מבראד ואלעסק (ת"ק*–תקע"א)
בנו של ר' יהודה ליב הלוי. תלמיד ר"ח צנזר, ומגדולי חכמי הקלויז בברודי. רבה של טשיהאן, ובסוף ימיו אב"ד אלעסק. הסכים על ספר עולם הגדול ונחל אשכול תקס"ז. נפטר ביום ז' אייר תקע"א. הניח כרכי חידושים, ובקבלה בלבד ל"ב חיבורים. בשער בית חכמה נאמר, שהיה לו הורמנא מהשמים ע"י נר מצוה בכתיבתם. רבי שלום מקמינקא קנה מיורשיו את כתביו, וחיבבם מאד. ע"י בנו עברו לנכדו ר' שלום רוזנפלד אב"ד קמינקא, ואצלו היו בכתובים עשרה כרכים גדולים עה"ת ומגילות, תהילים ותורת כהנים, ועוד חידושים בנגלה ובנסתר.
וחרב פיפיות בקבלה, על רמ"ח תיבות דקריאת שמע איך רמוזים בהם השמות הקדושים, לבוב, דפוס ר' יהודה שלמה יארש ברנ"ה ז"ל, תקמ"ו, ב, לח, ובעותק נוסף: מח, ב ד'. המסכימים בתקמ"ז: רמ"ז מלבוב (ונפלאתי מאד על המראה הגדולה הזאת, על שקידת לימודו במעט השנים להגדיל תורה ולהאדירה, כאחד מגדולי עולם אשר בישישים חכמה); ר' חיים סג"ל לנדא מפודקמין (דנהירנא ליה כד הוי טליא דהוי מחדדין שמעתתיה, וגדי נעשה תיש שלא מש מתוך האוהל של תורה, וקרא ושנה הרבה ושימש ת"ח הרבה, עד שנעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק... ופלפלתי עמו בחכמה, ומצאתיו מלא דבר בנגלה ובנסתר... שאר חיבוריו שתחת ידיו, שעדיין אינם מן המוכן בסידורים כהלכתן שיהיו ראויין לעשות בדפוס); ר' ישכר בר מזלוטשוב (ויניקתו היה ממקום טהרה מהרב חיים צנזר ז"ל, ונצר משרשיו יפרח ויגדל והיה לאילן רב... שני חיבורים שהיו לנגד עיני: בית יער הלבנון (על סדר קדשים בנגלה), וגם חרב פיפיות מעט הכמות ורב האיכות); ר' שמואל ממציוב בר"ח צנזר (אשר למד אצל אבי... אותו חיבב מאד, כאב את בן ירצה, תורה מאתו תצא... ובחיבור על סדר קרבנות העבודה, ידענא ביה כי ידיו רב לו לפלפל בחכמה בש"ס ופוסקים); ר' אפרים ב"ר משה נתן; חכמי קלויז בראד: רצ"ה ב"ר דוד סגל הורוויץ ור' טודרס ב"ר ישראל (הן הראנו ד' חכם מופלא, אב בחכמה ורך בשנים, אשר מעולם יגע ומצא כדי מידתו, מידת חכמים נוחה הימנו, הרבני המופלג בתורה וביראה, השלם בכל מדע); ר' משה מבראד אב"ד דינוביץ ויושב בבראד, מח"ס הדר מלכות — תוכחת מגולה על לימוד נגלה שבזה"ז (לא נטה מתורת אמת של כתבי קודש האר"י ז"ל, וגם ראיתי פירוש על הקדמת תקו"ז באר היטב). בהקדמת המחבר כותב, שלכל חלק קרא שם אחר: כתם פז לח"א — טעם על שם מ"ב, גלילי זהב לח"ב — טעם על שם ע"ב, עמודי שש לח"ג — שם ע"ב בפרשה השניה (בראשי הדפים ג"כ גלילי זהב). עוד נדפסו ממנו הספרים: תפוחי זהב, חוק ומשפט על כונת השופר, וחלק מפירושו על חמש המגילות.
