ר' נפתלי צבי ב"ר מנחם מנדל הורביץ

מרופשיץ (תק"ך–תקפ"ז)

מרופשיץ (תק"ך–תקפ"ז)

נולד לאביו רמ"מ רובין מלינסק ביום פטירת הבעש"ט חג השבועות תק"ך, וחסידים קראו עליו את הפסוק וזרח השמש ובא השמש. נקרא הורביץ על שם ר' איציקל מאה"ו אבי אמו. הדב"ח אמר שנקרא נפתלי, על שם הצדיק ר' נפתלי שהיה בא בהקיץ אחרי פטירתו אל המהר"ם מטיקטין ללמוד עמו. למד אצל זקנו ר' איציקל, היה היחיד שהבין את שיעוריו, והחוו"ד ביקשו שיחזור עמו עליהם. כמו"כ למד אצל דודו ר' משולם איגרא עם ר"מ בנט והחווו"ד, וסיים שם את הש"ס ג' פעמים. בכל פעם שפגשו הישועות יעקב שאלו, מאין בא לגאון כמותו לידבק בחסידים.

לקראת הבר־מצוה לקחו אביו אל הנו"א להניח לו את התפילין ואמר אח"כ שקישרו אז בכל העולמות. י"א שזה היה אצל המגיד מזלוטשוב.

מגיל ט"ו התחמם לאורו של רבי אלימלך, שבתחילה לא רצה לקרבו בגלל יחוסו הרם. רבו אמר עליו שיש לו גילוי אליהו בכל עת שירצה, והמגיד מקוזניץ אמר שאחרי שנפטר ר"א בא ללמדו את ספרו נועם אלימלך. שנה שלימה היה בבית רבי מרדכי מנשכיז. התראה עם רמ"פ הלר מזבריז', ראי"ה מאפטא ור"י מרוזין. נסע אל ר"ב צדיקי דורו כמנין עשה לך רב. למד אצל המגיד מקוזניץ ורמ"מ מרימנוב, אך בעיקר דבק בחוזה מלובלין שחיבב אותו יותר מכל תלמידיו, והחזיק אותו כתלמיד חבר. עשה אצל החוזה את רוב זמנו, ועקב אחר תנועותיו. כרבו היה שרוי תמיד בשמחה שהיתה יסוד חשוב בעבודתו. ממנו קיבל לשיר כל ליל שבת את א-ל אדון בניגון הנקרא "זמר המלאכים", וכך נוהגים כל צאצאיו. גם הנגינה היתה יסוד מוסד בעבודתו, ובנסיעותיו ללובלין היה מחבר את ניגוני רופשיץ הנפלאים. נודע כבעל תפילה יוצא מגדר הרגיל, מלחין ומנגן, ורבים מניגוניו נשתמרו לדורות הבאים.

נשא את שינדל בת ר' וועלוול סטוקר מעשירי ברודי, אך דרכיה לא נראו לו. בעצת רבי מיכלה מזלוטשוב גירשה, וי"א בעצת החוזה מלובלין שישב אז בלנצוט. ישב שנה תמימה בזלוטשוב, ורבו המגיד רי"מ שידך לו את רבקה בת ר' צבי הירש(קא) גולדהמר, סוחר יינות עשיר בדוקלא. עבר לגור אצלו, וסייע לו קצת במסחריו. בנוסף לכך התפרנס מבדחנות ושדכנות, ושנינותיו מהלכות עד ימינו. בכל דבריו ושיחותיו היו יחודים וצירופי שמות, וצדיקי דורו העידו עליו שיש לו משקל זהב בפיו בו שוקל כל דיבוריו. נודע כחכם מחוכם פיקח שבדור, וכך קראוהו הרב החכם.

