ר' אהרן ב"ר נתן לוין

מסמבור ובורישא (תר"ם–תש"א)

נולד ביום י"ד חשון תר"ם בפשמישל לאביו ר' נתן, ונקרא על שם בנו יחידו של זקנו ר' יצחק שמלקיס שנפטר בגיל צעיר. ילד שעשועיו ותלמידו של זקנו, שהתנחם בו על בנו שנקטף. סייע לזקנו להדפיס את ספרו בית יצחק, ובו גם מחידושיו (פא). בהיותו בר מצוה נשא בפשמישל דרשה שהקסימה את כל השומעים (קמחז"ה, כ"א חשון תרנ"ג, 6). בצד לימודיו התורניים סיים בתרס"ב את בחינות הגימנסיה המקומית. שלט בגרמנית ובפולנית צחה ומדויקת, וגם הפולנים אמרו שאין מי ששולט בשפתם כמוהו. עבר לגור בוויליז'קה, משנשא בתרס"ג את דאבא בת הגביר ר' אליהו צבי פרידמן (נפטר בשנת תרע"ד). עם נישואיו נסמך מזקנו, ר' חיים אריה ליב הורביץ מקראקא, ור' בנימין אריה וייס מטשרנוביץ. שיר שחיבר יומ"ם לנישואיו, בדראהאביטשער צייטונג, ט' שבט תרס"ג, 5. נולדו לו שם: א. פריבה הגדולה אשת ד"ר אברהם בלאט בלבוב. בתם היחידה הדסה נמסרה למשפחה פולניה, אך כעבור שנה הוסגרה לגיסטפו ונרצחה הי"ד; ב. ר' יצחק; ג-ד. ר' שמואל דוד ור' מרדכי התאומים. שלושתם ניצלו מהשואה, ודרך וילנה ויפן הגיעו לארה"ב. רש"ד רב במונטריאול, וכעת בירושלים. נשא את יוכבד בת ר' שפטל קרמר וזו' צפורה לבית פרנק. ליקט ערך וסידר בית יצחק עה"ת מרי"י שמלקיס עם תולדותיו, ירושלים, מכון ירושלים, תשמ"ו.

בשנת תרס"ד נבחר כרבה של סמבור, וכבש בסערה את לב הלומדים. הכתרתו מתוארת בעתונים מחז"ה, ה' סיון תרס"ד, 7, קמחז"ה, ה' סיון, 6, י"א תמוז, 6. על אף גילו הצעיר גילה כושר רב בתפקידו, ורומם את כבוד הרבנות. השתתף בועידת סנדובה וישניה, וחתם נגד תנאי בנישואין. בתר"ע נדפס קובץ הנאומים שנשא בחגיגות מדיניות בפולין. בתרע"ג היה הרב החרדי הראשון והיחיד שזכה לתואר יועץ הקיסר.

...ג, על תשורת ספרו אגדת בראשית.

כך חתם בסיון תרע"ה עם עוד רבני גליציה, על כרוז למען החינוך שנדפס בתפארת ישראל, יג, 30. כשפרצה מלה"ע א' נסתייע במעמד מיוחד זה, לארגן את חיי הדת של הפליטים בווינא. מונה כמפקח על המחנות בערי השדה ניקלשבורג, ברוק, פוהרליץ וגייאה, ובהשתדלותו נבנה בית כנסת מפואר לפליטים בברוק. השלטונות הכירו בו כאחד מעשרת הרבנים שיכולים להסמיך לרבנות. נעשה מראשי אגודת ישראל, ונבחר בכנסיה הגדולה הראשונה כחבר מועצת גדולי התורה, ונשיא המועצה המרכזית. מראשי המדברים בכנסיות הגדולות ובועידות הרבנים, וכיהן כסגן וכנשיא אגודת הרבנים בפולין. לא נסע לאדמורי"ם, אך היה חביבם. רבי חיים עוזר גרודזנסקי והחפץ חיים נועצו עמו בעניני ציבור, וגם יריביו העריכו את פקחותו ויושרו.

