ר' יעקב צבי ב"ר נפתלי יולס

מפשמישל (תקל"ח–תקפ"ה)

נולד בשנת תקל"ח בפשמישל, ומכיון שישב בה רוב שנותיו נקרא ר' יעקלי פרמישלר. אביו ר' נפתלי התיחס לרבן גמליאל הזקן. בקטנותו נתיתם מאמו שהיתה בת משפחת הכהנים יאליש, ונתגדל על ברכי זקנו ר' יהודה בנו של ר' צבי אב"ד מזיבוו, ורעיתו חיה. תלמידם של שלושת הרועים שנפטרו בתקע"ה: המגיד מקוזניץ, החוזה מלובלין ורמ"מ מרימנוב. בספרו קהלת יעקב מביא דברים שנשא ונתן עמם בסתרי תורה עוד לפני היותו בן ל"ז. כמו־כן הוא מביא שם את רבו ראי"ה מאפטא, וידידו רצ"ה מזידיטשוב. נסע אל רבי נפתלי מרופשיץ, ולא נענה לבקשתו לומר אצלו תורה. ידיד נאמן לבעל בני ישששכר, ושניהם למדו בלובלין בצוותא. נודע בהתמדתו העצומה, ולפרנסתו דאגה בצמצום זוגתו שרה מינדל שנפטרה אחרי תר"ל. כמה שנים כיהן בקהילות דינוב גלוגוב הוסקוב ועוד. חתם מרעדים על נועם מגדים תקס"ז כאב"ד דינוב. העמיד תלמידים רבים, וביניהם: ר' עזריאל גוטפריד ב"ר הירש אסתרס, ר' אריה ליב בר"י מפשמישל שהעתיק להדפסה חידושים מגליונותיו, ר' ישראל דב בר גלרנטר בעל רביד הזהב, ור' נח נוטמן שהביא בספרו תולדות נח ד"ת רבים מרבו. נפטר בריש בן מ"ז ביום ט' ניסן תקפ"ה, ושם נטמן. רבו מרופשיץ יעץ לאנשי טורנא שיקבלוהו עליהם כרב, אך ראשי הקהל שהיו מתנגדים לא הסכימו. כששמע על כך רבי נפתלי, נאנח ואמר: יעצתי עצה טובה להם ולו! פירשו את דבריו, שאילו נתקבל לשם היה מאריך ימים. הניח בן יחיד בן כמה חודשים, ר' (אברהם אליעזר) יהודה ליבוש מסטרי. בתו רבקה לאה נישאה לר' אברהם ליבר טרויגאט מטורנא, שיחד עם בנו ר' יעקב צבי מדרוהוביטש הוציא לאור כמה מספרי חמיו.

על אף גילו הצעיר חיבר כ"ז חיבורים בכל מקצועות התורה. הם פירסמו את שמו כגאון מופלג בנגלה ובנסתר, וצדיק קדוש שמעטים דוגמתו. משנתו היתה סדורה, ועשה כללים לתורה, שורשים והקדמות לפי סדר א"ב.

בנו הבר־מצוה טיפל בעריכת ספרו הראשון, ובהבאתו לדפוס טיפלו תלמידיו מפרמישלא.

מלא הרועים, ח"א: סידור דעות כל התנאים והאמוראים בעניינים שהם מחולקים בהם בתלמוד, עם פרטי החילוקים שביניהם ודעות הראשונים, בסדר א"ב של הנושאים, ואותיות סודרות בכל נושא. ח"ב: במדות שהתורה נדרשת בהן, דרשות שנחלקו בהן התנאים, והכללים שעליהם בנויות הילפותות, עם קונטרס שונה הלכות על קביעת ההלכה במחלוקות התנאים והאמוראים בש"ס, זאלקווא, שאול דוב מאירהאפער, תקצ"ח, עם רשימון הצנזורה מתקצ"ו, צז, יז ד', עם שתי הקדמות מליציות מהמחבר. המסכימים: הישועות יעקב (זכרתי ימים מקדם בהיותי בק"ק יעריסלוב, ידעתי את האיש ואת שיחו בקודש, והוא ידידי מנוער ואהבת עולם אהבתיו); בנו רמ"ז אורנשטיין; הבני ישששכר [ז"ל! ואולי מכאן שהספר נדפס מאוחר יותר אחרי תר"א?] (והיה שוקד על התורה ועל העבודה ביום ובלילה, ממש לא פסק פומיה מגירסא כרגע... טרח ועמל ביומין זעירין מה שלא טרח תלמיד ותיק במאה שנין... לא יכולתי להשיב פניהם ריקם, ובפרט שהנני כמחויב בדבר לעשות נחת רוח להצדיק בגן עדן. וזכרתי ימים מקדם, בהיותנו עוסקים בחברת חברים מקשיבים לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא, והיה הצדיק הנ"ל לכל דרכיו משכיל, וה' עמו הלכה כמותו).

