ר' משה יעקב ב"ר יקותיאל זלמן דמביצר
דיין וראש אב בית דין בקראקא
מקראקא (תקע"ט–תרכ"ג)
נולד ביום י"א שבט תקע"ט לאביו ר' יקותיאל זלמן. כשנותיתם מאביו, הציעו לאמו לשוא שיעבוד כריש דוכני. נשא את טויבא אסתר – נפטרה בשבת בראשית – מצאצאי ר' יצחק איילנברג, דרשן ודיין בקראקא בזמן הב"ח ואח"כ אב"ד ניישטט וליסא. משנת תר"ו דיין בבית דינו של הרב שאול לנדא. כששהה בתרי"ג במרחץ פישטיאן, התפעל ממנו הגאון בעל שערי תורה. על חריפותו בתורה אמר רבי מאיר אוירבך מקליש, כי היא מדרך לימודו של אביו. בתרי"ד כשנפטר ר"ש לנדא נתמנה כראב"ד, במקביל לבית דינו של רנ"ה יענער. חריף ובקי, ובמשך כעשרים שנה הרביץ תורה לתלמידים רבים. חי בדחקות, אך גמל חסדים רבים. היו לו מקנאים לרוב, ולא אחת מרדו את חייו. בשנתיים וחצי האחרונות לחייו חלה ברקבון הריאה. נפטר אור ליום ד' כ' אב תרכ"ג. כששכב על ערש דוי והרופאים נואשו מחייו, ציוה את בנו ר' יקותיאל זלמן שידפיס את חידושיו. הוא עצמו הכין הקדמה בה כתב, שמדפיס את הדרושים שאמר בשנים תרט"ז–תרכ"א בין מלכא למלכא בהם לא היה רב בקראקא, אך בגלל מחלתו ויסוריו אין באפשרותו לעבור עליהם שוב. בנו הדפיס בלבוב תרכ"ו את ספרו בהלכה ובאגדה מימי הדעת, חידושים בסוגיות שונות, כ"ג דרושים שנשא בבתי כנסת שונים, והספדים על חכמי ויקירי קהילתו שנעדרו בשנים תרי"ד–תרכ"א. לספר נדפסו שני שערים שונים. בהסכמת מהרש"ס כותב: כי זה משה האיש ידענו מה היה לו, במעט שנותיו מ"ד שנים רובם מכאובים ויסורים, קרא ושנה למד ולימד, והעמיד תלמידים הרבה. בשבח הספר הפליגו בעל"פ השו"מ, הדב"ח והאמרי נועם. בתרנ"ו נדפס שנית בקראקא בהיפוך הסדר, חלק ההלכה לפני האגדה, ובתו־ ספת הקדמת הבן המלבה"ד. נפתלי בן־מנחם כותב (פתחי שערים, 255–258) שאין זו הוצאה שניה רק שער חדש בלבד. הניח עוד הרבה חידושים בהלכה ובאגדה, ובניו מביאים מהם בספריהם. היו לו בנין וחתנין רבנן.
ייף ג. ש. (גולדשטוף), המגיד, ז, 266; כלילת יופי, ח"א, קנד ע"א; לוחות זכרון, 115–116, עם נוסח מצבתו; ספר קראקא, 98.