ר' ישראל ב"ר יצחק שמחה ברגר

מפרוביזנא ובוקרשט (תרט"ו–תרע"ט)

נולד בלאפוש ביום כ"ח שבט תרט"ו לאביו ר' יצחק שמחה. הילדים הקודמים של אביו נפטרו, כשפנה אל השר שלום מבלז ברכו בזרע של קיימא, אך אמר לו שחושש שיקנאו בבנו. למד אצל מחותנו בעל ייטב לב משנת תרכ"ט, כעבור ג' שנים קבל ממנו תעודת מורנו. כמו"כ נסמך מהדב"ח ומרמ"מ פנט מדעש. ראה עצמו תלמיד מהרי"א מזידיטשוב, ובהשפעתו החל ללמוד קבלה בצעירותו. הוא ששידך לו את הינדה בת רמ"מ הגר מזבלטוב בהיותו בן י"ד. היתה מיוחסת גדולה כבעלה (אהלי שם, 317).

נולדה ביום כ' אייר תרי"ג, ונפטרה ט"ז אייר תרס"ה. נטמנה ליד רבקה בת ר' יעקב אב"ד ואסי, ומרים בת ר' יהודה צבי מרוזדול. רבו הייטב לב עודד אותו לקבל עול רבנות, ובתרל"ט תמנה בפרוביזנא שבגליציה. בתרמ"ט מוצאים אותו רבה של דרנא־ווטרא שברומניה, ובתרנ"ז באב"ד באזא. כהן גם בפיאטרא־ניאמץ, ומשנת תרנ"ח רב החרדים בבוקרשט. ביום ל"ג בעומר תרע"ט נפל למשכב, וכעבור כמה ימים נפטר ביום כ"א אייר.

בספריו הרבים עשה רבות להפצת החסידות. בתרל"ד ההדיר במ. סיגעט את הספר רצון מנחם על המועדים מאת חו"ז רמ"מ מקוסוב, לפי כתבים ששלח אליו לסידור אבי חמיו רבי יעקב הגר, בצירוף מכתב עוז שאיננו זקוק להסכמות. בסופו ליקוטים מרבי דוד הגר, מכתב מר"א מקליסק, ומכתב רפואה שלימה ששלח מהרי"א מזידיטשוב בתרל"ב אל מהרי"א מקומרנא. היתה כנראה עוד הוצאה נוספת עם הסכמות.

עטרת יעקב וישראל, דברי תורה על מועדים ישו"ת משל רבי יעקב הגר מזבלטוב ומשלו, עם שו"ת אגרא דכלה, לבוב תרמ"א ותרמ"ט.

עין ישראל שנדפס בקאלאמעא תרמ"ט, ובו ההספד שנשא על יורש העצר רודולף, ולקט הספדים על אנשים שונים בקהילתו דרנא־ווטרא. נדפס ע"י ר' אשר אנשיל יאקאב מראשי הקהל, עם הסכמת והקדמת המחבר.

רצון ישראל על תהלים מהדורה קמא עם דברים ממו"ר מהרי"א מזידיטשוב, נדפס במונקטש תרנ"ז, ובו כלל רק דברים הנוגעים לדרכי העבודה והמוסר. חלק מההסכמות נדפס כבר מכתב תודה מיום ד' וירא תר"ן כאב"ד פיאטרא אל ש...

ברצון מנחם: רצ"ה מליסקא, רמ"מ מויזניצא, רח"ה מאלסק, רמ"מ פנט מדעש, ר"ש הליר מצפת, ר"ש סופר מקראקא, ר"מ תאומים מהורודנקה, הייטב לב, הדב"ח ורי"א איטינגא. לספר שתי הקדמות, ובשניה הוא מגולל את תולדות חייו, וקשריו עם צדיקים שונים שנכבד בעיניהם. בסוף הספר: הנהגות טובות, חרוזים וכמה חדו"ת מבנו ר' משה. ברשימת המנויים נזכרים כמה ממחותניו, וכמה עיירות בגליציה. מקרובויו הוא מזכיר את חמיו רמ"מ מזבלטוב, ואת גיסיו: ר' משה, ר' אייזיק, ר' יוסף, ר' גרשון הגר, ור' מאיר ג"מ.