הספר זכה למהדורות רבות, והתחבב על הלומדים. בהלברשטט תרי"ט נדפס בפורמט קטן.

ובלי ההסכמות, ושוב בלייפציג [צ"ל למברג], ישראל אלימלך שטאנד, תרכ"ה לערך עם ההסכמות, ובוורשא תר"ם בפורמט גדול. ח"ג ובו חידושי סוגיות הש"ס ופלפולים הנוגעים לכללים, יצא לאור ע"י המו"ס ר' יעקב משה אמקרויט בפרעמישלא, דפוס זופניק קנולר והמרשמיט, תרמ"ה, מא ד'. בהקדמת הבן מספר שהמדפיס האיץ בו ללקט מכתבי אביו, אף כי לבו היה בל עמו מהצרות שעברו עליו באותה שנה. המו"ל קיבל הסכמות מקרוביו: רצ"ה אורנשטין (כבר איתמחי גברא קדישא הדין, ע"י חיבוריו היקרים אשר מלאו פני תבל תנובה); ר"י שמלקיס (ומי אנכי להעיד על השמש, כי אורו יקר הולך... עד אשר ישתומם כל רואה במו... ספרו לי תלמידיו נפלאות, מגודל שקידתו קדושתו וצדקתו); ר"ש שפירא ממונקטש (להעיד על השמש בצהרים, עת יאיר בטהרו ברקיע השמים, אך למותר דבר שפתים). ההקדמה וההסכמות הושמטו במהדורות הבאות של שלושת החלקים, בווארשא תרנ"ח ותרע"א, וצילום בניו־יארק תש"ך לערך ע"י ר' יוסף סאקס, (בחלק מהספרים נכרכו א-ב בלבד), ובחלק נוסף ח"ג בתשכ"ג, וכן בירושלים תש"ל, בתוספת תוכן הענינים בכל חלק.

חינוך בית יהודה וארשא, נתן שריפטגיסער, תרכ"ט, 61 ד'. בספר כ"ה פרקים של ביאורי ענינים ע"ד החקירה והקבלה, במעלת נס חנוכה ובענין השגחת הבורא. חתנו המביא לדפוס סבב בתרכ"ח לקבץ הסכמות ומנויים, ובהתנצלותו מקוה להדפיס גם את הספרים קהלת יעקב, ישרש יעקב ושורש יעקב, ומודה לבנו ר' יעקב צבי על עזרתו הכספית. בראש הספר שירי המליצה אילת אהבים ומשכיל שיר ידידות, והקדמת המחבר בה כותב שחיבר את הספר בחנוכה בהיות בן כ"ב. המסכימים: ר' דובריש מייזלש; ר' יעקב אריה מרדזימין (מי לא ידע מעלת גדולתו וקדושתו); ר' חיים מצאנז [ראיתי עותק מאוסף ר' נחום דובער פרידמן ובו מחוק שמו] (מפורסם על פני תבל בצדקתו, וחריפותו וקדושתו מלאה הארץ); ר' שניאור זלמן מלובלין (פקיע שמיה ושמעתתיה מבדרין בעלמא, ואי"צ לאסהדתא דידן); ר' יהושע ב"ר שלמה ליב מאוסטרובה (מצוה להזריח שמשו של צדיק זה גם בעולם הזה); ר' ישראל רפפורט מטורנא (שר התורה והקדושה); מהרש"ס (גדול מרבן שמו); ר' ישראל יהושע מקוטנא; ר' חיים אלעזר וקס מקליש. כמו"כ חתמו: ר' חנוך הניך הכהן מאלכסנדר; ר' דובריש מביאלע; ר' יהודה ליב איגר; ר' יעקב צבי מפוריסוב. בסוף הספר רשימת המתנדבים מטרנוב, קראקא וערי פולין, ובניהם ר' צדוק הכהן מלובלין. הספר צולם מחדש עם פרשת דרכים זוטא, ברוקלין, דפוס מוריה, תשל"ו, עי"י ר' רפאל גולדשטיין. בהקדמתו מודה לחמיו ר' מאיר רבינוביץ בהאדמו"ר מסקוליא, ומזכיר נשמות קרוביו בהתחלה ובסוף. כמו"כ סיפח את קונטרס התולדות זכר צדיק לברכה, של ר' שלמה אליעזר מרגליות.