בשנת תרפ"ג נבחר לסיים הפולני, כנציג הגוש היהודי מטעם אגודת ישראל. היה שם סלע איתן ללא חת בים של אנטישמיות, והוכר כנואם ממדרגה ראשונה. נשא הרבה נאומים חשובים, ובמיוחד נגד עונש המות, ונגד השטנה של הכומר לוטוסלבסקי. חלקם נדפסו בתרפ"ו בפולנית בספר "נאומים בסיים". כיהן כחבר בועדת החינוך והתרבות, והרצה על התמיכה הממשלתית למוסדות החינוך של היהודים. בבחירות תרפ"ח לא העבירו החרדים אף נציג, ורק בתרצ"א זכה שוב להיבחר בוורשא כנציג אגו"י בנצחון גדול.

הגן על הענינים היהודיים בגאון ובאומץ, עד שנעשו תקנות מיוחדות אשר בגללן נמנעה בחירתו מחדש בשנת תרצ"ה.

במשך השנים דחה את הצעות הרבנות של רוסלב (תרע"ב), הורודנא (תרפ"ו), טשרנוביץ, פרנקפורט (תרצ"ו) ורשא (תר"ף ותר"ץ). כשנפטר אביו בתרפ"ו נבחר למלא את מקומו ברישא, ולהסכמתו הציג תנאי, שהבחירה תהיה על ידי חתימת המונים, ולא רק ע"י ראשי הקהל. זכה לכבוד רב בקהילה, ונבחר לעיריה. בכניסת הנאצים ידע שבכוונתם לתופסו כאחד ממנהיגי היהדות. עשה מאמצים נואשים לעבור לארץ שכנה, ולא עלתה בידו. לא הצליח בקיטוב לעבור את הגבול לרומניה, וברדין לליטא על אף השתדלותו של הגרח"ע. גם בחוץ לארץ נעשו מאמצים להצלתו, אלא שהגזירה נחתמה. רווולט התערב למענו, בואנוס איירס בחרה בו כרב, בניו סידרו לו ביפן דרכון לטשילי. עשה בלבוב כשהגרמנים כבשו את העיר מהרוסים, ובפרעות האוקראינים ביום ו' תמוז תש"א נתפס להריגה בבית הכלא, עם אחיו הצעיר ר' יחזקאל הי"ד. זו' ובתה הסתתרו בבונקר, וכשהתגלה נשלחו לבלזיץ ביום י"ב אלול תש"ב.

ספריו נדפסו בטעם ובהידור. דבר בעתו, נאום שנשא ביום א' דפסח בביכ"נ קובע עתים לתורה בלבוב, קראקא, דפוס יוסף פישער, תרנ"ט, סה עמ'. בהקדמתו כותב שמדפיס בהלכה ובאגדה כפי שאמר, מפני שזהו רעיון נכבד על הסיבה שה' שלח את ישראל למצרים, וראוי שיבוא לפני קהל יותר רחב. בעמ' לז שער: דברי הלכה, בסוגית פסחים דף כח.

מטה אהרן חו' א, ובה שני מאמרים בהלכה ובאגדה, פאדגורזע, דפוס יוסף פלעסנר ושותפו, תרס"ה, ד, קא עמ'. בהקדמתו כותב שהמאמר הראשון הוא דרשת הכניסה לרבנות סמבור שנשא בשבת י"ב תמוז תרס"ד, ובה ביטא את השקפתו על תפקידי רב בישראל. מכיון שמצער הוא, צירף אליו מכתביו מאמר שני: מצוקי ארץ על חיי האבות ותולדותיהם (שערו בעמ' נג), ומקוה להדפיס חוברות נוספות ויתר חידושיו.

ברכת אהרן עמ"ס ברכות, כולל ש"י מאמרים בדרכי הפלפול, האגדה והביקורת שהכין שמונה שנים, דראהאביטש, דפוס א.ה. זופניק, תרע"ג, ה, קמ ד'. בהקדמתו מבכה את זקנו. ברכת אב מאביו המפלפל בדבריו, אך כבד עליו להעתיק לצרף מחידושיו. התוכן בסוף, ד"ץ בניו־יורק, דפוס אדיסון, תשכ"ח ע"י בניו. בדף האחרון שיר חיזוק שחיבר בתקופתו האחרונה.