רצון ישראל על תהלים מהדורה תנינא ובה ד"ת מצדיקים שונים, נדפסה בסאספאלא תרע"ב, בסוף ספר אמרי ישראל של אחיו הצעיר ר' מאיר, שנולד בצפת בתרמ"ט בזקנותו של אביו, בובר על ששלח אליו את הספר מדרש תנחומא החדש.

מאשתו השניה רחל שנפטרה בלידתה. למד אצל אחיו, וזמן מה שימש כרב בבוקרשט. היגר בזרפ"ד לארה"ב, ונפטר שם בתש"א או בתש"י. תולדותיו ותמונתו בספר תולדות אנשי שם.

לספר אמרי ישראל הסכמות מאחיו הגדול שעודדו להדפיס את כתבי אביהם עה"ת, ומר' יוסף ליב סופר אב"ד פאקש, רמ"נ רובינשטיין מוויניצה, ר"א דייטש מבוניהאד, רצ"י מיכלזון, ור' נתן נטע דונר מקלביעל מחותנו של ר' ישראל.

רצון ישראל על שבת מילה ותפיליך, מונקטש תרנ"ט. כולל חילופי שו"ת עם ר' יעקב ויידנפלד, רי"א איטינגא, הייטב לב, ור' יוסף ליב סופר מדערעטשקע.

ילקוט ישראל כולל דברי מוסר וזהירות בשלושה ענינים: לשון ישראל, ברית ישראל וממון ישראל. את הספר חיבר בתרס"ג, וכשהדפיסו בתרס"ה בסטמר, נכללו בו רק שני הראשונים. רק בהו־ צאת פיעטרקוב תר"ע נכללו כל השלושה.

זכות ישראל. זהו השם הכולל לארבעת ספריו הפופולריים ביותר: עשר קדושות (וורשא שנת תרס"ו), עשר אורות (פיעטרקוב תרס"ז), עשר צחצחות, עשר עטרות (שם תר"ע). בכל אחד מהם עשר מערכות על צדיקי חסידות שונים. הספרים זכו למהדורות רבות בנפרד, וגם בכרך אחד עם: זכות ישראל מהדורה תנינא הכוללת מלואים והשמטות לארבעת הספרים, ובעיקר על רצ"ה מזידיטשוב וחידושיו על התקוני זוהר. הובא לדפוס ע"י בנו ר' משה עם הקדמתו, בתוספת: כתבי צדק, עשרה מכתבים מהייטב לב, וחמשה מרמ"מ פנט מדעש.

מגלת יוחסין וסדר ההתקשרות כולל קשרי חיתון, פיעטרקוב תר"ע. בנו ר' משה ערך את הספר לפי הרשימות ששלח לאביו ר' אברהם איטינגא, בתוספת מכתב משלו בהתחלה. נכלל מאוחר יותר בזכות ישראל השלם.

שמחת ישראל על רבי שמחה בונם מפשיסחא, פיעטרקוב תרע"ב, ודפוס צילום בניו יורק תש"ל. המדורים הם: אור שמחה – מדרגותיו והנהגותיו, מאמרי שמחה – שיחותיו, תורת שמחה – תורותיו. ההסכמות הן מרצ"י מיכלזון, ר"י לוינשטין מסרוצק ורמ"נ רובינשטין מוניץ.

ניצוצי ישראל קמא, ליקוטים על פסוקים ומאמרי חז"ל, ובסופו סדר פדיון נפש, פיעטרקוב תרע"ג.

בכתובים היו לו גם: רצון ישראל עה"ת, רצון ישראל על המועדים, כבוד אלקים על ע"ח ופע"ח, קדושת שלום – לקוטים על השר שלום וממנו, וקונטרסים על סוגיות הש"ס.