קהלת יעקב (כללים בחכמת הנסתר, בסדר א"ב) קהלת יעקב, כללים בחכמת הנסתר, בסדר א"ב של המלים הנזכרות במקרא בתלמוד במדרשים ובזוה"ק, מיוסד על קבלת הראשונים והאריז"ל, לעמבערג, קוגל-לוין, תר"ל, נט, לו ד'. מוזכר שנותרו עוד חיבורים על הש"ס בהלכה ובאגדה, על הרי"ף והרמב"ם, שו"ע ופוסקים ראשונים ואחרונים, שו"ת, תכונה, דרשות וחקירות, חידושי תנ"ך, תהילים ומשלי. המסכימים: השו"מ בתר"ל עם ד"ת בקבלה; מח' מהרי"א מזידיטשוב (ועיינתי שהדברים בנויים עם דברי הזוה"ק ועם הקדמות האר"י); ש"ב הדב"ח בתרכ"א (ואם שאינני מהמקובלים, התבוננתי לפי דעתי אשר יהיה לתועלת גדול להעוסקים בחכמה הזו); ר' אברהם מטרייסק בתרכ"ז (ואם כי לא נתפרסם שמו בארצנו, יען משכן כבודו היה מעבר לגבול, אך כבר הקים עדות ביעקב); מהרש"ס בתרכ"ד (כל הרואה ישתומם יכיר ויודה כי לית דין ברנש, דמות דיוקנו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד); ר' ישעיה שור אב"ד יאסי בתרכ"ה (אשר הכרתי זיו פניו הקדוש בחיים חיותו); רמ"מ מויזניצא (שופרא דיעקב מעין שופרא דאדם קדמאה, והראו לי מכתב מהרהגה"צ האבד"ק צאנז... לכן באתי גם אנכי). בהקדמת בן המחבר מספר על גלגולי הספר ושבחיו. מרבנן קשישאי שמע, כי כשהראו את הספר לראי"ה מאפטא חיבב אותו מאד, עד כדי שכך שכתב הקדמה בשבחים רבים, אך היא אבדה. רבי נפתלי מרופשיץ השתדל ביגיעה רבה והזיל זהב להשיג העתקה, וגם צדיקים רבים אחרים שראו את הספר שבחוהו מאד. (כך כותב גם בסדר הדורות החדש עמ' 69, ושבעצמו ראה אחת- מההעתקות שנפוצו במדינה). מהרי"א מזידיטשוב אמר על הספר, שאי אפשר לחבר כמותו בעוה"ז, מבלי שיהיה רב במתיבתא דרקיע.

ש"ב הדב"ח הפציר בבנו מאד וזרזו מדוע אינו מדפיס את הספר, ולכן מסרו בתרכ"ג למישהו שהבטיח לו ואף סיכם בכתב שנוסע ללבוב להדפיס, וכעבור ג' חודשים יופיע. אחרי הדפסת שני גליונות נסע הלה בערי ישראל וקיבץ הון רב, אלא שלא הצליח, הפסיד את הכסף בענין רע ונפטר, ובדי עמל עלה בידי הבן להוציא את הספר מיורשיו, לפי פס"ד של ראי"ל הורשובסקי אב"ד הובניב. הוא מוחל לאותו אדם, ומבקש שגם התורמים ימחלו לו. כעת נתן ה' בלב ר' יעקב צבי טרויגט בן אחותו לממן ההדפסה, ואביו-הגיס ר' אברהם יטפל במכירה. מודה לרבי יהושע מאוסטרובה שקיבל עליו להפיץ מאה עותקים. בסוף הספר השמטות. הספר צולם מחדש בירושלים תשל"א ע"י ר' משה זיגלמן, מהעותק שהיה בידי הרב ישעיה אשר זליג מרגליות עם ההערות שרשם בגליון. במהדורה זו נוספו: א. הקדמת המהדיר "ויחי יעקב"; ב. מפתח לשמות הצדיקים הנזכרים בספר; ג. הגהות רזי"א דאורייתא שרשם ריא"ז בגליון; ד. ביאור מהמקובל ר' חיים שאול הכהן דוויק; ד. תולדות המחבר כתובות בידי ר' שלמה אליעזר בריא"ז מרגליות. הוא מוסר כי חכמי הספרדים בירושלים העידו על רבי יוסף חיים מבגדד שהשתמש הרבה בספר. כמו"כ הועד על הדרכי תשובה ובנו המנחת אלעזר, שהספר לא ירד מעל שולחנם.