הדרש והעיון, מאמרים במקצועות שונים ערוכים על סדר הפרשיות, ח"א: בראשית, בילגוריא, דפוס נ. קרוננברג, תרפ"ח, ו, שעב עמ', ש מאמרים. בהקדמתו מבכה את אביו, וכותב שחיבר את הספר בנסיעותיו השבועיות במחלקה הראשונה של הרכבת מסמבור לורשא. ח"ב: שמות, תרצ"א, ב, תעו עמ', שכה מאמרים. ח"ג:

ויקרא, תרצ"ז, ב, תקמב עמ', של מאמרים. ח"ד: במדבר ח"א, תרצ"ט, ד, תיח עמ', ר מאמרים. בהקדמתו הקצרה כותב שבגלל ריבוי החומר מחלק חומש זה לשניים. ד"ץ בניו יורק, האחים שולזינגר, תשי"ד, ודפוס חורב, תשכ"ו–תשכ"ט. ח"ד כרך ב, פרשיות חקת-מסעי, מלוקטים מספריו ע"י בנו הרב שמואל דוד, ירושלים, דפוס ישיבת אהל יוסף בבב"ב, תשמ"ב, תג עמ'. בניו כותבים בהקדמתם, על כשלון מאמציהם למצוא את כתב היד של הספר על במדבר ח"ב, דברים וחמש מגילות, שהיה כבר בבית הדפוס. בסוף תולדותיו ע"י בנו ר' יצחק, מאלה אזכרה. ח"ה, ליקוטים על דברים, תש"ם, תצה עמ', עם הקדמת הבנים, והקדשה לנכד ר' נתן.

תשובות והערות על הספר: אביר יעקב, י'; גבעת הלבונה, יז-כ בתרפ"ח. שו"ת אבני חפץ בד"ח שו"ע, בילגורייא, דפוס נ. קרוננברג, תרצ"ד, קב ד', קב סי'. בהקדמתו מבאר צורת הספר, ומדוע השמיט את שמות השואלים. מוסר שראה בחוש כיצד לא נכשל בהלכה בזכות בשורת הרב לוין מבנין הסיים בוורשא ביום ד' איור תרצ"א להרב מאיר שפירא, כי רבנותו בלובלין אושרה על ידי הממשלה הפולנית.

אבותיו למרות עוצם טירדותיו ומסעותיו, ומודה לבנו ר' יצחק שסייע לו בסידור הכתבים. בסוף התוכן לפי סדר חלקי השו"ע. כרך שני הוכן כבר לדפוס, ואבד בשואה. ד"צ ע"י ועד ההצלה (הרבנים נפתלי ברוך ואביעזר בורשטין) שיסד במחנה פלדפינג ישיבת בית אהרן על שמו, בהשתדלות בנו ר' יצחק מראשוני שליחי ההצלה למחנות, מינכן תש"ז, כשבהתחלה דף לתולדותיו.

תשובה אליו: מהר"ש, ח"ז, סה בתרפ"א. חליפת שו"ת בתרס"ג–תרס"ה עם ר' ברוך דוד הרמלין שהשיג על הבית יצחק, בספרו אפור בד, דף קכט ע"ב. במשתתפי אהל מועד, ח"ב, דף מד ע"א. שני מכתביו בתשובה כהלכה, דפים קיא:-קיג. מכתב תורה מתרפ"ט בראש חלק יעקב (אביגדור), ח"ב, ה. מכתביו מתרפ"ט בארכיון קמלהאר הנוסף. במשתתפי אונזער גייסט, עם תמונה בלתי מצויה ממנו. הרצאתו בועידה השניה של אגו"י בגליציה המזרחית בחוברת: די אגודת ישראל און צעירי אגודת ישראל בעווען געמאכט אין גאליציען, וואַרשא, מנורה, תרצ"א (אגודיסטישע פאלקס ביבליאטעק, 6), ובהתחלה תמונה בלתי מצויה ממנו.

ר' ברוך אליעזר לוין. ת"ח באלסק.