תר"ב נתקבל לסניאטין על מקומו של ר' אהרן משה טוביש שעבר ליאסי. כבר שם הרביץ תורה לתלמידים, ולפעמים עמד בחילופי שו"ת עם גאוני דורו. בתרי"א לערך עבר להורודנקה, ובתרי"ז נבחר לטרנופול על מקום זקנו.

הג את נשיאותו ברמה ללא מורך מתקיפים, אבל לא הרבה לעסוק בצורכי ציבור. כל היום שב על התורה ועל העבודה בריכוז רב, כשראשו מכוסה בטלית. נקרא השתקן, כי לא הרבה לדבר ולהשיב על מכתבים. בכספו החזיק חבר תלמידים חריפים, עמם היה מפלפל בעומק רב. קושיותיו הילכו בבתי מדרשות בגליציה, וגדולי הלומדים טרחו ליישבם. היה בעל לב רחום, הרבה לגמול חסדים עם כל אדם. בידידות רבה היה עם גאוני דורו. בשנותיו האחרונות חלה, נסע לדרוש ברופאים בלבוב ובוינא. נפטר ביום ראשון של סליחות כ"ד אלול תרל"ד. נספד מורות בתפוצות ישראל, ויהודים פקדו בבית העלמין את מצבתו הנאה שהיתה נטויה על צידה. ילדיו: ר' שמעון מטרנופול; ר' דוד מאיר מפרוביזנא, סניאטין וצפת; ר' משה מסניאטין סוליצה; ר' יהושע השל בטרנופול; (ר' שלום); אשת ר' יעקב ארינשטיין (זכרון יהודה [ברודא] ף ח:); אשת ר' ראובן כהן רפפורט; הינדה אשת ר' יעקב פופרש מברודי.

לשם עולם זכה בגלל ספרו מנחת חינוך, שרכש לו מקום כבוד בכותל מזרח של עולם התורה. הוא פירוש על ספר החינוך ותרי"ג המצוות, סיכום ההלכות והכללים של כל מצוה, וגילוי ספיקות חדשים שיש בהם פנים לכאן ולכאן. נדפס לראשונה בלמברג תרכ"ט ע"י הרב אורי ואב וולף סלט, בעילום שם המחבר. גם הקדמת המחבר אינה חתומה, ובה מגלה כי רק לאחר שנגנב ממנו קובץ חידושיו עה"ת ועל שו"ע, נעתר להפצרות להדפיס את הספר. הקדמות נוספות מבנו ר' שמעון, ר' ראובן רפופורט הדיין עם קונטרס מנחת עני שלו, ודבר תורה מהדיין ר' ישראל רפופורט שטרח בהדפסת הספר. מהדורה שניה נדפסה שם בתרמ"ט ע"י אותו המהדיר, עם הסכמת מהרי"א איטינגא והרשאת ארבעת בני המחבר. המוסי"ם מונק וראטה מלבוב הדפיסו את הספר שוב בפיעטרקוב תרס"ב. מהדורות חדשות עם הוספות נדפסו בווילנא בהוצאת רווזנקרנץ ושריפטזצר בשניטו תרע"ב, תרפ"ב–תרפ"ד. מאלו צולמו כל ההד־פסות הרבות בימינו, כגון הראשונות בגרמניה מעשה בית־דין דטרנופול מיום ו' כסלו תרכ"ט על מסי ר' ראובן כהן רפאפורט, ר' יחזקאל צבי ב"ר ישעיה הן הכל מסירת גט לשליח הולכה. על החתום שני העדים, שלושת הדיינים: ר' ישראל אברהם, ר' ישראל פרנס והאב"ד בעל "מנחת חינוך".

ורבר דוד ויי שמלק מליצי 262—70 ח"א, י מוריה, ר' יוס ממיקול רבה ו יהושע בסוף ר' יוס מטויסט נולד ב לאביו המנ"ח זקנו ו בת דוד בתרס מתרס ליניץ באגדה ואפילו בעירו הובלו אשתו וזכה חבצלו לדודה מחלת בקיאו באב"ד הקודש כ—כב חיסול ברוך אלכס בנו הר