בהמלצת רבו רמ"מ מרימנוב נתקבל לרבנות העיירה רופשיץ, ועל שמה נקרא לתהילת עולמים. להכתרתו נסעו עמו גם גיסו רצ"ה מחירוב, אחיו ר"ה מיאנוב והמגיד מברוד. מכתב ברכה לרגל קבלת הרבנות שלח אליו בעל דגל מחנה אפרים "תלמידו הצמא לשתות דבריו", נדפס באגרת הקודש קליינוורדיין תרצ"ה, ושוב בסיגעט. כשנפטר אביו בתקס"ד התנגדו נכבדי לינסק שימלא שם את מקומו, ורבי יחזקאל פנט השתדל בדבר מתוך סערת רוחות עזה. לבסוף הוסכם שיכהן יום בשבוע כרבה של לינסק, סטריזוב וכל גליל סנוק. בהסכמתו מתקס"ז על אוצר הכבוד חותם: אב"ד לינסק וקרייז סאניק.

לגדלות עבודתו אין חקר, והדב"ח תלמידו המובהק לא קרא לו רבי רק הרב הזקן, באומרו שאי אפשר היה להשיגו. בחר במשמשיו אנשים פשוטים, כדי שלא יבינו את עומק דרכיו. לא עבר יום שלא עסק במצות סוכה. נהג ללמוד הרבה בספר המרדכי, ודוכני פעם נגלה לו המחבר עצמו. בפעם אחרת נגלה לו השל"ה בשמחת תורה. תלמידו רבי אלימלך מרודניק אמר עליו, שמימי המגיד ממזריטש לא היה עוד אחד כמוהו לעורר לב ישראל לאביהם שבשמים. הרבי משינאווא אמר עליו שבכוחו היה להביא משיח אף קודם זמנו, אלא שמן השמים עכבוהו. נמנה על מתנגדי נצחונו של נפוליאון. מילא את מקום רבו מרימנוב כנשיא "קופת מעות א"י של כולל גליציה וכל ארץ הגר", ככתוב במכתבו של הישי"מ אל החת"ס. בין הנהגותיו לעמוד בס"ג באמירת ה' מלך, לקדש על יי"ש גם בלי שיעור, ולברך שהכל על תפוחי אדמה כדין פטריות. קרא לנהוג בדרך השו"ע והפוסקים, והושיב רבנים ודיינים בעיירות.

בין תלמידיו גם: ר' אברהם איזנברג אב"ד אולינוב, ר' שלום מקמינקא, המאור ושמש, רצ"ה מרימנוב, ר' מאיר מאפטא, ר' ישראל בר גלרנטר בעל רביד הזהב שהיה חתן ברימנוב וידיד נפשו ר' יאטשי ב"ר בריש ב"ר אברהם אלחנן מפלנטש, ר' משה לינסקר בסאנוק שרצה לסומכו כרבי, ר' ברוך בעל אחותו של רבי אייזיק מלנטשנא, ר' נטע מוישניצא שלא דיבר בשבת ויו"ט רק בלה"ק, ר' פנחס מדמביץ, ר' פייביש מהובניב, ר' שמעון אשכנזי מדוברומיל, ר' יולביש אוסטר דומ"ץ לנצוט שנטמן לידו. התנגד לדרך פשיסחא, והתרעם על הבני"ש שתמך ברבי שלמה ליב מלנטשנא. בפקודת אמו קיבל יפה את היהודי הקדוש שביקר ברופשיץ בדרכו לרימנוב. רצ"ה מזידיטשוב החליף עמו מכתבים בידידות רבה. כששבת בתקפ"ז בראווא שלח רבי שלום מבלז את בניו אל רנ"צ, ואח"כ בא לבקרו.

