ר' יעקב יוקל ב"ר מרדכי זאב וולף הירש

מגורליץ וניימרקט (תק"ע–תר"ס)

ולד בלבוב לאביו ר' מרדכי זאב וולף, ולאמו לאה מלכה בת ר' יואל משה לנדא אב"ד גליגורי. אביו שהיה מיוחס גדול, היה בנו של רמ"מ (וזו' חוה), שנשא בזיוו"ר את נכדת המגיני שלמה (זקנתו של ר' יוקיל), ובזיוו"ש את בתו של רח"כ, היה נכד ר' ברוך ב"ר מנדל ב"ר הירץ, ואמו אסתר היתה בת ר' שלמה הכהן רפפורט אב"ד חלם אחי רח"כ.

אחיר תלמידי ר' נפתלי הירץ סוכוסטוב ראב"ד ומ"מ תוך העיר לבוב, ורבו חיבבו יותר מכל תלמידיו. אח"כ למד אצל בעל ישועות יעקב ובנו ר' מרדכי אב. סיפר ר' מנדל ברכפלד מניו־יורק, כי פעם בא החוו"ד לבקר אצל הישועות יעקב, ולא מצאו כי נסע לקבץ מעות לדבר מצוה חשוב. ביקש מתלמידיו שיאמרו חדו"ת משמו, וליגלג ר' יוקיל שרבם עוסק בקושיא גדולה מאד: כסף מנלן? הקפיד החוו"ד ואמר: מה הבעיה, לוקחים תרמיל ומחזרים על הפתחים! מאז פגעה בו לטותא דעתו התערבבה, וכל ימיו היה פושט ידו לנדבות, שלא בהתאם למעמדו כרב. חתם מלבוב על ספר גאון צבי חו"מ, ת"ר. נשא את נכדת ר' בריש יעקעלעס, אחיו של ר' שמואל יעקעלעס. עשה עושר במסחר, אבל בשהתרושש קיבל עליו את עול הרבנות של מחוז גורליץ. אחרי תרכ"ב עבר לרבנות ניימרקט שבגבול גליציה־הונגריה. שם נפטר נטמן, והיו עולים לקברו ביום השנה. מחסידי צאנז, ש"ב הדב"ח קירבו מאד, והתפלפל עמו בכל פעם שבא אליו. פעם הטיל עליו לברר את ההלכה בענין חמור, ולכתוב על כך למהרש"ק (אהע"ז, טו).

כזיווג שני נשא את בת הגביר ר' יצחק וייס מגורליץ, חמיו של הכת"ס וזקנו של רצ"ה מדומברובה. ילדיו: א. ר' שלמה (מזיוו"ר, נזכר כחו"מ, יב); ב. ר' מאיר שו"ב בקלויזנבורג (חתן הרב שם?). אביו השיב לו ביו"ד, ג, ח; ג. ר' יצחק בן הזקונים; ד. לאה מלכה אשת ר' חנוך הניך פריי ילדיהם, בנו של מחותנו ר' חיים פרייא שאיפשר את הופעת ספרו; ה. מירל מרים. נפטרה כ"ח תמוז תרל"א שנתיים אחרי נישואיה, ובתוך שלושים נפטרה ילדתה היחידה; ו. הבי' גיטל, נפטרה ז' ניסן תרל"ג. בספרו משיב למחותניו ר' איסר (יו"ד, טז) ור' אפרים פישל לאהר עם ידידו ר' אשר זאב וולף (או"ח, יא, יו"ד, יד, יז). כמו"כ לר' נחום נכד דוד בתרל"ט (חו"מ, כב).

בעידודו של הדב"ח כתב את חידושיו, והדפיס בספרו שו"ת ברכת יעקב, לעמבערג, א.ו. סלס, וי.מ. ניק, תרל"ט, ד, ע ד'. כולל ע"ד שו"ת (ט"ו או"ח, י"ז יו"ד, י"ט אה"ע, כ"ג חו"מ), וחידושי סוגיות המסכימים: בתרל"א מחותנו מהרש"ס ומהר"ר רפפורט מטרנוב (ידידי אהובי מאז); בתרל"ד הדב"ד (נקרה לשבות פה בש"ק העבר); בתרל"ט רצ"ד אורנשטין (מכירו הייתי מאז, ועוד בימי עלומיו החל רוח ד' לפעמו... דברי אלה לכבוד תוה"ק, ולכבוד תיקה ונרתיקה הרב ההי"ג המחבר). בהקדמתו כותב יחוסו, משרטט קוים אוטוביוגרפיים, ומודה לתומכיו המחזיקים בידו תמיד: ר' שמואל גליקסמן מטשרנא-דונייץ, ר' יעקב גולדפינגר, ר' אהרן מנדלסון, ר' אליעזר הרץ, ור' אליעזר סירופ מניימרקט. אח"כ ליקוטי אגדה, ודרשה שנשא בתרל"ט במלאת כ"ד שנה לנישואי הקיסר.

בין היתר השיב למקומות: אלטנדורף — ר' רפאל סג"ל מו"צ (יו"ד, יג); זלושיץ — ר' שמואל הכהן מו"ץ (או"ח, י); פרשבורג — החת"ס (אה"ע, בסוף יא); קלויזנבורג — ר' יהונתן בנימין (יו"ד, טו).

תס בתרי"ח–תרכ"ג.

ר' שאול ליב ב"ר יואל משה הירש בנו של ר' יואל משה אחיו היחיד של ר' יעקב יוקיל. דודו השיב לו בברכת יעקב, חו"מ, ה, ולש"נ מחותנו של ר' שאול ליב, ר' יהודה מנחם הלוי לנדא, חו"מ, כ בתרל"ט.

שרה הירש היתה כנראה קרובתו של מעלים שמ מהחוברות שהדפיס בעברית וביידיש בקלאמאא, דפוס שמעון טייכער, תרע"ב, טז עמ' כל אחת והודיע שאפשר להשיג הוראת שעה, לברר חובת המתנת שש שעות בין בשר לחלב, וחלושים המקילים להמתין שעה אחת בלבד, אלא יחשבו שיצאו מן הדת בגלל זה. בהקדמתו מוסר שכתב החוברת להודאה על הניתוח שעבר אשתקדה בהצלחה בוינא, ושרבנים עודדוהו להדפיס הדברים. צייט-לעהרע, איבערזעצט פין ספר הוראת שעה, צ פערהיעטען יודישע קינדער אין דער יעצטיגער צייט.

ציִיט, זייא זאללען בלייבען פרים אונד נישט פערדארבען וועריען אין יודישקייט.