מאטיניא (תרכ"ג–תרצ"ב)
נולד בויזניץ ביום כ"ג אייר תרכ"ג כבן שני לאביו רבי ברוך. מילדותו נודע כחריף ומפולפל, וגאוני דורו העריכוהו מאד. כבר בגיל י"ג נסמך מהבית שלמה (!), מהרי"א איטינגא ור' יעקב ויידנפלד. מהר"י שמלקיס הפליג בשבחיו: נר ישראל עטרת הגולה. מתרנ"ג כיהן כרב ואדמו"ר באטיניא, ועל שמה נקרא. נהרו אליו חסידים גם מרומניה ומצכיה, במיוחד הלמדנים והחריפים, אך רוב חסידי ויזניץ דבקו באחיו ר' ישראל. היה מתמיד עצום, ולילות שלמים היה שקוע בתורה. אהב להשתעשע בחדו"ת עם חסידיו ומבקריו הרבים.
בעל התפילה אצלו בשנים תרנ"ד–תרע"ד היה החזן ר' ישראל שטייננפרס, שעשה שנים באמריקה בה חיבר ניגונים ותום חסידיים רבים, ובתרצ"ח שב לעמודו בסטניסלב עד לפטירתו בתרצ"ט. מתרנ"ה נשיא כולל בוקובינה באי"י, ובהשתדלותו קנו בירושלים בית לעניי הכולל. כשלושים שנה היה חולה מסוכן, אך לא הראה את יסוריו למבקשי פניו. מחלתו החלה בתרס"ד, בה נותח בלבוב, קראקא וברסלוי.
במלה"ע הראשונה ברח לוינא, ושהה בה ארבע שנים. אחרי המלחמה קבע את חצרו בסטניסלב, כיון שאטיניא נחרבה כמעט כליל. כמחצית השנה גר בטשרנוביץ בברחו מפרעות פטלורה. תפס מקום נכבד בחיי הרוח של סטניסלב. בתרפ"ד נוסדה מחדש ביזמתו ישיבת אור התורה, והשתתף בהנהלתה. היה דמות בולטת בועידת הרבנים שהתקיימה בלבוב תרפ"ח. הוזמן לרבנות בקהילות חשובות, ולא נתרצה כי היה מיראי הוראה. המשב"ק שלו היה ר' ברל שטיין שהיה עוד גבאי אצל זקנו הצמח צדיק. כמו"כ ר' ישראל ב"ר קלונימוס קלמן זינגר, נפטר ביום כ"ג סיון תרצ"ז בירושלים. גבאי ביהכ"נ שבנה בסטניסלב היו ר' בצלאל וירט ור' מנדל ולצר, ובעל הקריאה ר' הירש ליב שטוקהמר.
בימים הנוראים עברו לפני התיבה ר' אשר רייכר משאץ, ור' ליבלה שלאין מסטניסלב בסיועם בניו נחום, הירש ומאיר. הרבי מסר לו בליל יו"כ את העמוד מ"יעלה", ואלפים באו להאזין לרינוניו. כשמחלתו התגברה עליו נסע לקראקא, אבל הניתוח לא הצליח. נפטר שם בליל שבת כ"ה כסלו תרצ"ב, והובא למנוחות בסטניסלב.
נשא את בתו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש ב"ר שלום יוסף בכורו של הרבי מרוזין, והיא אם ילדיו. נשא בשנית את גרושת המנחת אלעזר, בתו של רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלוברזיג נכד היהודי הקדוש. זוגתו השלישית היתה גנגדל בת רצ"ה הורביץ מרווודוב. נפטרה בסיביר עם בתה רבקה"לה.
ילדיו: א. ר' ישראל שלום יוסף ממלא מקומו;
ב. ר' מנחם מנדל;
ג. הניה אשת ר' אהרן ב"ר מנחם נחום פרידמן האדמו"ר מבויאן-טשרנוביץ;
ד. אשת רבי ישראל מהוסיאטין בזיווגו השני;
ה. בלומה רייזל זו' רבי יחיאל מיכל מהורודנקה אחי אביה.