בנסעו פעם דרך לאנצוט, אמר שההר שם מריח לו לפני פטירתו חלה וסירב לדבר, בהסבירו לבנו רא"ח, שמכיון שנחלש, אינו יכול עוד לעשות יחודים בכל דיבוריו כפי שנהג כל ימיו. כשנודע שבבית החולים הצבאי בלנצוט יש רופא מומחה נסע לשם, אך בדרך נפטר במרכבה. י"א שנסע ללנצוט לפני פסח לדרוש ברופאים, ולא אבה לחזור ממנה. כל הצדיקים נתכנסו אליו לפני פטירתו. בשנפטר ביום י"א אייר תקפ"ז ישב רצ"א מדינוב במה שעות ליד מיטתו כשהוא קורא שיר השירים. לנצוט טרם ראתה לויה כה המונית כמו זו שנערכה לו, ואליה נהרו מקרוב ומרחוק. ההלויה נשתרכה עד הערב, לקברו שבמרומי הגבעה בבית העלמין הישן. על מצבתו נחרת: יחיד בדורו בחכמת אלוקות, וביתר שבחים אין לנו רשות כי כן נצטוינו מפיו. השפעתו היתה עצומה על יהודי העיר. לקראת יום השנה נקהלו אליה רבבות יהודים, ואף זכרים פקדו את הציון. הדרך שקקה רוכלים ידוכנים, יהודים היו גומרים עסקים ושידוכים, והמקום נראה כיריד גדול. אלפי נרות וערימות פתקאות גדשו את אהלו, אדמורי"ם ערכו בעיר את שולחנותיהם, והיום הטביע יפה את רישומו. השואה שמה קץ להתכנסויות אלו, והנאצים הרסו את האוהל. הוא שוקם מחדש, ורבים פוקדים אותו גם כיום.

את שושלת האדמורי"ת ברופשיץ המשיך חתנו רבי אשר ישעיה רובין. בניו: א. ר' אברהם חיים בכורו, יורש כס רבנותו בלינסק; ב. ר' יעקב אב"ד קולבסוב ומעליץ; ג. ר' אליעזר הנודע ביותר מן האחים, מיסד שושלת דזיקוב. י"א שגם ר' אהרן אב"ד בלוזוב.

תורותיו נשתמרו בכתובים, ובניו עשו מהם העתקות רבות. הם סירבו להדפיסם, כי שמעו מאביהם שהתנגד לכך. פעם הזכיר את מאמר חז"ל בשבת לג. סימן לעבירה הדרוקן, פירש"י שם חולי הוא, והדרוקן ביידיש משמעו הדפסה. סיבה נוספת היותו נכד הרבי ר' השיל, שרבו המהרש"א הקפיד עליו בשל כך. עוד מוסרים שאמר, כי אדמו"ר ניכר בילדיו, בתלמידיו ובספריו, וכיון שבניו ותלמידיו עומדים במדרגה גבוהה, אינו זקוק לספרים. ד"ת ממנו מובאים בספרים שונים, כמפורט בספר טל אורות, ח"א, עמ' 310. כתב קונ' בהלכה לישב קושיות הנו"ב סי' ע"ז על זקנו ר"י מאה"ו. היה בידי הרב מאיר כהנא אב"ד טשאטשאוויץ שהתכונן להדפיסו, אלא שנשרף בשנת תרי"א.

אילה שלוחה למברג, דפוס ל. מדפיס, תרכ"ג, א, יז ד'. ד"ת עה"ת מבראשית עד פרשת תרומה, שרשם ר' נתן יהודה טורם ברמ"מ מרימנוב לפי מה ששמע ממח' המחבר. היו בגנזיו עם עוד כתבים מאביו, האוהב ישראל ועוד, ונתנם במתנה לרש"ז פרנקל אב"ד ויליפולי (מח' של המו"ל). הכתבים עברו ממנו אל חתנו ר' משה טורם בנו של הכותב, ובעת היותו בסדיגורה בתרכ"ב מכרם לר' חיים אריה ליב פאנג ב"ר יצחק יעקב ז"ל מסדיגורה. הוא הביא את הספר לדפוס עם הקדמתו, והציג בסוף את הסכמת השו"מ, ואישור מוכר הכתבים על המקח. בלי רשותו נדפס שוב ע"י ר' פייוויל מאלדאוווסקי זיטאמיר, דפוס ר' יצחק משה באקשט, תרל"ז, כה ד'. הוא הניח את ההקדמה כמות שהיא, ורק השמיט את החתימה! משום כך נרשם בשער ההוצאה הבאה: נדפס שנית! פאדגורזע, דפוס רש"ח דייטשער, תרס"ג, מד ד'. יצא לאור ע"י בימ"ס בטארנא של ר' יהושע רובין בנו של ר' מנחם מנדל אב"ד בליגראד, עם הקדמתו והסכמת ש"ב ר"ש מבאבוב. מדף כח. לקוטי מהר"ם מאבי המחבר שנדפסו בסוף זרע קודש. הוצאה מהודרת ע"י ר' הלל גרינפעלד מוואיטצען, עם ליקוטי מהר"ם ותשובת המראה יחזקאל, בודאפעסט, דפוס ר' משולם זלמן כ"ץ קאטצבורג, תש"ג, ו, צ"ז עמ'.

