ר' בן-ציון ב"ר שמואל נחום גסנבויאר

מקומרנא (תר"י*–תרע"ג)

בנו הצעיר של ר' שמואל נחום אב"ד ווהנילוב, ליביטשוב וליזנסק. גר בכפר סוסילוב, ואח"כ בקומרנא בה נפטר בשנת תרע"ג (בית קומרנא, 141). חונן בכשרון ספרותי, והוציא לאור כמה ספרים. ביכורי עבודתו היו הבאה לדפוס של ספרי אביו: היכלי שן שהדפיס בלבוב בתרמ"ט, ובסופו צרף כמה ד"ת משלו, וקונטרס מכירת חמץ בתרנ"ב. בהקדמה מזכיר שם את נסיעתו אל רבי יהודה צבי השני מסטרטין, ומביא ד"ת ששמע מחתנו ר' יחיאל מיכל הורודנר. עיסוקו בהוצאת קונטרס זה גרם לו לעסוק יותר בהלכות פסח, וכך נוצר ספרו הוא: חוקת הפסח, פדגורזע תרנ"ח. בספר דינים מלוקטים בסדר נאה, בסגנון קל וצח, ללא מקורות בצידם. רק בראש הספר ניתנה רשימת המקורות שבדפוס ושבע"פ – כגון מר' אברהם מרדכי טורקר אב"ד דוברומיל וממהרי"א מקומרנא –, והקדמה קצרה מתובלת בד"ת. בתכניתו היה לקבץ דינים לכל החודשים והמועדים. הסכמות קיבל בתרנ"ד מהמהרש"ם; ראי"ב קלוגר (בא חכם לגבולי... ירא שמים בתכלית); ר' משה הכהן רפפורט אב"ד ליזנסק (מקום אשר יפול העץ שם יהיה וכו'); בתרנ"ה מר' אריה ליב הורביץ מסטרי; בתרנ"ח מר' חיים אריה ליב הורביץ מקראקא; ר' יצחק ליב סופר; ר' שלמה סופר מברגסאז; ר' יהושע פנחס בומבך מדרוהוביטש. ספרו זכה להצלחה, ובשנת תר"ס הדפיס אותו שנית בדרוהוביטש: חקת הפסח, והפעם בשפת יידיש וביתר הרחבה, כל הדינים מקצירת החיטים עד סוף הפסח. בשער צוין כי הקונה ספר זה ינצל מצער גידול בנים, ומי שיש לו עשרה בנים, שיקנה עשרה עותקים עבור כל אחד מהם, וכן מלמדים שיקנו לתלמידיהם. הספר כולל הקדמה, ונוסח שטר מכירת חמץ ביידיש. מאוחר יותר הופיעה מהדורה נוספת בשינויים, ומהדורה זו כנראה נדפסה שוב בבודפסט תש"ד בשם חקת הפסח הקצר, ע"י המו"ל, ר' יעקב יושע ויזנר מבוסרמין עם הקדמתו, וצולמה שוב בברוקלין תשל"ה. נוסף כאן פירוש מר' שמשון מאוסטרופולי על דצ"ך עד"ש. מההסכמות שהיו בידי המו"ל, הדפיס רק את זו של רבו ר' שלמה צבי הכהן שטרסר אב"ד דברצין. כנראה בטעות נקראת מהדורה זו "הקצר" כי אין זו דומה למהדורה הקצרה של תרנ"ח, ואדרבה ההקדמה והדינים באו בה באריכות, ובתוספת שטר המכירה מהקונטרס של האב.

בשנת תרס"ה ההדיר בלמברג קריית ספר מאת רבי אלעזר מגרמיזא. בקונטרס נימוקי חמש המגילות וההפטרות, חסירות, יתירות וגימטריאות עפ"י המסורה. נדפס לראשונה מכתב יד שהיה בצפת בגנזיו של ר' משה הכהן, עם פירוש המהדיר "זה מציון". בהקדמתו מספר שבנסעו לשבת לבלו הראהו למהרי"ד, והוא נתן לו בע"פ הסכמה להדפיס את הספר, וכן גם את פירושו, ובלבד שישגיח בעצמו על ההדפסה. בתרס"ט קנה את שרידי תורותיו של רבי יהודה צבי הראשון מסטרטין, וסידרם להדפסה בלמברג.

בספר שארית יהודה. בתרע"ג התחיל להדפיס שם פירוש על תהילים מבעל משנת חסידים עם פירושו "זה ציון", וכנראה השיג את הפירוש מאותו המקור של "קריית ספר". צדיקים רבים נתנו לו הסכמות, ואמרו שזכות גדולה תהא לעולם כשיודפס. כדי להשיג אמצעים להדפסה לא נרתע מלפרסם בינתיים עשר סיפורות (!) בלמברג תרע"ג, בשתי שפות: עברית ומתחתיה יידיש. בראש הספר הדרשה שדרש השר שלום בבלז בנוכחות ראש העיר, לכבוד כשלון ההת־נקשות בחיי הקיסר פרנץ יוזף הראשון. אחריה תשעה סיפורים מצדיקי החסידות שלא נתפרסמו עדיין.