בית המלכות, פירוש על מגילת רות עם הפנים ובצידו פירוש מהרי"י הלוי, קראקא, דפוס ר' יוסף פישער, תרנ"ב, 8, 40 עמ'. ההסכמות מתרמ"ט הן גם לספר נתיב החכמה: ר' שלום הלוי רוזנפלד אב"ד קמינקא, למלבה"ד ר' עזריאל יצחק מקמינקא ב"ר משה חיים הלוי ז"ל, שהוא בן דודו ר' חיים הלוי ז"ל חתן הרב מבלזיץ (זקנו רבי שלום מקמינקא העיד, שר"ח צנזר אמר על המחבר, שמוחו יכול לקבל כאלף מוחות חכמים אחרים בדורו); מהרי"א איטינגא בתרמ"ט (הרואה אומר ברקאי והבריק השחר, כי היה חריף עצום ובקי נפלא בחכמה זו, ומתוק האור לחיך); הרבי משינאווא בתרנ"א; ר' שלמה ה"ש מוישניצא שנתן את שם הספר, בעברו ביריטשוב, לש"ב המלבה"ד (המחבר היה מגדולי עולם, מהגאונים הקדושים אשר בדורות הקודמים); מהרי"ד מבעלזא; ר' אליעזר צבי ספרין מקומרנא בתרמ"ט (כשראיתי את כתבי הקודש ועיינתי בהם איזה דרושים, מלאתי גיל ושמחה מהחידושים אשר הם מיוסדים על דרך אמת). היו למו"ל עוד הסכמות, וקיוה להדפיס בפירוש על המגילות הבאות. בדבריו הוא מתאר את רוב יגיעתו בהעתקת כתב היד הבלה מיושן, ובמיוחד נתיבות החכמה. בסוף לוח הטעות גם לספר נתיבות החכמה. הכוונה כנראה לספר נתיב חכמה על השיעורין שבש"ס, מטבעות, שטחים, מידות, וענייני חכמת הקבלה, שהמחבר כתבו בתקס"ו, ונדפס כעת בתרנ"ב, ד, יד ד', עם אותן ההסכמות, מלבד זו של הרבי משינאווא. בדברי המו"ל כותב שמתחיל בספר זה ובפירוש רות, ומקוה להמשיך על כל המגילות.
בית חכמה, פירוש קבלי על שיר השירים עם הפנים ובשוליו הפירוש, מעמ' 70 תהלים ק"ז עם פירוש מעלי שבתא, ומעמ' 78 פירוש על מאמר כגונא. פאדגורזע, רש"ח דייטשער, תרנ"ח, 4, 90 עמ'. המלבה"ד הקודם כותב בהקדמתו על גודל טירחתו בהעתקת הכתבים, ומודה לש"ב אביו ר' קמינקא שמסרם לו בפקודת אביו ר' יהושע שליט"א חמיו של ר"ש מבאבוב. המסכימים: ר"ש משינאווא (ובודאי הפירוש הוא קודש קדשים, ומצוה גדולה להאיר פני תבל באור תורת חכם); ר"ש מבאבוב (יש עדות נאמנה על מקור הכתבים, לש"ב המו"ל נאבד פנקס המנויים, מצוה לסייע להדפסת תורות קדושות של צדיקים אמיתיים מדורות קודמים, וגוררת מצוה לתמוך בידי העני המדפיס הנצרך לפרנסה או להכנסת כלה); מהרי"ד מבעלזא כנ"ל; ר' יוסף מאיר מספינקא (בבואו לראשונה לדב"ח שאלו אם יש לו ספר וחרב פיפיות, וסיפר לו שרבו מרופשיץ שיבחו מאד, וכן שמע ממהרי"א מקומרנא ששיבח את ספריו מאד, ואמר שגם רבו העטרת צבי שיבחם מאד); ר' יהודה צבי מדולינא (הנני מכיר את ידידנו הנ"ל כי הוא איש תם וישר... וכבר איתמחי גברא). בסוף רשימת המנויים מגליציה ומהונגריה.
ר"א איטינגא, שה"ג השלם, א, 276; מטל השמים בראש נאדר בקודש, ברוקלין, כד-לב.
ישר, ר' ברוך ראה לפי: שליכטר, ר' ברוך ר' ישראל אב"ד אוסטיטשקי.
תשובה אליו: שירי טהרה, דף קז ע"א.
ר' ישראל מיאנוב אב"ד בלחוב.
תשובות אליו: דב"ח, ח"א, אה"ע, כא בתר"ח; תועפות ראם, חו"מ, כח בתרי"ב. לאב"ד יאנוב ואח"כ ראב"ד טשרנוביץ: שאילת שלום, קמא, א לפני תרכ"ט.
ר' ישראל סופר בזבורוב. אליו: מהרש"ם, ח"ז, קמה.
ר' ישראל שו"ב זלוזיץ.
תשובה אליו: שו"מ, קמא, ח"א, רעו בתרי"ז.
ר' ישראל. ת"ח בנדבורנה.
תשובה אליו: בר ליואי, ח"א, יו"ד, טו.
ר' ישראל אב"ד סווירז. ממקורבי השרף מסטרליסק. חמיו של ר' זאב הכהן בראוואר (זכרונות אב ובנו, 118).
ר' ישראל דומ"ץ סוקולוב.
תשובה אליו: חסל"א, תנינא, יו"ד, נז בתרי"ט.