בשער המצויר: נדפס כבר פעם אחת!, ומעבר לו שמות המשתדלים בהדפסה, וזכרון לקרובי המסייעים. הסכמה מש"ב המחבר ר' דוד דוב בריש מייזליש אב"ד אויהעל. בסוף תודה לעוזריו. מהדורה זו צולמה בת"א, דפוס "מגן", תשי"ט, עם הסכמות רבני באבוב ווייצען. צילום מהדורת פאדגורזע, בני ברק, ר' משה הלוי נכד המחבר, תשל"ב, ב, פח עמ'. בעמ' האחרון ד"ת מספר עשר צחצחות. צולם עמו גם אמרי שפר.

זרע קודש, ח"א עה"ת, ח"ב דרושים על החודשים, המועדים והגדש"פ עם ליקוטים, לעמברג, ר' אשר שטרום מטורנא ור' אורי זאב סאלאט בדפוסו, תרכ"ח, ב, ק; א, קכ ד'. בהודעת המלבה"ד מוסר, שביטל רצונו לקרוא לספר אור הנר מפני רצון הדב"ח. ההדפסה נעשתה מעותק משובש, והמולי"ם לא לקחו מגיה כראוי, מיראתם פן יוודע הדבר לנכדי המחבר ויעכבום. השו"מ כותב בהסכמתו, שאת כתב היד קנו מר' עוזר חיים ראזין ז"ל מרופשיץ. בהסכמת הדב"ח כותב, שאם כי בימי קדם לא ציוה להדפיס את חידושי תורתו של אדמו"ר הקדוש כי ידע שבחיים חיותו לא הסכים לכך, אמנם אח"ז עלה בדעתו שיפה עשו המדפיסים, כי גם רח"ו נמנע להוציא את חידושי האריז"ל ומנע מתלמידיו, ואעפ"כ עשו צדיקי הדור כמה תחבולות להעתיקם, לכותבם ולהוציאם לאורה, והארץ האירה מכבודו. מדף קא: לקוטי מהר"ם מאביו רמ"מ מליסקא. ח"א עה"ת נדפס שוב, פשעמישל, דפוס חיים קנאללער ובנו, תרס"ו, ב, מה; א, מד; א, טו ד'. לכל חומש שער מיוחד.

הובא לדפוס ע"י ר' אברהם ארים מטרווע, ב"ר גדליה מפרמיסלא שטרח לאסוף מנויים. מכיון שלא זכה לבן זכר, טרח כמה שנים ללמוד ולהבין את הדברים העמוקים, לתקן ולהגיה את ריבוי השיבושים, ולהוסיף השמטות, ציוני מקראות ונקודות הפסק, עד שכמעט כהו עיניו. בשער מודה לר' נפתלי הגר מסאניק, נכד המחבר ורמ"מ מקוסוב, אותו החזיק ג' שנים לעסוק בעבודה זו. לשם כך בטל מעסקיו, ושקע בהוצאות וחובות רבים. בהביאו את עבודתו אל רצ"ה מרוזוודוב עיין בה יום שלם, וטפח על שכמו בשמחה על שהאיר בהגהותיו את הספר. נוספו ההסכמות: ריי"ש משינאווא בתרנ"ה (המדפיסים הקדמונים לא יהיה להם פתחון פה לערער על השגת גבול, כי כבר עברו עשרים שנה מההדפסה הראשונה); ר' מאיר יהודה שפירא מבוקובסק בתרס"א (מייעץ לו לפנות לנכדים ר"י מדזיקוב, ראי"ח מפלנטש ורצ"ה מרוזוודוב); ר"י מדזיקוב בתרס"ה לבקשת חתנו ר"ד שפירא מבוקובסק. שני החלקים סודרו מחדש, ח"ב בלי הגהות, ירושלם, דפוס "המסורה", תשי"ד, ד, קנב; קמ ד'. יצא לאור ע"י הרב יהודה צבי ב"ר יוסף הורביץ נכד המחבר. בהקדמתו כותב שפעמיים חלם על כך מדוע אינו מדפיס את הספר שאינו מצוי, ומזכיר את רשימת קרוביו. צילום הוצאה זו, ירושלים, דפוס אופסט האמנים, תשל"א.

