מיאס (תקנ"א*–תרי"ד)
נולד בשנת תקנ"א לערך לאביו ר' מנחם מנדל אב"ד באהסלב ברוסיה, ב"ר צבי, ב"ר מנחם מנדל המגיד מבאר, תלמיד חבר לבעש"ט ומובא בתולדות ובקדושת לוי. ל"ג דורות לא פסקה תורה מאבותיו. אמו פיגא ליבקא, בת ר' זאב וולף הוליס אב"ד בוליחוב. מילדותו הגה בתורה בהתמדה עד שחלשו עיניו. אליהו נגלה לאמו, ומסר לה צירוף סממנים שהביאו לו רפואה. בגיל ט"ו נשא אשה מברדיטשוב, ועבר אל חמיו. זכה להתקרבות מהקדושת לוי, וכן נסע לפעמים אל ר' בהוך ממזבוז. כעבור ג' שנים נפטרה אשתו, ואז נשא את הינדא בתו היחידה של הגביר ר' זאב כ"ץ מיניצא שכלכלו בהרחבה. בביתו התודע אל האב"ד ר' ישראל איסר מח"ס שער משפט. נסע משם למזבוז אל האוהב ישראל, ואח"כ לר"י מרוזין. כשנפטר הדפיס את ההספד שקונן עליו: קול נהי, טשרנוביץ תרי"א, כח ד'. הובא לדפוס ע"י בנו ר' מתתיהו, והמדפיס ר' משלם ב"ר שמעון אריה ז"ל הילללר. מעבר לשער הקדמת הבן, בה מביע תקוה להדפיס את חיבורי אביו והשו"ת. כל רבותיו קירבוהו ביותר, ומהם למד להוסיף קדושה על קדושתו.
בגיל כ"ב נתקבל לרבנות ליטין ברוסיה, ועל שמה נקרא. על אף גילו הצעיר נודע כגאון גדול בתורה. נקרא לרבנות עיר הפלך קמניץ, אך מכיון שבתוקף תפקידו היה עליו להשביע את החיילים היהודיים על נאמנותם לצבא, סירב ושב לליטין. בתקצ"ד המליץ עליו ר"י מרוזין לרבנות יאס. אז הבין מה שרבו האוהב ישראל הרבה לספר לו תהלוכותיה של עיר זו וקורותיו בה. איזן וחיקר את חיי הרוח בעיר, והשפיע תורה ויהדות למדינה כולה. גם השלטונות העריכוהו, והתחשבו בחוות דעתו. מכל עברים פנו אליו בשאלות הלכה, והיתה לו השגחה משמים שלא ייכשל. הביא את רא"מ טויבש לסייע לו, ואף שנחלקו בענין התקנה למכירת חמץ, מ"מ שבו והשלימו כשהשתדכו ילדיהם.
באחרית ימיו נתרופפה בריאותו, והעתיק את דירתו לאיזור אחר. בעצת ר"י מרוזין צירף לבית דינו את חתנו ר"י גוטמן שיסייע לו, ובתשובותיו ענה בקצרה. בחודש האחרון נפל למשכב בחולי מעיים, עד עש"ק כ"ד חשון תרי"ד. לפנות בוקר הורה להביא לו מים חמים, מסרק וכתונת לבנה לכבוד שבת, התרחץ והתלבש. באור יום התעטר בטלית ותפילין והתפלל, והיה בדעה צלולה עד לפטירתו חצי שעה אחרי חצות, כשהוא מפנה פניו אל העם ומחייך. שעתיים לפני כן בירך חשוכת בנים עשר שנים, ואכן נולדה לה בת. לויתו נערכה בו ביום בבית העלמין הישן, ונשתמר נוסח מצבתו וצילומה. בנו ר' מתתיהו חיבר לתולדותיו: תולדות יוסף, ברדיטשוב תרס"ח, 60 עמ'. סודר לדפוס ע"י ר' אברהם ברי"ה רבין אב"ד ליטין. בהתחלה מכתב שכתב אליו ר"י מרוזין, הקדמת המהדיר, ופרטי יחוס המשפחה. מעמ' 35: הקדמת ר' יוסף לחומשים חק לישראל שנדפסו בטשרנוביץ תר"י. בדף האחרון תודה לתורמים, מפודוליה בעיקר, ורבים מהם נמנים על צאצאיו.