בתרע"ב היו עמו מוכנים לדפוס הספרים: אות חיים על פסקי הראשונים והאחרונים; מצא חיים על ד"ח השו"ע; זכר חיים על הש"ס; תיו חיים בקבלה. את כתביו בהלכה רשם בעצמו, ומסרם לרבי יוסף פרידמן האדמו"ר מגווזדיץ שיסדרם לדפוס, אך הם אבדו בעת מלה"ע הראשונה. נדפס רק: נימוקי חיים, חידושי גפ"ת על מסכתות הש"ס, רמב"ם, שו"ע, שו"ת וליקוטים, לרבות מה שנדפס בשמו באספת חכמים שיצא לאור בעיירתו בשנים תר"ע–תרע"א, עם טל חיים עה"ת וליקוטים בשער מיוחד, תל-אביב, חסידי אוטיניא, דפוס אשל, תשכ"א, ח, שכח עמ'. המסכימים: רח"מ מויזניץ; נין המחבר ר' משה הגר האדמו"ר מאטיניא בב"ב.
ההקדמה לספר הראשון כתב ר' חיים ולצר ששימשו בשנותיו האחרונות. הוא קיבל מרבו בסוכות האחרון לחייו, את חידושיו על ד' מסכתות, וכשהרבי שבת ברדואץ, הראם לו והוטבו בעיניו. בימי האבל הרשה לו הבן ר' יש"י לחפש בבית אחר כתבים נוספים, וכשנתיים יגע להעתיק ולסדר את הכתבים שברשותו. עותק אחד שלח אל הבן, אך פרוץ המלחמה השבית את ההכנות להדפסה. את העותק השני נטל עמו לארץ כשעלה בתרצ"ה, וממנו נדפס הספר הנוכחי. את תורותיו בשבתות ובמועדים אמר ר"ח בלחש, ולא נהג לרושמם. התקשו להבינם בגלל היותם עמוקים בקבלה, ורק כששאלוהו הסביר הדברים. לחלק השני הקדמת האח ר' ליטמן ולצר. אחיו ר' מנדל המשב"ק הי"ד כתב אליו בתרצ"א שישתדל להדפיס מחדש את הצמח צדיק, ור"ח היה אמור להוסיף מתורותיו.
אלא שלא איסתייעא מילתא. נותרו בידו רק התורות שרשם ממנו בשנות גולת וינא, או ששמע מהחסידים ר' ליבוש קופל ומחבר "אבן שתיה". הוא לקחם עמו לגולת טרנסניסטריה, ובנס נעלמו מעיני החיילים הרומנים שבדקו כל פיסת נייר. בגלל הקיצור המופלג מילא וביאר כמה דברים, וציין את מקורם. בראש הספר ימי הזכרון לצדיקי המשפחה. בסופו קונטרס נפש ישי של בן המחבר, ורשימות מפורטות של התורמים. רבים מהם חסידי אטיניא, ונמסרים ימי הזכרון לבני משפחותיהם. האחים המולי"ם מזכירים את אחיהם ר' שמואל בנימין בת"א, האבא ר' אברהם דוד (ב"ר פרץ רפאל) שו"ב בקומנשטי-בוקובינה, נפטר י"ט אדר תרע"ה, והאמא מסיא בת ר' שמואל בנימין, נפטרה י"א אדר תרח"ץ.
תשובות אליו: מנחת הקומץ, כב בתרע"ח; ש"ם הכהן, יב, והערותיו על המנ"ח, שם, כח. ד"ת ממנו בשו"ת עמק הלכה (בוימל), דפים נב: נח. ס. ועור. ד"ת בקבלה בהדרת קודש (היבנר), לו. ר"ח גלרנטר מתרץ קושיתו בספר שמחת החי"ג, וחתנו של ר"מ היבנר בקוני' זכר רב. קושיתו בגן אברהם שבסוף פנים מסבירות, מז, מועתקת מהמאור תשי"ג. מכתבו המזויף נגד הציונות בדובר שפתי ישנים, ח"א, רעט-רפ. מכתבו לטובת ישיבת ברודשין, ומכתב אחיו ר' ישראל לש"ב ר' יצחק מאיר אב"ד רוזנוב בספר תקנות הישיבה, כ, כב. בתרע"ד נדפסו מכתבי ברכה שלו ושל אחיו מויזניץ לר' שמואל שמלקא רוקח, על שנעתר לעמוד בראש אגודת ישראל בגליציה.
תשובתו בענין תחומין עם הערות רי"ש אלישיב ורמ"ש שטיינמץ, בקבצים מאור החיים, ג-ד, ב"ב תשכ"ז-ט. תירוץ לקושיתו, אור המאיר, כו.
אהלי שם, 214–213; תולדות אנשי שם, 26; ספר סטניסלב, 314, 362, 366/7, 373; ר"מ לייטר, מנ"ח השלם, ח"ב, 17; אדמורי"ם שנספו בשואה, 187–191 (גם על משפחתו); קול ברמה, חנוכה תש"ל, כה-כו; ישורון, 21, עמ' מה-נב.