ר' אליהו ב"ר אברהם יעקב הורשובסקי

מדרוהוביטש (תקס"א–תרמ"ד)

נולד בשנת תקס"א לאביו ר' אברהם יעקב. כבר בילדותו נתגלו בו כשרונות בלתי מצויים. נשא בת גביר מזולקווא. בהיותו בן י"א היה שם תלמיד מובהק לרבי יוזפא שטרן, שהקנה לו חריפות ודרך בלימוד. רבו העריכו מאד, ואמר שיש לו כוח בהוראה כחד מקמאי. בהקדמת ספרו יד יוסף הוא מודה לתלמידו שעזר לו לסדר את הספר לדפוס. בזקנותו לא כתב אף תשובה מבלי שמסרה לתלמידו לעיין בה. כמו"כ טיפל ר"א בהדפסת ספרי ישועות יעקב בזולקווא, ובחלק אהע"ז קורא לו המחבר האברך החריף המופלג, כשהוא אך בן י"ג. פעם בעברו בלבוב, קרא הישועות יעקב את בנו רמ"ז לחלון, ואמר לו: ראה רב זה שתורתו מאירה פניו. השואל ומשיב הפליג מאד בשבח הוראתו בקדושה.

כשאביו עבר לרבנות דרוהוביטש בתקפ"ה, נתמנה על מקומו באוהנוב, ובה ישב ל"ב שנים. היה איש שלום, וסירב להכנס למחלוקת. משום כך מיאן ברבנות דרוהוביטש אחרי פטירת אביו, ונבחר הרב אלעזר ניסן טייטלבוים. כשראה"נ נפטר בתרט"ז, שוב נתלקחה המחלוקת בכל עוז. רבי חיים מצאנז הטיל את כובד משקלו למען הייטב לב בנו של ראי"נ, אבל המשכילים ששלטו בהנהלת הקהילה היטו את הכף לטובת ר' אליהו מכיון שנודע כאישיות בלתי מפלגתית מתונה ומציאותית, ומקובלת על הכל. הוא נתרצה לבוא רק משמע שבטלה מועמדות הייטב לב, וכאשר אח"כ בכל זאת הופיע, הציעו את עצומותיהם לפני רבי יוסף שאול נתנזון. הוא סקר את השתלשלות הדברים, ופסק בתרט"ז לטובת ר"א, בשו"מ, קמא, ח"ב, יט. מ"מ המשיכה הקהילה לשלם לשניהם במשך כשלוש שנים עד תרי"ח. כל ימיו ישב באהלה של תורה, והעמיד תלמידים שרבים מהם נעשו מורי הוראה בקהילות השונות. אהוב לבריות ומקרבן לתורה. כל החוגים בעיר אהבוהו והוקירוהו.

נסע אל רבים מצדיקי דורו. הכיר את רבי יהודה צבי מסטרטין, והשתעשע עמו בד"ת. בעת לימודיו בזולקווא בא לשם המהרי"ץ, ורמז לו להמתין. כשטיילו אל מחוץ לעיר, סיפר לו שנשלח ע"י רבו השרף מסטרליסק להשתדל שיבוא אליו. ר"א ענה שעליו להימלך ברבו, והוא מנע זאת ממנו. נמנה אח"כ על חסידי השר שלום מבלז שחלק לו כבוד רב. כשבתו חלתה ונסע לבלז לבקש עליה, רצה רבי שלום ללמדו ביחידות איך לקבל פתקאות. באמצע נתמלא אימה ופחד, ולא היה יכול להמשיך. כשנתעצם רבי שלום עם הרבנית מלכה ואמר שאינו רוצה להיות רבי, החליטו לקבל את ר"א כפוסק. הוא החליט שעל רבי שלום להמשיך להנהיג, וקיבל ככר לחם בדמי הפסק. בדרך נסיעתו חזרה, חילק באוהנוב פרוסות מככר זו. השר הושיבו בב"ד עם הדב"ח ור"ש מקמינקא, לסידור חליצת בכורו ר' אלעזר לאלמנת בנו ר' שמעלקא. אח"כ נסע אל המהרי"א מזידיטשוב.

אחרי כהונת כ"ח שנים בדרוהוביטש, נפטר לפנות בוקר בשבת ג' חשון תרמ"ד. יחד עם תקופת אוהנוב ביהן שישים שנה ברבנות, בתוספת ח' שנים שעשה שם כרב צעיר ליד אביו. בהלויתו שהתקיימה ביום א' השתתפו יותר מרבבה, מהם אלף שהגיעו ברכבת. הספידוהו לפני ביהכ"נ הגדול: בנו יחידו ר"א אב"ד אוהנוב, ר"ל הורביץ אב"ד סטרי, רז"ו המר אב"ד בלשביץ, ורבני בוריסלב: ר' משולם רוקח שנשא אחת משבע בנותיו, רצ"ה לוסטמן זמהרי"ס. העתון דראהאביטשער צייטונג מיום ט' חשון תרמ"ד, הקדיש לאבלו את שני עמודיו הראשונים במסגרת שחורה.

בנעוריו כתב את חידושיו עלי ספר, אך בגלל צניעותו סרב להדפיסו. ר' אהרן מדפיס מלבוב פנה אליו על דעת הישועות יעקב, שימסור את חידושיו להדפסה בגליונות שו"ע חו"מ. אז כתב כבר על כל סימן עד הלכות הלואה, אלא שהחליט למשוך ידו מלפרסמם. רק משעבר לדרוהוביטש שינה את דעתו, אחרי שנגנבו ממנו רוב חידושיו. הוא בכה עליהם מאד, והצטער על שלא הדפיסם בצעירותו.

