ר' שלום ב"ר אלעזר רוקח

מבלז (תקמ"ג–תרט"ו)

נולד בברודי בשבט תקמ"ג (ולא תקל"ט) לאביו ר' אלעזר, ונתייתם ממנו בילדותו. בני דורו אמרו שהיתה לו נשמת ר' חיים צנזר שנפטר בתקמ"ג, ולו היתה נשמת רבי יוחנן בן זכאי. נכדו המהרי"ד אמר שהיתה לו גם צורת ריב"ז. הוא עצמו אמר שהוא בן גילו של רבי שלום שרעבי, וראה בבעל החרדים את רבו המובהק, כי הרבה ללמוד בספרו. שימש בקטנותו את המגיד ר' אפרים נכד החכם צבי. כשאמו נישאה בשנית לאחד מנגידי בראד, לוקח לבית אחיה ר' ישכר בר רמר"ז אב"ד סקול, שחינכו והשיא לו את בתו מלכה. היא זירזתו ללמוד ולהתקרב למ"מ ר' שלמה לוצקר, תלמידו של המגיד ממזריטש ומח"ס דברת שלמה. הורידתו מהחלון בלי ידיעת אביה, כדי שילך לספוג אצלו חסידות. ר"מ מפרימישלן אמר שבגינה זכה בעלה להשגותיו המופלאות. נפטרה ביום ח' אלול תרי"ב.

בן י"ז יקדה בו תשוקה לנסוע אל החוזה מלובלין רבו המובהק. גם רבו הוקירו ונתן לו עליית שש על אף גילו הצעיר, מתוך הסבר שהרי הוא יהיה מנהיג לרבות. יצא ונכנס בלובלין אצל היהודי הקדוש, והחשיב אותו כרבו. נסע גם אל המגיד מקוזניץ. מאוחר יותר פירט מה שקיבל מרבותיו: לקבל פתקאות מהרבי מלובלין, לפעול ישועות מהמגיד מקוזניץ, ולהגיד תורה מהדברת שלמה. אחרי פטירת רבותיו נסע למזבוז אל האוהב ישראל שכיבדו בזימון בס"ג, באמרו שהוא היחיד שירד לעומק דבריו. דבק בשרף מסטרליסק, ונסע אליו י"ז פעמים למשך שבועות, עם ידידיו מלובלין רבי זכריה מרווה, רב"צ שו"ב בלז, ובכורו ר' אלעזר. כשנשלמו שנות המזונות ניסה לעסוק במסחר עם שותף, אלא שאיבד את כספו. נאלץ לשאת עול רבנות, ונתקבל לבלז הסמוכה בשנת תקע"ז (או עשור קודם לכן). כיהן בה כארבעים שנה, ויסד שושלת חסידית הנקראת על שמה. בתקופתו עלה מספר יהודי בלז מחמש מאות לאלף ושמונה מאות, עד כדי יותר ממחצית האוכלוסיה. רבים מחסידיו השתקעו לידו, והתפרנסו יפה מהמוני הבאים: בעלי אכסניות ומסעדות, עגלונים, בעלי מלאכה ונותני שירותים, ואף נוצרי המקום זכו לרווחה. כשנפטר חמיו נקרא גם אב"ד סקול, אך הושיב שם דיין, ולא עזב את בלז. לא נענה גם להצעת הרבנות ברווה. הקפידו תמיד לומר הרב מבלז, ולא הרבי. הורה בעצמו הלכות טריפות ונדה, ולא מסרם למו"ץ.

בעל מדרגות והשגות מופלאות, והקים בית יוצר לחסידים למדנים. דרך השפעתו לא ע"י הטפה, אלא ע"י יצירת אוירת קדושה ודוגמה אישית. יפה תואר ובעל צורה המעוררת יראת כבוד, גם אצל הנכרים שהעריצוהו וחרדו מפניו. התפלל בשאגת ארי שנשמעה למרחקים, ובמרוצה "לבל יעלו גנבים על הרכבת". עורר את העם לתשובה ולקיום המצוות, ורבים התקרבו על ידו. עניו ומצניע לכת, ובעל לב טוב ואהבה שופעת לכל יהודי. הנהיג דרך פשטנית שהרבי והחסידים ילבשו אותו הדבר, והיה הראשון באדמורי"ם שלא לבש לבנים. קירב את פשוטי העם, ותבע מהלמדנים והעשירים שלא להשתרר עליהם. לא ריפא במופתים וקמיעות, אלא ע"י תורה ותפלה פעל ישועות, גירש דיבוקים, הסיר שיתוקים וריפא במגע ידו. אל מול התנהגות רכה כאיזוב בין אדם לחביריו, סלל דרך קשה כארז בעניני היהדות הצרופה, ללא פשרות ושינוי כלשהו. דיבר עם שרים ללא חת. גדר בגליותיו את פירצות המשכילים שהתרבו, ושימש מטרה ללעג ולהתקפותיהם. אברהם גולדברג חיבר נגדו: משא צפון עם מעשה רקח, לבוב תר"א או תר"ה, תר"ט (בן יעקב). לא היה ענין ציבורי בגליציה שנחתך בלי לשמוע מה דעת בלז. חכם גדול בענייני תכונה, ותיקן את לוחות הזמנים לגליציה (רז"ו גרסטל בלוח תרפ"ח-ט). מתק"ץ לערך נהרו אליו המוני המונים מכל רחבי מדינות הקיסרות, ואף ויטל גאונים וצדיקים הסתופפו בצילן. בסוף ימיו היתה זו החסידות הגדולה ביותר במערב גליציה.