חידושים והגהות על הש"ס ועל המשניות, נדפסו בהוצאות האלמנה והאחים ראם בוילנא משנות התר"ם ואילך. כמו"כ על הרא"ש, פסקי הרא"ש ופירוש המשניות להרמב"ם. נרשמו בשולי גליונות ספריו, והועתקו ע"י סופרו ותלמידו ר' אריה ליבוש בר"י מפרמיסלא הכותב בהקדמתו, שהעתיק רק חלק ומבחר מהחידושים. הגהות קהלת יעקב על הזוה"ק נדפסו בשולי הדפים ליד הפירוש מקדש מלך, פרעמישלא, זופניק וקנאלער, תר"ם.

בית ועד לחכמים, סדר תנאים ואמוראים, תולדותיהם ויחוסיהם ע"ס א"ב, קראקא, יוסף פישער, תרמ"ד, ע ד'. הובא לדפוס ע"י חתנו ר' אברהם ליבר טרויגט, עם רשימת המנויים בהתחלה, והקדמה בה מביע את תקותו להדפיס גם את הספר נחלת יעקב. היה מחסידי רח"ה מאלסק, שנתן לו בתרל"ח הסכמה על שני הספרים. שתי הסכמות נוספות השיג בעבר מהדב"ח והצמח צדיק מויזניצא, והן אצל המדפיס זיס בלבוב. מסכימים נוספים: ר' דוד ה"ש מקשאנוב (והנה כבר העיד אאמו"ר על גדולתו וקדושתו של המחבר); ר' אליעזר צבי ספרין מקומרנא בקרלסבד אחרי עברו בקראקא (ומצאתי את שאהבה נפשי, ונצרכים דברים אלו לכל ישראל הקדושים); ר' עקיבא קורניצר מקראקא; ר' מנחם אריה צוזמיר מזלישטשיק בקראקא (להיות שפתותיו דובבות בין כוכבי מרום, אשר הוא אור שבעת הימים, שמו נודף ריח שמן אפרסמון). הקדמה נוספת מהמעתיק מחותנו של המו"ל, ר' יוסף יצחק יולס אב"ד ברוזדוביץ. הוא גם שקבע כך את שם הספר, כי לא ידע שהמחבר קרא לו כנוס סופרים בהגהותיו על הש"ס. הדבר תוקן במהדורת הצילום: כנוס סופרים הנקרא בית ועד לחכמים, תולדות תנאים ואמוראים, סדר יחוסיהם, משפחותיהם ותלמידיהם, עם קונטרס זכר צדיק לברכה לתולדות המחבר מאת רש"א מרגליות, קריית באבוב, ר' יעקב שלום גליק, תשל"ה, פ ד'. הערות הרב מרדכי הריס על הספר, אוצרות ירושלים, חוברת כט.

אמת ליעקב עה"ת, לעמבערג, דפוס אנה ווידוביץ, תרמ"ד, כד ד', עם הסכמות קודמות מר' אברהם מטריסק ורמ"מ מויזניצא. את הספר העתיק מכתב היד והביא לדפוס ר' עקיבא הכהן ליבר מישיניצה. בהקדמתו כותב שאינו מבקש הסכמות חדשות, והספר קנין עולם לו מבן המחבר. הדבר מתאשר בהקדמת הבן, הכותב שמוסר למו"ל את כתב היד לספחו לספר אמרי שפר שעומד להוציא לאור, והוא מתאים לו כי בו מאמרים קצרים ולא בארוכה, וכפי ששמע מתלמידי אביו, שהיה ענונה פסוק שלם או חציו לפי שאלת השואל. הספר צולם מחדש בניו יורק תשכ"ב לערך בתוספת עמוד זכרון קדושים, בסו"ס אמרי שפר שיצא שם לאור ע"י ר' יעקב יצחק צימענט.