שו"ת ברכת יוסף ע"ס ד"ח שו"ע, לעמבערג, דפוס ראז"ו סאלאט ב"ר יחזקאל ז"ל, תרכ"ט, ב, ח; לא; פח; ד ד'. הסימנים: או"ח: כו; יו"ד: סו; אה"ע: קי; חו"מ: כד; השמטות: כב, ובס"ה 248. ד"צ בירושלים, מכון חת"ס, (תשל"א). מעבר לשער מכתב ד"ת מבנו ר' יום טוב ליפא אב"ד גלץ, המספר מזכרונותיו כיצד צדיקים פנו אל אביו בשאלות הלכה, ושמן הראוי שלא לצרף לספר מחידושי הבנים והחתנים. בנו המהדיר ר' מתתיהו מוסר בהקדמה את סדר היחוס. העתיק פעמיים את התשובות שקיבץ מאביו, ורשם את חידושיו. לפני פטירת האב רצה שיודפסו, אלא שלגודל טירדותיו בהנהגת העיר ושיעוריו הקבועים, לא התפנה לעבור עליהם. הניח תשובות נוספות, וכן חידושי מסכתות חולין ושבועות שהכילו יותר משש מאות דף. בסוף: סימני ברכה (תוכן).
בספר תשובות למחותניו: ר' אהרן משה, ר' יחיאל מיכל ור' שלום טויבש; ר' אייזיק (או"ח, כו); הרב אפרים יוסף מרומן (יו"ד, טו); ר' משולם לאהר מסניוואץ; לש"ב ר' שמשון יעקב אב"ד בלז־בסרביה (אה"ע, מג, נח, פב, ק). כמו־כן לצדיקים ר"י מרוזין (לר' יודל השו"ב, יו"ד, יא); ר' יצחק ילדיו: א. ר' ברוך צבי אב"ד ליטין על מקומו. חתן ר' ישראל איסר אב"ד ויניצא מח"ס אלף המגן (אליו: או"ח, ב, ג, אה"ע, טז, כח, חו"מ, ו). נפטר צעיר בן מ"ב ביום ט"ז כסלו תרי"ד. אליו: יו"ד, יד, מג, אה"ע, קב, קח (ממנו), קט. צאצאיו החזיקו שם ברבנות עד לשואה. אחריו: חתנו ר' אברהם אבי הגבירים זיידס; בנו ר' יהושע השל ראבין. נשא את שרה מינדל בת רבקה זו' ר' בריש בנו של הברכת יוסף, בתו של ר' משה המובא בבית אפרים, ב"ר יוסקי אב"ד יאס, ב"ר אריה ליב מוולוטשיסק. בנו ר' אברהם אב"ד ליטין חתן ר' זלמן אב"ד ליטין ההדיר לדפוס את הספר תולדות יוסף; ב. ר' יום טוב ליפא. אב"ד דוהקעטץ שליד יאסי (לשם: טוט"ד, קמא, קפה). מתרכ"ב אב"ד גלץ, בתרכ"ט אב"ד סמאיולוב, ולבסוף רבה של איזמאיל. כתב הקדמה לשו"ת אביו. אליו: יו"ד, כה, לד, לו, אה"ע, מו, סא, קו; חיים של שלום, מח; שאילת שלום, קמא, מא; ג. ר' דוברש הגביר. סירב לקבל רבנות. זו' רבקה נכדת ראל"ל מוולוטשיסק; ד. ר' מתתיהו. כיהן במולדביה חליפות כאב"ד לעספוץ שליד פולטושן, ובפנזשט היא פודי טורק שליד וסלוי בה כיהן גיסו ר' ראובן. נשא בתר"ו את בתו של רא"מ טויבש אב"ד יאס. ההדיר את ספרי אביו וגיסו. נפטר ביום כ"ה שבט תרע"ז בן שמונים (יקרא דחיי, דף כד:). בתו נישאה לר' אליעזר בפנזשט ובלעספיץ, שאליו: אורי וישעי, ק בתרל"ז.
תשובות אליו: לחתן דודי, אורי וישעי, יג בתרל"ו ללעספוץ; אביו, ברכת יוסף, או"ח, ו, יו"ד, ט, כט, אה"ע, א, כב, קא, חו"מ, כד; טוט"ד, תנינא, בסוף, נג לפנזשט; לחתן דודי, שאילת שלום, תנינא, קעא, קעב, רסג; שו"מ, קמא, ח"ג, קפה, קפט, תליתאה, ח"א, כג בתרי"ד לפנזשט; חמיו, תועפות ראי"ם, או"ח, בתוך לג, יו"ד, השמטות, דף ל ע"ב, חו"מ, יא, כג, אה"ע, צ.
