ר' מנחם אליעזר ב"ר יצחק אשר מהלר
בעל חנות ספרים ומהדיר ספרים בצאנז
מצאנז (תר"ב–תרפ"ב)
נולד בצאנז בשנת תר"ב לאביו ר' יצחק אשר (תלמיד הברוך טעם, ידידו של הדב"ח, נפטר לפני תרל"ח), והיה אח מאב לחסיד הנודע ר' יעקב יוסף (יאסקי). בדירתו הדלה שבצפון השוק בצאנז החזיק חנות ספרים. היא הפכה לבית הועד בגלל גיוון הספרים והעתונים שהחזיק בה, והאפשרות לשוחח עמו על כל נושא. נמוך קומה, גיבן, ועיניו תכלת. כל ימיו למד תורה מהשכמת הבוקר עד חצות, דקדק בכל הלכות השו"ע, ת"ח וּיר"ש בלבוש חרדי, ואת ילדיו חינך בביהמ"ד. עכ"ז קראוהו החסידים אפיקורס והתיחסו אליו בחשדנות, כי היה מתנגד✚, התרועע וגילגל שיחה עם כל אדם לרבות קלי הדעת. להשלמת פרנסתו טיפל בההדרת ספרים, כגון מרגניתא דר"ב עה"ת מהברוך טעם עם ר' אשר זלקי ויינפלד, שפת אמת לרבי משה חגיז שבו קריאה שלא להזניח תקות ציון, וזמירות עם פירושו זמירות ישראל. הדפיס בסוף תרל"ה את סדר ההקפות של צאנז שאביו קיבל מהדב"ח, והוסיף לו הערות אשכלות הגפן ופירוש ענבי הגפן. בשיניבה לא נתנו בו אימון ולא קנו אותם, בהעדיפם לכתוב את הסדר ביד. הדפיס בוינא קלפי צאנז ממוספרים בלי תמונות, ובהם שיחקו בחנוכה. היו לו שלושה כתבי יד של "מעשה תלוי"י הנוצרי, ומסרם לגרשום בדר שהוציא לאור את הספר חלקת מחוקק. לבסוף הוציא הוא עצמו כתבים אלו עם הערותיו בתרס"ז, בשם תולדות המחוקקים הנוצרים. בשנותיו האחרונות חי בדחקות רבה. נפטר בשנת תרפ"ב בן שמונים. בנו יצחק נשא את רחל בת ר' פתחיה שיפר שו"ב רודניק וצאנז, ב"ר אפרים יצחק שעלה מסוקולוב לא"י. בנם הצעיר פתחיה (תרע"ב–תש"ג), ממורדי גיטו ביאליסטוק היה"ד (סאנץ, 674–670).
תיכנן מהדורה חדשה של ספר חסידים, השיג לשם כך כתבי יד מספריות שונות, והתכתב עם אישי חכמת ישראל. הוציא לאור רק דוגמא: תולדות החסידים: א. רבנו יהודה החסיד שיר־ליאון מפאריז, שסברו שהוא מחבר ס"ח; ב. רבנו יהודה חסיד משפירא, עם הקדמה והערות, שני החסידים עם פירושו מנחם ציון, ואזהרות ר"י החסיד משפירא עם פירושו דמשק אליעזר, קראקא, דפוס יוסף פישערר, תרנ"א, ד, טז, ב, ב ד'. המסכימים: ר' אהרן ה"ש רב הקרייז (היו למראה עיני, ומצאתי בהם דברים יקרים ונפלאים); רע"ק קורניצר (נתגדל על ברכי התורה והיראה אצל מר אביו... ספר חסידים שהגיה... בפירושו חסדי אבות... והוטב בעיני מאד); האדר"ת (בעברי דרך פה... עברתי על פני כולו, ומצאתים ראויים וטובים); רש"ב סופר ברש"ס (וכוונתו לשמים); רע"ז הילדסהיימר (מאד נהניתי מפרי תבונתו); רח"נ דמביצר (בן ידידי וחברי... מדי בואו פה העירה רגיל הוא לבוא לביתי, ותהיתי על קנקנו וראיתי כי הוא צמ"ס... עוד לא בא כבושם הזה במחנה העברים). הקדמה ומבוא. בסוף שני פירוש דוגמא של פירוש מדרש חכמים לתנ"ך, ובשוליו מראית העין. כולל דרשות חז"ל על הפסוקים מעין תורה שלימה, ופרוספקט ממנו הופיע בתרס"ז. לבסוף הדפיסה הוצאת מקיצי נרדמים את מהדורת ויסטינצקי. כתב היד ניצל מהשריפה שפרצה אחרי פסח תר"ן, והוחזק אצל בנו ר' משה בזייבוש. האדר"ת הניח בצוואתו שלוש מאות רובל להוצאות ההדפסה. משום כך שלח הבן את הכתבים לירושלים, ואחרי סחבת הוחזרו לפולין שם אבדו בשואה. מהדורה קודמת בכתב ידו נשתמרה בספריה הלאומית. ד"צ ספרו בסוף ס"ח, ירושלים, נתיבה, תשמ"ה, ובניו יורק.
באדער, מיינע זכרונות, 272–275; קרסל, ב, 318–319; ספר סאנץ, 601-606.
הערות והוספות
מקור הדבר שהיה מתנגד בספר: ר. מאהלער, "ר' מנחם אליעזר מאהלער", ספר סאנץ, תל אביב תש"ל, עמ' 601. אך יש מקורות שהתנהג בחסידות: לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים (קרסל), ערך מאהלער: "אף שהתנהג בחסידות הביטו עליו החסידים והיראים בעין־רעה, שכן היה בית מסחרו מרכז ובית־ועד למשכילים ולסופרים"; ישראל ברגר, עשר צחצחות, פיוטרקוב תר"ע, עמ' 133, אות סב (מביא בשמו סיפורים על הדברי חיים); הסכמת ר' אהרן הלברשטם מצאנז לספרו תולדות החסידים, קראקא תרנ"א, עמ' 3 ("ידידי").