ר' אליעזר (ל) ב"ר נפתלי צבי הורביץ

מדזיקוב (תק"ן*–תרכ"א)

נולד בדוקלא כבנו השלישי של רבי נפתלי מרופשיץ. למד תורה מפי אביו, ואצל רבי אריה ליבוש ליפשיץ מוישניצה. מילדותו לקחו אביו עמו פעמים רבות בנסיעותיו לחצרות צדיקים. במיוחד שהו זמן רב אצל החוזה מלובלין שכיבדו לעבור לפני התיבה באמרו שיודע טוב להתפלל. את רוב ניגוניו חיבר שם בבית כנסת המהרש"ל. נשא את בתו של הגביר ר' יחיאל איכל רוזנפלד מרווה־ רוסקה אחיו של ר' שלום מקמינקא, ועבר לשם להיות סמוך על שולחנו. גיסו היה ר' אברהם יעקב הורשובסקי אב־בית־דין דרוהוביטש. כשחמיו ירד מנכסיו, נאלץ לעסוק במסחר יינות. כעבור זמן עבר לגור אצל אביו ברופשיץ. בהיותו בעל קול ערב ונפלא חשב שיוכל להתפרנס מחזנות ברופשיץ ובדזיקוב, ומיאן לקבל עליו עול רבנות. לבסוף לא עמד בפני הפצרות זקני הצדיקים, ונאלץ מחמת דוחק הפרנסה לקבל את רבנותה של דזיקוב. כיהן שם אז הרב הישיש אליהו שפיגל המתנגד, ויש אומרים שהיה מתלמידי החוזה מלובלין. הוא לא ראה בעין יפה את קנית רבנות המקום עבור הרב החדש, יחד עם הסוכנות למכירת מלח. בהשתדלותו של ראש הקהל ר' אלכסנדר זיסל שליסל הסכים לבסוף מפאת חולשתו, ומפני שלא היה לו בן שימלא את מקומו.

כשבא ר"א לדזיקוב קיבל דירה בעלית ביהמ"ד, ואחרי השריפה הגדולה עבר לגור באותו רחוב. הנהיג את עדתו בדרכי אביו, ממנו ירש את תכונותיו הנעלות, ועבודתו בתפילה ובנגינה. נהג את רבנותו ביד חזקה, הטיל מורא על סביביו, ולא הניח לסטות אף במשהו מדרכי היהדות בדזיקוב ובכל הסביבה. אעפ"כ העריצוהו כל בני הקהילה, ולא היתה עליו כל מחלוקת. בסעודות השבת ובתפילות הימים הנוראים היו לו ניגונים קבועים שקיבל מאביו, ואותם הנחיל לצאצאיו בדייקנות. רוב האורחים שבאו אליו לשבתות ולמועדים השפיעו טובה וברכה לפרנסתם של בני העיר. הוא עצמו לא רצה הרבה חסידים, ובשנותיו האחרונות ערך את שולחנותיו רק עם יחידי סגולה. על חסידיו נמנה רבי משהלי מרדומישל קטן תלמיד הנו"א, שאמר לו כי עבודתו היא מעין זו של רבי אלימלך. נודע כבעל מופת ורוח הקודש נגלית, אך לא סבל כשדיברו על כך.

הירבה לנסוע אל צדיקי דורו, ובמיוחד אל רצ"ה מזידיטשוב, רצ"ה מרימנוב, הסבא מרדושיץ, ר"מ מפרימישלן (הכיר במדרגותיו של ר"א), ומח' רבי חיים מצאנז (וגם לא בוש לשאלו בעניני הלכה אףעל-פי שהיה צעיר ממנו). הדב"ח בא לבקרו מדי שנה, בתפילתו החלים ר"א כשחלה בשנת תרט"ו, אחרי שבדרך כלל היה בריא וחסון. בסוכות תר"ך באו אליו המונים לשמוע מה בפיו על השמועה שנפוצה אז, כי השנה יבוא משיח. הוא קם ונשבע שמשיח לא יבוא באותה שנה. נפטר ביום ג' חשון תרכ"א, והיה הראשון שנטמן באוהל צדיקי דזיקוב.

ילדיו: א. רבי מאיר ממלא מקומו בדזיקוב; ב. רבי ישראל מבארנוב; ג. רבי ראובן מדמביץ; ד. רבי משה מרוזוודוב; ה. זו' רבי מאיר נתן ה"ש בנו של הדב"ח; ו. זו' רבי חנינא מאולינוב בן אחיו רבי יעקב ממעליץ.

לא הרשה להדפיס את תורותיו, באומרו שאינו רוצה שיהודים ילכו עם ספרו למיטה לישון. ספרו קדושת אליעזר דמשק אליעזר עה"ת אבד בשואה. קדושת אליעזר ביידיש, סיפורים שאירעו אצלו ותולדות ר' זלמן וולוזינר, וורשא, אברהם כהנא, תר"ץ, 36 עמ'.