פרשה מיוחדת היא ביהכ"נ המפואר שבנה בעיר, ולאחיו הגדול הסביר את הטעם שטורח בו בגופו.

בלמדו אצל הדברת שלמה עם שני חבריו, נמנו וגמרו ללמוד אלף לילות ברציפות (הלכות טריפות הריאה). הוא היחיד שהשלים זאת, ובלילה האחרון זכה שאליהו הנביא נגלה אליו, ולמד אתו הלכות ביהכ"נ. מכיון שזו ההלכה האחרונה שלמד באותם לילות, עסק כל ימיו במצוה זו. לפני קיום מצוה זו, נהג ללמוד את כל ההלכות השייכות לה. מיהר בתר"ג לערוך חנוכת הבית אף כי הוא טרם נשלם, והשתתפו בשמחה גם ר' יהושע של פ"ת מקומרנא ור' שמעון מירוסלב. אמר שתהיה זו פנת יקרת לדעת את שמו יתברך עד ביאת הגואל.

נערץ על צדיקי זמנו שכינוהו שר עליונים ותחתונים, בעל הבית של העולם (ר"י מרוזין). שבת פעם ברווה עם רנ"צ מרופשיץ. בתקצ"א קרא לו רצ"ה מזידיטשוב, וביקש לגלות לו רזין דרזין. ר' מרדכי מטשרנוביל כרך את הפתקא שקיבל ממנו על אצבעו, והניח את הפדיון מתחת לאפודתו. רצ"א מדינוב אמר שאור חדש מתחיל לזרוח בעולם, וכשנפטר נסעו לבלז בניו ר' דוד מדינוב ור' אלעזר מלנצוט. הדע"ק אמר עליו שעומד במדרגה יותר גבוהה מאחד מקדושי הזמן, ושלח אליו את נכדו ר' יעקב יצחק בן בתו היחידה רעכיל. בנסיעתו דרך צורטקוב נפגש עם ר"ח מקוסוב.

ר"מ מפרימישלן העריכו מאד. מיודד עם מהרי"ץ מסטרטין. ר' משה מללוב בא להיפרד ממנו בעלותו לארץ. ר"י מנשכיז פרס תמיד בשלומו, והתפלל לרפואתו. רח"ה מאלכסנדר אמר ששמע למעלה כי הוא צדיק, ורבי מרחם אמו. ר' אליעזר מדזיקוב אמר שמאז פטירת הרבי מלובלין תמו המופתים הגלויים, ונותר רק מה שנשאר קצת בבלז.

מהרש"ק נסע אליו כמה פעמים עם בנו ר' אברהם בנימין, וכן המהרש"ם. בנוסעים אליו: ר' אברהם חיים רדליך ממיקולייב; ר' אהרן מאיר פרידלנדר מבולחוב; ר' אורי יולס מסמבור; ר' אליהו הורשובסקי מדרוהוביטש; ר' אלעזר מקוזניץ; ראי"ל הורביץ מסטרי; ראי"ל רוזנפלד ממושציסק; ר' דוד הגר מזבלטוב; ר' דוד זלטס מבוליחוב; ר' זונדל קליין מליבוי שבקורלנד, ואח"כ שנים רבות מ"מ בסיגט (חכמי טרנסילבניה, 210); ר' חיים מצאנז ובניו; רחמ"י ממוגילניצה; ר' יהושע מלנטשנא ומאוסטרובה; ר' יהושע ור' לייביש מטומשוב; ר' יוסף חריף לייכטג מזבורוב (נסע אליו בן למעלה משמונים עם מאה מחסידיו); ר' יהודה לייביש מליפסק; ר' יחיאל מאלכסנדר; ר' יצחק הורביץ מסטניסלב; מהרי"א מזידיטשוב; מהרי"א מקומרנא והאב"ד ר' אלעזר ויטלס; ר' יצחק אייזיק וייס אב"ד סוואליווע, והאמרי יוסף מספינקא; הייטב לב; ר' מנדל מסטבניץ; ר' מרדכי יוסף מאיזביצא; ר' משולם פייביש הלפרין מברזן; ר' נח (ולא נחום) פלסט אב"ד פוריצק ובילגוריי; ר' נחום מלבוב; ר' נתן דוד רבינוביץ משידלובצה; ר' פייביש מהיבניב ובנו ר' יעקב משה; רצ"ה מליסקא; רצ"ה לנדמן מקיטוב; ר' צדוק הכהן מלובלין; ר' שלום מקמינקא (תלמידו המובהק שחזר על תורותיו, הסתגר עמו שעות, ופעם ריפאו משיתוק); ר' שלמה ממונקטש; רש"ז מוילפולי וחתנו רנ"נ; ר' שלמה חיים פרלוב מקוידנוב; ר' שלמה יוסף אב"ד סטולין בדרכו לא"י, ורבי אשר; ר' שמואל ט"ב מגורליץ; ר' שמואל סלנט (נתרפא במישושו, ונצטוה לעלות לארץ); ר' שמואל שניאורסון מליובאוויטש; ר' שמואל אהרן רובין מקורטשין; ר' שמלקא ברמי"ל מססוב; ר' שמעון מירוסלב זקן החבורה תלמיד הנו"א; ר' שמעון שלמה ברמ"צ מסוורן; ר' שמריה שטיקלר ממוסט.

