ר' צבי ב"ר שמואל הירשהורן

מיבורוזנה (תר"ס–תש"ג)

נולד בשנת תר"ס (או תרנ"ט) בקמינקא שעל שמה נקרא, לאביו ר' שמואל ולאמו רבקה. למד אצל האבד"ד ר' שלום רוזנפלד. משפחתו החסידית היתה אמידה, והתפרנסה ממסחר בבגדי גברים. כשעקרה ללבוב בפרוץ מלה"ע א', היה מצבה הכלכלי גרוע מאד. האבא למד שם תפירת מכנסים, וחסך מפתו לחינוך בנו ובתו. הבן למד בישיבת מחזיקי לומדי תורה, עד שעברה כליל להשפעת חסידי בלז. אז יצא ממסגרתו להפיץ תורה בחוג צעירי אגודת ישראל, ואמר שיעורים בקלויז זידיטשוב בלבוב, לבחורים שנמנו לרוב על חסידי רוזין. המשיך ללמוד בהתמדה, ואף רכש השכלה כללית. התבלט באופיו האצילי העדין, חולמני ורב שאיפות. הילוכו איטי ואריסטוקרטי, שקוע במחשבות ובחקירה, ותובעני כלפי עצמו.

בהשפעת מהר"ם שפירא מלובלין נרתם לפעילות אגודאית, ודבק באדמו"ר מצורטקוב. נסע אליו בכל פעם שבא מוינא לבקר בגליציה, ואמר שאצלו שורש נשמתו. קנה את עולמו בדרשה שנשא עד אור הבוקר בזלוצוב קיץ תרפ"ד, בכנס איזורי של מסיימי מסכת עירובין מהדף היומי. השיב כיאות לחורפיו, והקסים את שומעיו בטיעוניו ובנימוסיו.

מאז יצא לרשות הרבים. עבר לקראקא משנשא את בתו של ר' נחום פלוהר מחסידי הוסיאטין. מכאן היה קרוב יותר למוקדי הפעילות בעיר ובוורשא. בעצת הרבי מצורטקוב פרש ללימודים והשקיע כל כולו בתורה, כשאשתו המפרנסת מחנות ומקרן נושאת רווחים. למד בקוברין אצל רבי פסח פרוסקין, ונסמך ממנו ומגדולים אחרים. בתר"ץ נבחר לרבנות יבורוזנה, וסבל שם מקינטוריהם של חסידי בלז וצאנז. במכתביו לידידיו בארץ, ביקש שישיגו לו איזו משרה. כשקם לו מתחרה בעיירתו סלד ממחלוקת, ונבחר בתרצ"ח לרבנות ביאלה פודלסקה. המלחמה פרצה בטרם הספיק לעבור אליה. בתרפ"ט ובתרצ"ב נבחר ליו"ר ונשיא צא"י בפולין, ונאומיו המלהיבים היו הציר המרכזי בועידותיה. היה ממכווני דרכה של התנועה, השתדל להגביר בה את היסוד התורתי, וביזמתו פתחה כמה ישיבות קטנות. עשה למען הגברת הפעילות לטובת א"י והעליה אליה. ברוח זו נאם בכנסיה הגדולה השלישית במרינבאד תרצ"ז. כמו"כ הביע את רעיונותיו בכתב, במאמרים שפירסם בעתונות האגודאית: דאס אידישע טאגבלאט, ארטאדאקסישע יוגנט בלעטער, דרכנו בוורשא, בית יעקב זשורנאל בלאדז, ועוד. ערך את הירחונים הנצח והצעיר החרדי של מרכז צא"י בלבוב.

בכניסת הנאצים ברח ללבוב, כי הם חיפשוהו בשל הכרזתו חרם על תוצרת גרמנית. עשה שם בשלטון הסובייטי, ואחרי הכיבוש הנאצי היה חבר היודנראט. הסתתר בבית רבי נחום מוניא מהוסיאטין והאדמו"ר מבויאן, ולכן ניצל מהגירושים הראשונים. נספה בעת פינוי הגיטו באייר תש"ג, או במחנה ינובסקה הי"ד.