לבסוף הוחזרו לו כמאה גליונות על רוב סוגיות הש"ס, מהדו"ק על יו"ד הלכות נדה, טריפות וליקוטים, אבל לא חיבורו המסודר על שו"ע יו"ד, שכלל חידושים והלכה למעשה. כבר בחייו ביקש מנכדו ר' ישראל להדפיס את ספריו ולצרף להם מחידושי אביו, אלא שלא היו לו האמצעים לכך.

רק אחרי פטירת הסב הדפיס הנכד שנים מספריו, כתקוה להדפיס גם את היתר עה"ת והמועדים, על רוב סוגיות הש"ס (200 דף), שו"ע ושו"ת.

פני אליהו ח"א, דרשות לשבת הגדול ושבת שובה בפלפול ובאגדה, דראהאביטש, דפוס אהרן צבי זופניק, תרמ"ה, ה, צט ד'. בהקדמת בנו ראי"ל מוסר על השינוי שחל בעמדתו ביחס להדפסת ספריו, משראה שידי זרים שולטים בכתביו ושמים בכליהם. הנכד המו"ל מודיע בהקדמתו, שאת ההסכמות שברשותו ידפיס בחי"ב. סייע לו ש"ב ר' נפתלי הערץ לוויטרבך נכד המחבר.

בדף נד-נו. הדרשה שנשא בפני אביו כשנתקבל לאוהנוב בשנת תק"ץ(!). בדף פה-צה. פלפול בסוגיא דרבוצה שנשא שם אותה שנה. בדף צה-צט: בסוגיא דלמפרע גובה מתקצ"ה. בראש הספר רשימת המנויים, ובהם רבים ממחותני המו"ל וקרובי המחבר, בסדר זה של המקומות: אוהניב — מחותניו:

ר' יצחק ברי, ר' יעקב שלום שטרויס, ור' יהודה יוסף הכהן קנר נכד המחבר; ש"ב ר' אלקנה הורשובסקי; בלז – ר' יוסף כ"ץ נכד המחבר; בוצץ – מח' ר' איזיק ור' מאיר שטרן; ברודי – מחותניו: ר' זלמן רוקח ואחיו ר' מנשה; ר' משה חיים הלברטל; דרוהוביטש – מחותניו: ר' יהושע משה שטרנבך, ר' יוסף שרייער, ר' צבי חיות, ר' יוסלה לויטרבך חתן המחבר ר' אברהם אהרן לויטרבך ובניו רנ"ה, ר' שמואל ור' יוסף; זלוטשוב – מחותניו: ר' יוסף קוטן ובנו ר' אליעזר שמואל נכד המחבר, חוליוב – ר' יוסף מישנה ובנו ר' משה; מחותניו: ר' אברהם שעדעל ובנו, ר' וולף, ר' יעקב מנחם ורי' שמואל שפריצר; יברוב – מח' ר' יוסף בומבך; נכד המחבר ר' משה הורשובסקי חתן הרב יואל משה לנדא; מדניץ – מח' הרב צבי לורברבוים עם בניו וחתנו; סוקל – מח' ר' אפרים זלמן וילדיץ'קר; סטרי – ר' חיים שטרן נכד המחבר; סטרליסק – ש"ב ר' שלום הורשובסקי; פשמישל – מחותניו; ר' וולף ור' יהודה צבי בומבך; צורטקוב – מח' ר' מאיר רוקח; צישינוב – ש"ב ר' פנחס הורשובסקי.

לפי האמור ניתן להרכיב את רשימת ז' חתניו: א. ר' משולם רוקח אב"ד בוריסלב; ב. ר' אברהם אהרן ב"ר אשר זליג הכהן לויטרבך. מזו' שרה נולדו לו ששה ילדים, ובלידה השביעית בתרכ"ז נפטרה (פרטים בספר תולדות משפחת לויטרבך באנגלית 34–35, 96); ג. קנר מאוהנוב; ד. כ"ץ מבלז; ה. קוטן מזלוטשוב; ו. שטרן מסטרי; ז. ר' יעקב ב"ר ישעיה (וילף?) מדרוהוביטש. טען לחזקת הרבנות על מקום חמיו, והיו לו תעודות מגאוני ארץ. פירסם מודעה להזהיר מועמדים אחרים, ובה כתב שאחד שלא ציית שקל למטרפסיה כידוע (מחז"ה, י"ד ניסן תרנ"ז, 7). מנכדי ר"א גם ר' יחיאל מיכל הולנדר דומ"ץ טרנוב, ור' שרגא פיבל ז"ק מחותנו של מהר"א מבלז ונטמן לידו.

אזור אליהו עה"ת, לעמבערג, דפוס ר' יעקב משולם עהרינפרייז, תרמ"ט, ג, רמב ד'. בנו ראו"ל כותב בהקדמתו, שאביו היה עמוס מילדותו בשיעורי ש"ס ופוסקים, ובהצנע למד בכתבי האריז"ל. בגלל ריבוי ההוצאות מדפיסים תחילה ספר באגדה דמשכא. בהקדמת הנכד המו"ל מצטדק על שאינו מדפיס את ההסכמות שעמו מחוסר כסף. מזכיר לטובה את המסייעות להדפסה, דודותיו בנות המחבר: חיה, ופראדיל עם בעלה ר' משה הויפטמן מבוליחוב. הדוד רשם את התורות שנאמרו בלילות שבת ובסעודה ג', וכשהראה אותם לחמיו שמח מאד. רק תורות אלו שרשם נכללו כאן, ולא ד"ת אחרים עה"ת שנרשמו ע"י אחרים. בראש הספר סדר היחס ד"צ של הספרים בתשמ"א ע"י הנכד הרב יוסף באב"ד, עם הקדמתי לתולדות המשפחה.