אחרי פטירת רעיתו ניטל מאור עיניו, וחלה מאד.

נסע למרחצאות, והיה פעם בר"ה במרחץ פישטיאן. בשנתו האחרונה השמיע רמזים על פטירתו הקריבה. נסע ללבוב לדרוש ברופאי עינים. בליל יום ב' כ"ז אלול תרט"ו, אמר ד"ת על הפסוק ה' עשקה לי ערבני ונסתלק. נכח שם גם רח"ה דומ"ץ בלז. על מצבתו בלי אהל נחקקו שבחים עצומים, וכינויו שר שלום. שרדה לפליטה גם כשנחרב בית העלמין בשלטון הנאצי, ובאים להשתטח עליה. ר"מ היבנר ספר לו בקונ' עת שלום שנדפס תחילה בנפרד, ואח"כ בתוך משכנות הרועים ח"ב.

ילדיו: א. ר' אלעזר הבכור; ב. ר' שמואל שמלקא. נפטר בלי ילדים, ואחיו חלץ לאלמנתו; ג. ר' משה מקארוב; ד. ר' יהודה זונדל מאוחאן; ה. ר' יהושע ממשיך השושלת בבלז; ו. איידל זו' ר' יצחק רובין מבראד; ז. פריידא זו' רח"ה מייער מאלסק.

מאמר יום ישועה שדרש בבלז בנוכחות ראש העיר, לרגל הצלת הקיסר פרנץ יוזף הראשון ביום ד' ו' אד"ב מהתנקשות בחייו. למברג, דפוס מ.פ. פורמבה, תמוז תרי"ג, (יג) עמ'. ההקדמה מהמו"ל ר' יוסף כהן צדק. נכלל בראש עשר סיפורות שהו"ל רב"צ גסנבויאר בלמברג תרע"ג בלה"ק וביידיש, ובקיצור בדובר שלום, 146-152. ד"ץ מוגדל עם: פטירת רבינו הקדוש מבעלז, ירושלים, חברת מחזיקי תורה, תשל"ז. ד"ת ממנו בקונ' דברי שלום, ע"י הרב משה ברגר מסטניסלב, ג' דפים בסוף אהבת שלום ותורת חיים תנינא. פירוש מכתביו על מגילת אסתר, ד' עמ', הדפיס הרב שרגא פייביש שנייבלג בסוף במ"ח ח"א שההדיר מאחי המהר"ל, לונדון תשכ"ד.

אמרי קודש שיצאו מפי מהר"ש עה"ת, נ"ך, מועדים וליקוטים. ליקט ר' ישראל קלפהולץ. (ב"ב תשכ"ג), א, קלח ד' שכפול. ההכנסות קודש למוסדות בעלזא. בהקדמתו כותב שזו הדפסה שניה בטרם הספיק להתקין מהד' מורחבת, ומוסר את רשימת המקורות. בדף קי שער: זה ספר תולדות אדם מהר"ש, לתולדותיו. מהד' שניה על בראשית בלבד, דפוס אופסט ברודי-כץ, תשל"ו, שלא עמ', הקדמה.

ספר החסידות מתורת בעלז, תורות וסיפורים, הנהגות ואגרות מארבעת הרועים. ליקט ר' ישראל קלפהולץ. חלק א-ב. אד"א תשכ"ה, ב, רו; ד-שפו עמ' שכפול, הקדמה מסודר לפי נושאים. זכה למהד' ב' ואף ג'.

