ר' אברהם ב"ר יצחק חריף איזנברג מאולינוב

(תקמ"ב–תקפ"ה)

נולד בשנת תקמ"ב לערך לאביו הגאון רבי יצחק חריף אב"ד סמבור, וכמוהו היה שר התורה ועמוד העבודה, בקי בנגלה ובנסתר, וגדולי דורו הקריבו אליו את שאלותיהם החמורות. נתן קמיעות לזקוקים לישועה, וחולים נתרפאו בהם. עשר שנים גר בלבוב, ושלוש שנים כהן כרבה של גלינא. בשנת תקע"ג עבר למלא את מקום אחיו רבי יעקב נפתלי באולינוב, ועל שמה נקרא. הסתופף בצל רבי נפתלי מרופשיץ, וכבד מאד את רבי חיים מצאנז. נפטר באולינוב ביום ב' תשרי תקפ"ה, ונטמן שם. אין זה נכון מה שכתב בסוף שו"ת מראה יחזקאל, שבסוף ימיו עלה לארץ ישראל ובה נפטר. בנו הגדול היה הרב משה יוסף אב"ד פרוכניק. צעיר הבנים ר' שמואל דוד מליזנסק היה תינוק בעריסה כשאביו נפטר, עסק במסחר, וכשהתרושש תלה זאת בהזנחת הדפסת חידושי אביו.

הספר הראשון שנדפס הוא תולדות אברהם חידושים על הש"ס, פרזעמישל תרמ"ב, עם רשימת מנויים מפורטת בסופו. יש בו שפע של הסכמות משלושת הפעמים בהם ניסו להדפיס את הספר: בחיי המחבר בתקפ"ב, אחרי פטירתו בת"ר, ולקראת ההדפסה בתר"ם. בשנת תרמ"ד נדפס בזאלקווי הספר השני שו"ת זרע יצחק, שרובו בעניני איסור והיתר, עם חידושים בסוגיא דעליה ממסכת יבמות. הבן המו"ל מספר בהק־דמתו, שאת הדחף העיקרי קיבל מרבי חיים מצאנו שעודדו לקבץ נדבות לצורך ההדפסה. חלק מהכתבים ניצל בנס בעת שריפת ליזנסק באלול תרמ"ג. בראש הספר כמה מן ההסכמות שנדפסו כבר בתולדות אברהם. בין היתר תשובות לזאוויחוואסט (כג), ולקרעשוב להרב אברהם אבלי ובית דינו (יט).

ההסכמות שקיבל המחבר בחייו הן מאת: ש"ב הברוך טעם; הים התלמוד (כי ביודעי ומכירי עסקינן, אשר בהיותי בק"ק טארניגראד לא רחוקה היא ממקום מושבו, וב"ה שמה שמעתי שמו הטוב כשמן תורק שמו); ש"ב רי"א עהרנברג (זה ימים ושנים אשר אני מכיר את הרב הנ"ל, ידעתיו כי ידיו רב לו למשקל ולמטרח בשמעתתא דבעי צלותא, דעתו דעת תורה בפלפול ובסברא ישרה); רבי נפתלי מרופשיץ (דברי אוהבו הקשור באהבתו ומצפה לגדולתו ויזכה להשתעשע באור תורתו); הישמח משה (בן לאותו צדיק שהיה ממכירי ומיודעי, ידידי המנוח הרה"ג מו"ה יצחק זצוקלה"ה וכו' וראיתי שדורך בדרכי הצדק והישרים, מראה פנים לכל צד, הרואה יאמר ברקאי הבריק בחכמתו כי רבה הוא); האריה דבי עילאי (בן לאותו צדיק ה"ה אלוף נעורי); רא"ז מרגליות; הרב ישראל חריף אב"ד סוקולוב ב"ר מרדכי אריה (גם אנכי פלפלתי עמו בחכמה); הרב אריה ליב תאומים מבראד; מח' מלוא הרועים (המחבר הזה נ"י דרכו בקודש עוסק בתורה לשמה, לא מחשבות שאר מחברים מחשבותיו ולא דרכיהם דרכו, כי אין כוונתו ח"ו להתגדר וליטול עטרה, אך דעתו להגדיל תורה ולהאדירה ולחדד התלמידים); הרב נתן באב"ד אב"ד יברוב (הואיל שידעתי ומכיר אנכי את הרב וכו' ועסקתי עמו בפלפול בהיותו פה קהילתנו, ושמעתי מפיו דברים טובים פלפול חריפתא בימי נעוריו, וגם הייתי מכיר את אביו); רז"ו פרנקל (לשמע אוזן שמעתי מאז שמע הרב המחבר ... עודו בימי עלומיו הפליא עצה ... וביותר מעת בואי הנה סמוך ונראה למקום תחנות הרב הנ"ל); הרב יוסף ב"ר ישראל אב"ד יאנוב (למען אהבתו התקועה בלבי ... ורוב דבריו בנויים על שכל האמת והצדק); הרב אברהם אבלי כ"ץ אב"ד טארנא; הרב משה באב"ד אב"ד פשוורסק. כן היו לו הסכמות גם מרבני ראווע, קרעשוב, בילגורייא, ריישא וליזענסק.

אחרי פטירתו הועניקו לבנו את הסכמותיהם: רבי נפתלי מרופשיץ (מחמת שמכיר הייתי את כבוד הגאון הנ"ל שלמד תורה לשמה, ויגע מאד בפלפול אשר זה הוא למשיב נפשו פלפול התורה לאמיתה, לכן משתוקק אני שיחוקו דבריו בדפוס, כדי שיראו הבאים אחריו את תפארת תורתו הקדושה, וכן יעשו גם המה). התחייבו לקנות את הספר גם בניו ממעליץ דזיקוב ולינסק, חתנו רבי אשר ישעיה, וכן התלמידים ר' אלעזר ניסן מדרוהוביטש, ר' חיים מקוסוב ור' דוד מזבלטוב; רבי צבי הירש מזידיטשוב (חיבורי טהרה מכבוד מחו' בן מו"ר שהיה אבד"ק סאמבור עיר מולדתי); אחיו הרב יעקב נפתלי איזנברג (כל ימיו לא מש מאוהל של תורה ויראה, וכל מגמתו היתה לחדש מילין וחידושי דאורייתא); רבי יהודה צבי אב"ד גלינא ואח"כ רוזדול, הרב יוסף צבי הירשלי אב"ד דרוהוביטש.

לקראת ההדפסה הסכימו: רבי חיים מצאנז (וזכרתי אני את ברית אהבה בינו ובין אדמו"ר, וגם הוא נתן הסכמתו עליו); השואל ומשיב; המנחת חינוך (כבר נתנו הסכמתם עליו...גאוני זמננו וצדיקים וגאוני הדור ההוא, אשר חזו לאריה וחזו למרבעתיה רביעה, דמי לבר אלהין בוצינא קדישא יקירא ופרישא, נוסף על רובי תורותיו וכו' כי אני יודע והכרתי את הגאון הנ"ל שהיה רב גובריה וגדול כחו); מהרי"א מזידיטשוב; רבי דוד מדינוב; מהרי"א מקומרנא (והמחבר הזה העידו עליו שהיה גאון וצדיק מארי דיחודא); רבי שמעון סופר; רח"ה מאלסק; הייטב לב; רי"ש מסטרופקוב-שינאווא; הצמח צדיק מויזניצא; רבי יעקב שמשון הגר מקוסוב; רבי שלמה שפירא מסטריזוב; רבי יהושע מקמינקא; ש"ב הרב יוסף משה טייכר.