אמרי שפר עה"ת, לעמבערג, דפוס אנה ווידוביץ, תרמ"ד, א, יז ד'. הובא לדפוס ע"י ר' עקיבא הכהן ליבר מישיניצה, שהעתיקו מכתב יד שהיה אצל ר' נתן ליב טורם מרימנוב. מדף ו. ליקוטים. מדף ח. השמטה לספרו שפתי צדיקים. מדף ט. מאמר קדישין: ד"ת מר"ש מירוסלב ועוד צדיקים, שהעתיק מכתבים שהיו אצל ר' דוב בריש שו"ב דרישא. אח"כ איגרות מצדיקי החסידות, ובסוף צוואת ר' משה סופר מפשוורסק. ד"ץ בברוקלין, דפוס קונאט, תשכ"ב לערך, ג, יז ד'. המו"ל: ר' יעקב יצחק צימענט ב"ר פנחס מטערצאל, הכותב בהקדמתו שהכנסות הספר לישיבות ות"ת. צולם בסופו עוד ספר שר"ע ליבר הדפיס בתרמ"ד: אמת ליעקב מבעל מלוא הרועים. ד"ץ גם בבני ברק תשל"ב, יח ד', בסוף אילה שלוחה. בדף האחרון תודה למסייעים.

אהל נפתלי, לקוטי חדו"ת, שיחות, סיפורים, הנהגות ותולדות, מאת ש"ב המלקט ר' אברהם חיים שמחה בונם מיכלזון מזגירז, עם זכרון יצחק לתולדות זקנו ר' איציקל מאה"ו, לעמבערג, בימ"ס השותפים רב"צ זיידמאן עט יצחק צבי אויסשניט, תרע"א, עד ד'. בהקדמתו מביא הערות מאביו רצ"י מיכלזון, ומודה לש"ב ר' אברהם סג"ל איטינגא מדוקלא שסייע לו. יש מהדורה סטריאוטיפית מאוחרת יותר, בלי ציון העיר והמו"ל. מהדורות צילום בגרמניה תש"ח לערך, וניו יורק תש"ך לערך. אותם השותפים מלמברג הוציאו גם מהדורה מקוצרת ביידיש, של הסיפורים בלבד. אהל נפתלי, ווינדערליכע מעשות, (בילגורייא), דפוס ר' נתן נטע קראנענבערג, תרע"ב, לב ד'. בשנתיים שעד לפרוץ המלחמה, חזר ונדפס סטריאוטיפית בוויען ע"י הערש זיגלהיים, אולי יותר מפעם אחת. מהדורת צילום, ברוקלין, אמונה, תשכ"ט, 8 בסדרת אין ליכט פון תורה. עשרת הדפים הראשונים בלבד צולמו בירושלים תשל"ה ע"י ישיבת "קודש הילולים", אחרי סמיכת נופלים, ולפני שיחות חיים ושבחי רמ"ל. תולדות רנ"צ הקדימו להופיע בספר עשר צחצחות, מערכה ו, עמ' 83–100, עם נוסח מצבתו. שיחותיו גם באהל אלימלך.

סדר הקרבנות והקפות לקריאה בי"ג מדות והקפות לשמיני עצרת ושמחת תורה. הוצאה חמישית ע"י הרב מנדל הורביץ מדזיקוב. קראקא, דפוס משה דייטשער, תרצ"א, טז ד'.

צדקת החכם קורות חייו ותורתו, ערוכים כסיפורים מרתקים ע"י אביעזר בורשטין. ציורים: עמנואל סלע. חיפה, אהל, תשכ"ו, 206 עמ'. בעמ' 187 שער מיוחד: אמרי שפר, ד"ת שנלקטו מספריו ע"י רבי אליעזר הגר האדמו"ר מויזניץ.