מיברוב ופוזנא (תפ"ו–תקס"א)
נולד בזולקיב בשנת תפ"ו [תוקן: תצ"ו ↓] לאביו ר' משה פנחס מסווירז, ב"ר אברהם ר' חיימש מלובלין (ח"ב, 570). האב היה אב"ד זברז וזולקיב, נאמן ופרנס אחרון של וד"א לפני ביטולו. חתם בתקי"א נגד ר"י אייבשיץ. נשא את רבקה בת ר' ישראל עוזר פרנס לובלין, ב"ר מרדכי ב"ר ישראל אב"ד בריסק (חתן ר' אברהם הלפרין מלובלין), בנו של בעל מהדורה בתרא.
רבן של הקהילות ויטקוב, סקול, יברוב ופוזנא, ואמר שהן ר"ת של שמו יוס"ף. בסוף תקל"ז עבר מיברוב לפוזנא, ונתקיים מה שברכם אז, כי ברחוב ביהכ"נ לא תשלוט יותר דליקה. בעל צורה שופריה דיוסף, עשיר ובעל השפעה, העמיד תלמידים רבים, ונכבד על כל. תפילתו ולימודו במסירות נפש. בקיץ ובחורף למד והתפלל בביהכ"נ באותו מקום. זקנו הגדול קפא, ובבואו לביתו החמו מים להפשירו.
דרש כל חודש ענייני הלכה למעשה, וקרא גם לנשים בעזרה שיקשיבו להלכותיהן. כמה מתקנותיו בפוזנא, בספר פסקים ותקנות רעק"א. לא השיב לרעק"א לפרידלנד על מכתביו, וניבא לו כי כשיגיע למקומו ג"כ ינהג כך.
גדולי הדור העריצוהו בתארים מופלגים, וקראו לו יוסף הצדיק. נשא את פריידא בכורתו של הנו"ב. חמיו מזכירו בספריו, וקורא לו המובחר שבגאוני הזמן (תנינא, אה"ע, מט). עוד כתב לו: בעת שכתבתי לך התשובה ידי מרתתן, וכולא גופי מרתת ממתנייתא דילך, כי ידעתי כי כל סתום לא עממוך... כל דברי הראשונים לפניך כשלחן ערוך, ומצורף לזה עוצם בינתך ודעתך הרחבה כבן עזאי בשוקי טבריה (קמא, חו"מ, כח). נפטר ביום ה' אדר תקס"א, ועל כסאו עלה אחיו ר' שמואל פלקנפלד אב"ד טרנופול ופשוורסק. כשגזרו להסיט את בית הקברות כעבור שנים, ופתחו וראו שמונח בתכריכים שלם בלי רקבון, נדהמו וביטלו את הגזירה לגמרי. אלמנתו שבה לדובנא עם כתביו, וחלק גדול מהם עלה שם באש בשריפת העיר.
ילדיו: א. ר' יהודה אב"ד וולאדובה. נשא את עלקא בת ר' משה ב"ר נפתלי הירש מסטנוב. חיבר בית יהודה על ד"ח שו"ע, וחי' גפ"ת על כמה מסכתות. לבוב, דפוס ר' אהרן ב"ר חיים דוד סגל, תחילת תקצ"א, א, צו; א, מב; א, ו, י' ד'. ח"א: חו"מ, ח"ב: יו"ד, ח"ג: או"ח, ח"ד: אה"ע וחי' גפ"ת. את ההקדמה כתב בנו ר' יצחק שמילא את מקומו בוולודובה, חיבר ספר עומר יצחק, נפטר בטבריה (ולא בירושלים), אבי ר' יחזקאל תלמיד רעק"א ורב בקוזמינקא שבפוזנא. הוא כותב בה, שאביו השתוקק בחייו להדפיס חיבור זה. בסוף בשער מיוחד: מנחת יצחק משלו, ו ד', עם הקדמתו בה כותב, שנענה לבקשת אביו לשלוח לו לספר לספרו. קיוה להוציא לאור את חיבורו הגדול:
שו"ת בד"ח השו"ע. ר' יצחק היה חמיו של רצ"ה מאירזון ב"ר יעקב פישל, שהיה מן האחים "געברידער מאיר", וחתן הרב שמואל לנדא שנקרא ר' חיים ר' שבתילס מוילנא, חתן ר"ח מפודקמין (תולדות אנשי שם אפרתי, 35); ב. ר' פנחס בהורודנא, חתן האב"ד ר' בנימין ברודא. נפטר ביום כ"ט אב תקע"ח. ילדיו: ר' אליעזר מוולקוביסק; ליבע זו' רצ"ה רטנר ממינסק ב"ר חיים דוד (לא נותקה, 289–290). נכדו: ר' שמואל שנבלום מרישא; ג. ר' ישראל משה איסר אב"ד פרימישלן, אבי ר' אלעזר אב"ד קומרנא. נפטר לפני תק"ע (ולא נכון שנפטר בתקע"ד בביקורו בקומרנא אצל בנו).
זכרון שאריית יוסף זכרון שאריית יוסף, חידושים על הש"ס, קאלאמיא, דפוס ר' יוסף פרידמאן (מ. בילוס), תחילת תרמ"ב, ד, לו ד'. המסכימים: רי"ש משיניבה (הכתבים נשארו בעזבון דודו ר' משה אחי אביו הדב"ח, שנקרא אב"ד זבורוב ועיקר דירתו בבראד. המהרש"ק שאלם ממנו, והחזירם לנכדו ר' יוסף משה ה"ש משיניבה. אישר שהם כת"י מהר"י מפוזנא, והוכחה לכך שנכתב בהם פעם: אשר דרשתי פה פוזנא); ר' הלל ליכטנשטיין (המחבר הלז אינו צריך לסהדותא, כי כבר אתמחי גברא); רצ"ה אורנשטיין (כבר נודע בשערים פרשת גדולת חכמתו, וכי גם חותנו הנו"ב הרבה לספר תהילתו, ויחיד בדורו יקראהו); ר' משה תאומים מהורודנקה לש"ב המדפיס (מוסר פרטים ביוגרפיים. כשנתקבל ליברוב בתר"ח, ניגש אליו אחרי דרשתו הראשונה, זקן אחד שזכר את רבנות המחבר בעיר). ההקדמות: מר' יוסף משה ה"ש משיניבה (כשהתיתם צעיר בבראד סיפר לו הדיין ר' מנחם מנלי על הכתבים, והלך עמו למהרש"ק שמסרם לו. לא הספיק לתקן את הנחוץ, והניח את ההעתקה כמות שהיא. מודה לר' משה ברנשטיין מלבוב שהרשהו להעתיק את צוואת המחבר הנדפסת בהתחלה, הועתקה בתקס"א ע"י ר' אלעזר הכהן לינטשיץ נאמן הקהל בפוזנן, ובאה אליו ממורשת אביו רינ"ה); מהמו"ל ר' שמואל שנבלום מרישא, בן בנו (צ"ל בתו?) של ר' פנחס בן המחבר.