פרשת דרכים זוטא, קראקא, יוסף פישער, תרמ"ה, לד, כא ד'. המחבר כותב בקהלת יעקב, שספר זה חיבר בילדותו. הוא בנוי ע"ד ספר פרשת דרכים לפי אותיות: דרך אתרים – פלפולי הלכה, דרך תודה – דרושי אגדה. בן המחבר מסר את הספר עם עוד כתבים, לחתן אחותו ר' אביגדור הירש מקראקא. הוא הוציאו לאור, ובהקדמתו הביע תקוה להדפיס גם את קהלת יעקב ובית ועד לחכמים! המסכימים: ר' דוד ה"ש מקשאנוב (וזכרתי ימים מקדם בעת שהיה אאמו"ר אבד"ק רודניק, והיה נראה וסמוך אצל הצדיק הנ"ל, והיה תמיד מפליא פלאות ממנו... וכל גאוני דורו היו אומרים עליו קדוש, וכמה נפיש חיליה דהאי גברא קדישא, ידיו רב לו בנגלה ובנסתר, ונתקבלו ספריו הקדושים לכל בית ישראל); ר' עקיבא קורניצר מקראקא (אודיע נאמנה שנתברר לי לצדק שהספר... מחידושי תורתו של הגאון המפורסם). הספר צולם מחדש בברוקלין תשל"ו, עם חינוך בית יהודה.

קהלת יעקב, חידושי אגדות ודרושים עמ"ס ברכות, פשמישל, חיים קנולר ובנו, תרס"ט, מב, יב ד'. בהקדמה לספר קהלת יעקב הגדול, כותב בן המחבר שספר זה נתגלגל אל ר' טוביה ב"ר משה שפירא נכד הבני"ש, שמכרו בתרס"ח עם עוד שני קונטרסים מזקנו, לר' צבי הירש פניג מפשמישל. על שטר הקנין שנדפס בראש הספר, חתמו שלושת העדים: ר' משה אהרן וונדר, ר' דוד ארי, ור' אהרן הלוי מאגער. הסכמות ישנות ממהרי"א מזידיטשוב, ור' אברהם מטריסק, וחדשות מהמהרש"ם עם הערתו, ומר' משה מייזלש אב"ד פשמישל (ומי לא שמע את שמעו הטוב אשר נשמע מקצה הארץ ועד קצהו). בהקדמת המו"ל מברך את הוריו, ואת הממון דודו ר' שמואל ווגתו לאה פעניג. בהוראת רבי מאיר יהודה מבוקובסק סיפח בסוף בשער נפרד: השמטות מאגרא דכלה, ואזהרות שכתב הבני"ש בהיותו בהונגריה.

זכרון יעקב ויהודה, מונקאטש, דפוס גראפיא, תרפ"ח, מ ד'. בספר דרשות לר"ה ועשי"ת, שבת שובה ושבת הגדול, הספדים וליקוטים. הועתק מכת"י המחבר ע"י בנו עם הוספותיו, וקשה להבחין מה משלו. המו"ל הוא רבי אלעזר שפירא אב"ד קיוויאשד, שצרף את הערותיו, ובהקדמתו מביע תקוה להדפיס גם את יתר הספרים שעמו: שמן ששון על תהלים וישרש יעקב. הסכמה קיבל מחמיו רבי יוסף אייכנשטיין מטרנופול, בן בתו של המחבר, שמסר לו את החיבורים להדפסה, ופתח בספר דרוש זה כדי להשיג מימון. בראש רשימת החותמים מהונגריה, ותודה למעתיק הכתבים ר' יוסף חיים קורנפלד. דפוס צילום מוגדל בברוקלין תשל"ד, בסוף ספר חידושי בני ישששכר שהדפיס אותו המהדיר בתשי"א, ורגל ישרה מהבני"ש. בהתחלה מובא יחוס המהדיר, שכתבו תלמידיו לעילוי נשמתו.

