ר' ישעיה אשר ב"ר שלום יולס

מסטרי (תרנ"ג–תש"ג)

נולד בניישטט בשנת תרנ"ג לאביו הרב שלום. גדל מנעוריו על ברכי סבו רבי אורי מסמבור שבירכו לפני פטירתו. בגיל עשר נבחן בקיץ תרס"ג בסקולע אצל הבית יצחק על כמה דפים במסכת כתובות עם פירש"י בעל-פה, וכן נתברך מהמהרש"ם. מתרס"ד למד בסטרי שמונה שנים רצופות את רוב הש"ס וד"ח שו"ע עם הרב מאיר ז"ל. נשא את בתו של רבי מנשה אייכנשטיין מרישא חתן רבי אליעזר מדזיקוב, וחמיו למד עמו כמה שנים בעיון עד שנעשה בעל הוראה מובהק (המצפה, ח' כסלו תרע"א, 7). בזיווי"ש נשא את מירלה בת רבי ישראל רוקח מבוריסלב. במלה"ע א' גלה לאנשבאך בדרום ביהם, ונעשה רב לעולי גליציה שבאו מבודפשט. בשובו לסטרי חידש את התי"ת, כהתחלה לקימום מוסדות הדת. בלי"ג בעומר תרפ"ד נסע עם אביו לאבן הפינה דיח"ל בלובלין, ונסמך מהאב"ד ר' אליהו קלצקין. אביו סמכו בתרפ"ד, והשיג עבורו הכרה רשמית כסגן הראב"ד. אחרי פטירת הרב אליעזר לדיער מילא איגרתו של הרב ישעיה אשר יולס מסטרי מיום ז' תשרי תרצ"א אל של שפירא חתם למען יח"ל במצות הרבי מטשורטקוב. מייעץ שלא להילחם את שרותיו הטובים הנה כמה מענין המכתב הזה ... ואלה הדברים עמנו ...

זה תשוקתם לדעת אז נסע ליצחק ... ודבר יהודה, בני ... השם יודע ...

פרשת המפרשים על ספר התורה ...

ב... עיה אשר ...

כ... הרב כנ"ל ...

הערה: הטקסט בכתב היד בעמוד זה אינו קריא במלואו ולכן התמלול הוא חלקי בלבד; הדפס הנראה מעל ומתחת לכתב היד תומלל כמיטב היכולת.

את תפקידי האב"ד. יסד בתרפ"ו את ישיבת נוה שלום על שם אביו, השמיע בה שיעורים, ונשא בעול החזקתה. אהוב על הבריות, ובמיוחד על הנוער. בעל מזג טוב, ויועץ לחסידי אביו שדבקו בו. מלא שמחה, ולא נטר איבה למציקים לו. נשא נאומים בפולנית, ומתרצ"ה רב צבאי לחיילים. מראשי צא"י ואגו"י, השתתף בועידות השונות, וערך מסעות תעמולה. נואם מחונן ומלהיב, ועסקן מסודר ומסור. בזמן הכיבוש הרוסי בראשית מלה"ע ב', התמסר לעזרת הפליטים הרבים. בשלטון הנאצים התגורר בגיטו סטרי, והתחבא בבונקרים. אפילו כמרים נוצרים הסתכנו למענו, כי נכבד בעיניהם. אשתו וחמשת בניו נרצחו, שני הגדולים לעיניו. אף הוא נתפס ביום חיסול הגיטו ב' טבת תש"ד, ובעמדו מול היורים קרא: יהודים, הבה נקבל באהבה את גזרת הקב"ה, ובקריאת שמע ישראל יצאה נשמתו הי"ד. י"א שנספה באקצית יוני תש"ג.

בניו היו מזיווגו השני: א. משולם אורי הבכור, ממצווינוי יח"ל; ב. אלטר יצחק. תלמיד ישיבת בלז, וחביב למהר"א; ג. משה אליהו תלמיד רז"ו נוסנבוים מדרוהוביטש, חריף ביותר; ד. שלום; ה. אלעזר דב.

שמן הראש, חידושים עה"ת, וכ"ה סי' חידושים בהלכה, עם הקונטרסים שו"ת שפתי שלום, וכתבי אחיעזר ששלח אליו אחיו ר' אפרים אליעזר מפילדלפיה, סטרי, דפוס יצחק מיזלש, תרצ"ג, 2, 113 עמ'. המסכימים: ר' דוד הורביץ מסטניסלב (ומפליא לעשות בחשבונות רבות, וקולע אל השערה); ר' חנוך צבי הכהן לוין מבנדין (כראוי לאיש גדול כמותו); ר' מאיר שפירא מלובלין (עיינתי בהם ומצאתי דברים ראוים למי שאמרם... הואיל להשקות לנו גם ממי הדעת של אביו... אשר כל דבריו הם קב ונקי לעומקה של הלכה, כמדת לומדי תוה"ק לשמה לאמיתה של תורה); ש"ב ר' שמואל הלוי מודלינגר דומ"ץ לבוב (מצאתי כי ברכה רבה בהם, מלאים דברי חן ושכל טוב, בנויים על אדני פז בדעת והגיון מחודד ומושכל בדרך צח ונעים, ושמחתי לראות כי חננו השי"ת בשכל ישר לפלפל ולסלסל בגפ"ת, ולעשות ציצים ופרחים בדברי חז"ל), עם ד"ת מבנו ר' חיים דוב מלבוב.

בין התשובות: לר' שלום יוסף הלוי פייגנבוים מלוקטש בתרפ"ט (כה); לר' יהושע ליב שילל אב"ד פעזניג בתרפ"ז (ח); מאביו לחמלניק (כט); מאחיו לר' דוב אריה הכהן לוינטל מפילדלפיה (לח).

תשובות ממנו: המאור, רכד, 7–8 מתרפ"ז; אחיאסף, תר"ץ, חו' א-ב, סי' ח, ג-ה, סי' יט מתרפ"ח לירושלים. ד"ת באהל תורה (הירשפרונג), תרפ"ט, חו' ב-ד, קי-קיא, תרצ"ב, חו' א, רנא-רנג. כתב פתח דבר לדרשת שבת שובה מאת ר' אליעזר לדיער. נאומו בועידה השניה של אגו"י בגליציה המזרחית בתרצ"א, והצעתו ליסד ישיבה גבוהה, קובץ אגו"י וצא"י בעוועגונג, 7. הסכים על אור תורה, לבוב תרפ"ו, סי' ב. מכתבו מתרפ"ז לר' חיים וייטמן, משכנות הרועים, תדש"מ, תד-תו. השתתף בקביעות גם בכתבי עת אחרים, כגון: דער יוד, דאס יודישע טאגבלאט, ארטאדאקסישע יוגענד בלעטער, דרכנו שבווארשא; יודישע ארבייטער-שטימע, בית יעקב שטימע שבלאדז; דאס יודישע וווארט שבקראקא; דאס וווארט שבווילנא.