ר' יצחק ב"ר משולם ישכר הורביץ

מסטניסלב (תקפ"ח–תרס"ד)

נולד בזלוזיץ בשנת תקפ"ו (וי"א תקפ"ח), לאביו ר' משולם ישכר אב"ד סטניסלב, וכמוהו היה בילדותו ילד שובב ועירני. נשא את טאבא מירל בת ר' אפרים תאומים אב"ד קריסנאפולי, ונולד לו בנו יחידו ר' אריה ליבוש. אשתו לא ילדה יותר ז' שנים, וגם בנו היה חולה ולא ידע ללכת. נסע עם פתקא אל רבי שלום מבלז, ואחרי ברכתו ומישושו נתרפא הילד. כמו־כן בירכו חמש פעמים שיהיו לו ילדות, ואכן נולדו לו אח"כ בדיוק כמספר הזה.

בצעירותו רצה להתפרנס ממשלח ידיו, וחכר לו אחוזה בשותפות עם אחיו ר' שאול. הם לא הצליחו בניהול העסק, ואז נתקבל לרבנות אטיניא. כיהן שם כמה שנים, והיה גם בברודשין. לפני תרכ"ב נתקבל כאב"ד זורובנא בה כיהן שנים רבות, והיה אהוב על הכל. כשנפטר אביו בתרמ"ח, התעוררה בסטניסלב השאלה מי מהבנים ימלא את מקומו. הבכור כבר נפטר, צוואה לא היתה, ורבים צידדו באחיו ר' שאול שהיה גדול ממנו בתורה. לבסוף נבחר בקלפי ברוב קולות, והובא אחר כבוד מזורובנא.

הרגיש עצמו כרב של כל הקהילה, ולא הרחיק אף חלק ממנה. דרשן מעולה, ובעל תפילה מחונן. העמיד תלמידים רבים. בעל מזג נוח, וחיבב במיוחד ילדים. בעיר הכירו את היהודי שגידפו אחרי שהפסיד בדין תורה, ולקה בשיתוק. אשתו ניהלה את הבית, ותמיד היתה שקועה בחובות. היה בידידות עם אדמור"י זמנו, והם היו משגרים אליו דרישות שלום. נסע פעם לשבת אל רבי חיים מצאנז שחיבבו מאד, והזכיר לו עובדת היותם נכדי החכם צבי. מדי שנה נסע ללשקוביץ להכשיר לפסח טחנה גדולה, וכיוון את נסיעתו כך שיוכל לשבות אצל רד"מ מצורטקוב שכיבדו מאד. סערה גדולה עורר בפולין המשפט שלו, על שאסר שמרים ממפעל של רוזן פולני לו היה שותף יהודי. לבסוף זוכו הוא ואחיו ר' שאול מכל אשמה. לא הצטרף לתנועה הציונית, אבל גם לא לחם בה. בימיו הרימו הריפורמים ראש, והקימו טמפל עם רב ומטיף משלהם, בידעם שאופיו נוח ומתון, ואינו תקיף כמו אביו שהיה בודאי מכשיל את יוזמתם. הלך לחגיגת אבן הפינה, ועורר עליו את זעם החרדים. לדברי מרדכי זאב ברודא (בזכרונותיו, עמ' 164) לא היתה לו השפעה רבה בעיר. לא נס ליחו עד יומו האחרון. נפטר פתאומית ביום ה' א' חשון תרס"ד, בגיל ע"ח (או ע"ו). נספד ע"י בנו ראי"ל, ונטמן ליד אביו.

ילדיו: א. ר' אריה ליבוש אב"ד סטרי וממלא מקומו בסטניסלב; ב. שרה זוי' ר' פנחס הורביץ ממלא מקומו בזורובנא; ג. מרים. ד-ה. בנות. נישאו: לר' שלום מאירזון מדובנא; לר' נחמיה וינטרוב. גר בחצר זאמעך שברוסיה. לשם השיב לו בתרל"ט גיסו, הרי בשמים, ח"א, יג, וכן נזכר במאה שערים, שער נו; לר' לוי לעמבערסקי אב"ד סמילא ברוסיה.

מכתב הרב יצחק הורביץ מסטניסלב גיסו השיב לו לשם בשנים תרמ"ב–תרנ"ט, הרי בשמים, ח"א, צה, ח"ב, קלד, קפד, ח"ג, נח, וכן נזכר במאה שערים, ט, לט. במנויי ארץ החיים, תהלים תרס"ד, ממריאמפול; ו. לאה הצעירה, נפטרה בתרמ"ד בלי בנים.

תולדות יצחק, לעמברג, דפוס ר' אברהם יוסף ב"ר אהרן מדפיס סג"ל, תרכ"ו, ד, פ ד'. כ"ג שו"ת ע"ס ד"ח השו"ע, בלי שמות השואלים כמעט. בהקדמתו מקוה להדפיס גם את שמות חידושיו. בנו ראי"ל כתב הקדמה בהלכה ובאגדה, ודי"ת ממנו פזורים בספר. לא החשיב כ"כ את ספרו זה שחיבר בנעוריו בזורובנא. התכבד בעיקר בספרו השני: מאה שערים ח"א, פלפולים בנ"ט סוגיות הש"ס (מתוך מאה), לעמבערג, דפוס ראז"ו סאלאט, תרמ"ז, ב, עח ד'. המסכימים: ש"ב רצ"ה אורנשטיין (מהקונטרסים אשר הראה לי ראיתי רב חילו בפילפולא, וכי מחדדן שמעתיה); ש"ב רי"א איטינגא (מלאים חריפות ובקיאות עד להפליא, מפרק הרים ומשבר סלעים). כמה מהסימנים תשובות להלכה. בעמוד האחרון ד"ת מאביו.

בספר הראשון משיב למהרי"ץ בתרכ"ב (דף ט.-י.); לב"ד טשרנוביץ בתרכ"ה (דף עא.-עב.); לסעריד (דף מה:-מו.); לר' ליזר ליב ענצער בסרט בתרכ"ב (דף עו:-עח.). בספר השני משיב לר' יצחק אב"ד אסטרא ליד קיוב (נא); לר' יהושע מדיהאלאר שבמולדביה (נד); לר' נפתלי גוטליב מו"ץ יאסי (מו); לר' שמואל הלוי הורביץ ביאלסיוועט חתן מחותנו האב"ד (כ).