ה. ר' יהושע השל אב"ד ביצעשט-בוצצי. אליו: מח', אורי וישעי, ז, עח, קג, קכג-קכח בתרל"ב–תר"ם; אורין תליתאי, קכו; אביו, ברכת יוסף, יו"ד, יג, לג, מב, השמטות, א; ו. זו' ר' ישראל גוטמן שמילא את מקומו ביאס, ואח"כ רבה של סקולן. ביאס כיהן אחריו כשלושים השנה: חתנו ר' יעקב איש הורביץ, שמכתבו בספר פרדס הארץ, עמ' נח; ז. בראנא זו' ש"ב ר' ראובן ב"ר יצחק ז"ל סג"ל לנדא, נכד הסבא משפולה. התחנך אצל חמיו (שהשיב לו: אה"ע, נב (שם העיר), נט, קז), עד שנתקבל לרבנות פנזשט היא פאדיטארק ארבעים.
שנה. כל ימיו סגור בחדר שקוע בתורה ועבודה, ולכן דחה הצעות רבנות בערים גדולות כדי שלא להיבטל. כל שנותיו חולה מעיים, לא נהנה מהעוה"ז, ופיזר לצדקה. נפטר ביום כ"ט אב תרמ"ג.
בנו ר' מנדל, אבי הגביר ר' חיים דוד מברזישטשוב־קיוב, אבי ר' אלעזר בטשרנוביץ. הניח בכתובים ספר חבורי הלכות על קיצור תורת חטאת. הדפיס ספרים בחכמת התכונה והמדידה: מהלך הכוכבים, על הלכות תכונה וקידוש החודש, טשערנאוויץ, דפוס ר' אלישע היילפערן, תרמ"ב, לוחות. הסכמת ר' יצחק מבוהוש ע"י ר' אברהם חיים ורשימת מנויים מסביבתו. מדה ברורה, הנקרא ג"כ קו המדה, א-ג, על חכמת המדידה וההנדסה, הוצאת ר' אלישע היילפערן, דפוס רודולף אקהרדט, תרמ"ב, עם לוחות וטבלאות מספרים. בדף האחרון תודת המחבר למדפיס, ומודעתו המסחרית. דגל מחנה ראובן, ביאורים לדברי אגדה ומדרשי חז"ל, דפוס ר' אלישע היילפערן, תרמ"ד, ג, מז ד'. יצא לאור בשנת פטירתו ע"י בניו ר' שלמה ור' יוסף. ההקדמה היא מגיסו ר' מתתיהו לנדא שנתקבל על מקומו, וההספד שנשא עליו – מדף לו ע"א. הקהילה החליטה לשאת בהוצאות הדפסת חיבוריו.
שם עולם, כללים בכתיבת שמות אנשים ונשים, עם ביאורים ופלפולים מחנה ראובן סביב הפנים, ונספח לו תוספות שם מגיסו ר' מתתיהו, תר"ן, ב, ק ד'. המסכימים: מהרי"א איטינגא המסתייג מפסק אחד (עיינתי במו, ומצאתי שמה דברים נכונים וישרים למוצאי דעת... כבר יצא טבעו בעולם בספריו אשר יצאו לאור, והוא מוסמך מגדולי הדור אשר לפנינו); ש"ב ר' יעקב וידנפלד (נחוצים המה להמורים מסדרי גיטין). בהקדמת גיסו המו"ל כותב, שהחיבור היה מוכן בתרכ"ד, ובסוף ימיו כשעיניו כהו הופיע אהלי שם לר"ש גנצפריד, על כן ביקש מגיסו להוסיף ממנו ומשאר ספרים. מודה לבנו ר' אלטר שסייע לו.
תשובות אליו: מח', אורי וישעי, קכא ללויטין; מח', שאילת שלום, קמא, צה; שירי טהרה, דף פו ע"א; מח', תועפות ראי"ם, יו"ד, בהשמטות דף לג ע"ב, אה"ע, ח לחאטין. ד"ת ממנו בספרי חתניו, ובקובץ הבאר (זמושץ).
מקורות וקורות, 473–474, 487–489; תפארת ישראל, ט, 22–26, י, 23-29.