מדבר קדש, תורותיו למועדים. ח"א: ירח האיתנים. ירושלים, חברת מחזיקי תורה, תשל"ה, ד, ש עמ' מוסר בית ד שכפול. במבוא המו"ל נאמר שהדברים היו בכתובים באירופה, ולא אבדו בשואה. קיצור תולדותיו לפי רשימות אב"ד בילגוריי. בסוף מפתחות והנצחות. על שמות, ובשער מיוחד ויקרא, תשל"ז, ב, ערב עמ'. במבוא נאמר שזהו ח"ג. בסוף הנצחות. על בראשית ח"א עד פרשת תולדות, תשל"ח וד"צ תשמ"ז, ה, שמא, י' עמ'. בהקדמה פירוט כתבי היד מקורות הספר. בסוף מפתחות, קוים לדמותו של רבי ישעיה שלום, ופירוט רחב של שמות הצאצאים.

דובר שלום, חדו"ת, שיחות וסיפורים ממנו ומצדיקים נוספים, עם קונ' אהל יהושע על בנו. ליקט ש"ב ר' אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון. פשעמישל, בימ"ס אמקרויט ופריינד, עת"ר, צו ד', הקדמה. שוב בתר"ץ. ד"צ (ב"ב תשכ"ג) בהשתדלות ר' יוסף מרדכי דוידוביץ מב"ב, נכד ר' זאב אריה ב"ר ישראל גנז מברבשט, מחסידי המהר"י ונפטר ביום כ"ו סיון תרצ"ג.

דובר שלום ביידיש עם אהל יהושע. פשעמישל, בימ"ס שמחה פריינד, תרע"א ותר"ף לערך, כו ד', פז סי', מנוקד. רובו דומה לנפלאות שר שלום, בלי הכותרות. מודפס מחדש בלי ניקוד, ירושלים, הרב הרשקוביץ, (תשי"ד), צ עמ', פח סי'. ד"צ הוצאת פשמישל השניה, ירושלים, יוסף הלל קעניג, תשכ"ה, מעבר לשער דברי מוסר, וכן בתוך וואנדערליכע מעשיות, ב, ברוקלין, בית הלל, תשמ"ו, 48 עמ'.

נפלאות שר שלום, וואנדערליכע מעשיות, מלוקט מספרים ע"י המו"ל שמעון רבי מטרנוב. פודגורזע, דפוס ש.ח. דייטשר, תרע"א, 48 עמ', הקדמה קצרה, מנוקד, עם כותרות. נ"ד סיפורים הסוקרים תולדות חיים, עם נוספות שאינן בדובר שלום ביידיש הדומה לו מאד. פאר וכבוד, סיפורי רד"ב עהרמן מקליינוורדייך גם מהשר ובנו המהר"י. מונקאטש, דפוס ר' אהרן דב מייזלס ור' חיים גרטנברג, תער"ב, דפים יז ע"ב-מד ע"ב.

מגדולי החסידות ו: רבי שלום מבעלזא, חייו, פעולותיו ותורתו. ר' מתתיהו יחזקאל גוטמן אב"ד ליאובה ברומניה. בילגוריי, נ. קרוננברג, דפוס סיקורה בוורשא, תרצ"ה, סד עמ'. בסוף מכתביו לש"ב ומח' רמ"ז איטינגא מתר"י, ולר' נח אב"ד פוריצק. בעמוד האחרון הודעה שעומדת להופיע חו' ז על בנו, עם שאריית ד"ת של אביו השר. מהד' מורחבת בשם מגבורי החסידות: בלז, השר בנו ונכדו, חייהם פעולתם ותורתם. ת"א, נצח, דפוס עתיד, תשי"ב, 128 עמ'.

מגדולי החסידות (בכריכת מהד' ב: התורה והחסידות), כרך י: האדמורי"ם לבית בלז, השר, בנו ונכדו. הרב אברהם יצחק ברומברג. ת"א, אלול תשט"ו. ד"צ מוגדל, ירושלים, בית הלל, תשמ"ב, קסח עמ'. אדמור"י בעלז, ח"א, ר' ישראל קלפהולץ, ב"ב, פאר הספר, תשל"ב, שפח עמ', הקדמה. קונ' ז"ך אלול ליומא דהילולא. ירושלים, אור הצפון, תשמ"א, קה עמ', הקדמה, תמונות. קובץ שיחות סיפורים והנהגות מהשר שנדפסו בגליונות המחנה החרדי, אלול תשמ"ב, (יד) ד'. ספר התולדות, זרע קודש השר שלום מבעלזא, חוברת לדוגמא. ירושלים, אגוד צאצאיו שע"י מכון לתולדות החסידות (רנ"צ ביגלאייזן), תשמ"ה, ד, יט עמ', תמונות. בהקדמה מבוארים יעדי הספר העתידי והחוברת הנוכחית. במבוא מעלת היחוס. בפנים תיאור קצר לתולדות השר ובניו.