ישרש יעקב, ברוקלין, דפוס בלשן, תש"ך לערך, קלו עמ'. זהו ח"ב של ספר קהלת יעקב, ובן המחבר כתב שמחותנו מהרי"א מזידיטשוב אמר לו, שהוא כעין הקדמה ושער רחל ולאה ע"ס א"ב לקהלת יעקב. הסכמות קודמות מהשו"מ, מהרי"א מזידיטשוב, הדב"ח, ר"א מטריסק, רש"ס, ר' ישעיה שור, רמ"מ מויזניצא, רצ"א מדינוב ור"י אייכנשטיין מטרנופול. מעבר לשער זכרון קדושים לבני משפחת המהדיר אב"ד קיוויאשאד, ואח"כ מכתב תעודה שלו מתשי"ז. הוא מספר שזה כבר השתדל להדפיס את הספר, אך נתקל בקשיים בגלל מיעוט הקונים של ספרי קבלה, עד שמצא את ר' נחמן ב"ר אריה הלוי מסאנוק שבא לעזרתו. ההדפסה נתמשכה שנתיים בגלל חוסר מגיה, ורק כעת באה לידי גמר בהשתדלות ר' בן־ציון קאהן אב"ד סעננפעטער, ור' דוד ב"ר יצחק שתיקן את כתב־היד.

מלא הרועים החדש, חידושים בכמה מסכתות הש"ס, וחידושים להלכה בשו"ע יו"ד הלכות טריפות והגהות ע"ס שמלה חדשה, ירושלם, דפוס מנחם ראטה, תשל"ג, ד, קצב עמ'. יצא לאור מכתב יד ע"י נכדו ר' אהרן מאיר אייכנשטיין ממונסי (חתן ראי"ד הורביץ משטרסבורג), ב"ר יצחק איזיק אב"ד קיווישאד וקהילת עטרת צבי בפורסט-הילס, חתן ר' אלעזר שפירא אב"ד קיווישאד, שכתה"י בא לידו ממורשת אבותיו. בהקדמתו מודה לר' שלמה אליעזר מרגליות שטיפל בהדפסה, וצירף בסוף תולדות המחבר.

תהלים עם פירש"י ופירוש שמן ששון, ובתחילתו מאמר מלחמות ה' כעין ויכוח בעניני החסידות והתנגדותה, ובסוף חידושים עמ"ס פסחים. ירושלים תשל"ז, ו, כג; שלד; כ עמ'. יצא לאור לראשונה מכתב ידו, ע"י ר' אהרן מאיר אייכנשטיין מקיוויאשד במאנסי. בהקדמתו כותב שהכתבים היו אצל ר' יוסף אייכנשטיין מטרנופול חתן בן המחבר, והוא הורישם לחתנו ר' אלעזר שפירא אב"ד קיוויאשד שהחל בהדפסתם בתרפ"ח. מודה לר' שלמה אליעזר מרגליות שהשתדל בהדפסה, והוסיף מקורות לדברי רש"י.

בסוף דפי הנצחות.

בכתובים נותרו הספרים: בציר אביעזר, חידושי אגדות; נחלת יעקב, מובא בהקדמה ובהסכמה לספר בית ועד לחכמים; הגהות על הש"ך, נזכרו בהגהותיו על המשניות; חיבור עמ"ס ברכות, היה בידי מהרי"א אייכנשטיין רב קהילת עטרת צבי בפורסט-הילס; מנחת יעקב, מוזכר באמת ליעקב פרשת תבוא; פרפראות לחכמה, זהו כנראה חיבורו בתכונה הנזכר בקהלת יעקב; קול יעקב עה"ת, נזכר בקהלת יעקב ונמצא בירושלים ברשות ר' חיים שמואל רייפען ז"ל עם הסכמות ר"ב מגורליץ ור"ש מבובוב. סודר והוכן לדפוס ע"י רש"א מרגליות. על ספר שמות נמצא בספרית הרמב"ם, וטיפלו בעריכתו לדפוס (הרב נתן אורטנר, שני רבני דינוב, תגים, ג-ד, אלול תשל"ב, 86–82); חידושי שו"ע ופוסקים ראשונים ואחרונים; חידושי תנ"ך בנגלה ובנסתר; שו"ת; ביאורים על טור או"ח; הגהות וחידושים על תורת כהנים; שער רחל ולאה.