ר' יוסף משה ב"ר גרשון טיכר

מזולין ופרמישלא (תקס"ג–תרמ"ח)

נולד בטורקא בשנת תקס"ג (וי"א תק"ע) לאביו ר' גרשון אב"ד אולינוב, ולמד אצלו. נתגדל בדרוהוביטש כילד חלש, ועד גיל שש לא היה יכול לעמוד על רגליו. אח"כ התחיל ללכת ללמוד, והצליח מאד. למד שם אצל ר' ישעיה בנו של ר' אברהם אבלי מח"ס באר אברהם, כמש"כ בהסכמתו לספר זה. בחייו העידו עליו שהוא ירא שמים הגאונים הצדיקים ר' יוסף אשר מפרמישלא, ריי"א מרופשיץ ורצ"ה מרימנוב. כמו־כן ר"ש מירוסלב שבירך אותו בהנחת ידיו על ראשו, ואמר לאביו שמרגיש שהוא במדרגת צדיק, אך אינו בר־מזל. כששמעה על כך אמו החלה לבכות, עד שאמר לה שתחדל, כי לבן עצמו לא איכפת כלל מהעולם הזה.

מגיל י"ח דומ"ץ באולינוב, ונודע כרב חריף. חיבה יתירה נודעה לו מגדולי הדור: הישועות יעקב והחות דעת. מתקצ"ח אב"ד טשיטש עשר שנים, ועל אף פרנסתו המצומצמת התמיד מאד בתורה ובטבילות במקוה קרה. באותה שנה כתב עליו ראז"ו פרנקל אב"ד פשוורסק: בקי בהוראה כאחד מחכמי הזמן, ואמר ברבים שלא נמצא במדינתנו בקי בהוראה כמותו. בבואו לעיירה החל ללמד בחורים מופלגים מכל הסביבה, ומהם שנעשו דיינים ומורי הוראה. למד גם עניני עגונות עם בנו רצ"א, והדברים שנתחדשו להם נדפסו בספרם המשותף.

בילדותו שימש את רצ"ה מזידיטשוב ורנ"צ מרופשיץ שאליו הלך רגלי מטשיטש. אחרי פטירתם נסע אל ר"ש מירוסלב, רצ"א מדינוב, רצ"ה מרימנוב, ועל כולם אל ריי"א מרופשיץ, וכולם שמחו עמו בבואו אליהם לשבת. ביקר כמה פעמים גם אצל ר"ש מבלז והדב"ח שקירבוהו ביותר. קיבל פעם את פני ר"י מרוזין, והיה רגיל לומר שבזכות הצדיקים שנסע אליהם בנערותו, מאריך ימים בזקנותו יותר מכל בני משפחתו, למרות חולשת גופו. חסיד במעשיו, ובעל מידות נפלאות. עבר לכהן בזלין י"א שנה, ועל שמה נקרא גם כאשר נתקבל בתר"ך (או כבר בתרי"ז) כראב"ד פרמישלא. נפטר ביום כ"ז כסלו תרמ"ח, אחרי מחלת כמה חודשים. למרות החנוכה ספדו לו בביהכ"נ הגדול האב"ד ר"י שמלקיש ובנו רצ"א.

נשא את חיה גולדה, בת ר' מרדכי זאב מדרוהוביטש מח"ס קול הרמ"ז, והשתדלה בהדפסתו. ילדיו: א. ר' אברהם נפתלי בליזנסק; ב. ר' צבי אלימלך בפרמישלא וקראקא; ג. זו' ר' חיים; ד. שאשא. נישאה בתרמ"ב לר' דוד צבי טעבל זהמן מדוקלא, נפטרה בתרצ"ד, ביום וברגע שנפטר אביה. האמא שילמה לחתנה כדי שיצרף בסוף ספרו קב זהב, מהחידושים שאמר בעלה ריי"מ בילדותו לפני הישועות יעקב וקלסיה; ה. הב' פנחס דוד. נפטר צעיר בסוף תקופת זלין.

שערי עזרה על ש"ע או"ע סי' י"ז בעניני עגונות, הכולל ג' ספרים: אילת אהבים ממנו, פרי הארץ משני צידי הפנים, יעלת חן בשוליו מבנו רצ"א, למברג, יעקב ראהטין ושמואל שטריקס, דפוס מ.פ. פורמבה, תרכ"ו, ד,ק, ד ד'. מעבר לשער לוח הטעות. בהסכמת מהרש"ק ובנו ראו"ב נאמר: כאשר פקחנו עינינו על מחברתם, מצאנו דברים נחמדים ויקרים על קו היושר והשכל נאמרים, כולם מעשה חידודים וגם להלכה. עוד הסכימו השו"מ (הישיש... והיו לו כמה וכמה תשובות לפני, והוא מדבר בשפה ברורה כדת של תורה, וגם את בנו ידעתי כי למד ושנה הרבה), והדב"ח (כן באו אלי שני האנשים, ידעתי מאין המה נכדיו וצאצאיו... ידעתי שהמה מופלגי תורה... ועוסקים בשקידה רבה). בהקדמת האב מוסר מתולדות חייו, וכותב שספלפל עם גאוני הזמן, והסתופף בצל הצדיקים בעלי הקבלה אנשי מופת. יש עמו בכתובים על כל אה"ע וחיבורים נוספים (כגון על הל' ריבית ודרושים ליומי דכלה), אבל בגלל ההוצאות אינו מדפיסם בינתיים. בדף כב: ד"ת שחידש כשנתחנך לתפילין, עם תשובת המהרש"ק על כך. בדף עד ע"ב-עה ע"א תשובת השו"מ לאב בתרכ"ג. בקולופון זכרון לאמא שאשא (זו' רי"מ?), ובדף האחרון דברי אגדה מהאב ומהבן.

אמרי יוסף, דרשות ופשטים על פרשיות התורה שנשא בפני קהל ועדה, פרעמישלא, דפוס זופניק, קנולר והמרשמיד, תרמ"ט, ד, מח ד'. מעבר לשער קריאת בנו המו"ל רצ"א לתושבי פשמישל לרכוש את הספר. ר"י שמלקיש כותב בהסכמתו, כי מצא את הספר.

בספר דברים טובים נכוחים וישרים. בהקדמת הבן המו"ל של שד"ת ממנו בדף האחרון, כותב שמדפיס את הספר לבקשת אביו, ומוסר פרטים לתולדותיו. אח"כ דברים מקונ' העלם דבר של גיסו רד"צ זהמן, הממלא מקום חמיו בפרמישלא.