ר' אברהם ב"ר יעקב הלוי מהודר

מבלז וליביטשוב (תרנ"ב–תשל"ג)

נולד בבלז בשנת תרנ"ב לאביו ר' יעקב הלוי מאדער, ב"ר יצחק צבי, ב"ר נפתלי, ב"ר יעקב, ב"ר אברהם הלוי מלוקטש מחבר ספר החכמה ותלמידו של ר"י אייבשיץ, ב"ר יצחק איזיק מלודמיר רבו של הנו"ב, ולאמו סערקא נכדת רבי פייבל מדובנקא. נשא את שפרינצא שינדל ילידת תרמ"ט, בת ר' שלמה ישראל רמרז מליביטשוב, שנשא את דינה בת ראי"ה רובין אב"ד יסלו. ש"ב של אדמור"י בלז וחסידים הנאמן, כי חמיו היה נכדו של ר' ישכר דב אב"ד סקול חמיו של השר. עבר לגור בליביטשוב, וסובב בעיירות גליציה לקבץ את הרב אברהם מדר-מהודר הודעת השד"ר הרב אברהם מאדער מליבִיטשוב ביום י"א שבט תרצ"א להנהלת הכולל בירושלים, כי ר' שבתי ויזלטיר הגבאי בבוסק התפטר, ויש להפנות הדואר לכתובתו של ר' יואל יעקב שטרנברג העובד במקומו בחריצות. לא גבה עתה בגלל מחלת בנו, אבל נוספו בעיר יותר מארבעים קופות ובגריידונג 118.

מעות א"י. במלה"ע א' גלה עם המהרי"ד לרצפרט.

בניו: א. ר' משה דוד בת"א (תרפ"ג–תשמ"ו); ב. ר' שלמה ישראל בירושלים יליד תרפ"ח. כשזו נפטרה ביום י"א טבת תש"ו נשא בשנית את ברכה הלברטל מהעיר העתיקה, נפטרה על פניו.

עלה בתרצ"ג לירושלים, למד בישיבת חיי עולם, חי חיי דוחק, ושינה את שמו למהודר. בגלל המלחמה בתש"ח עבר ליפו כרב ביכ"נ זכרון ברוך לחסידי קומרנא, וכיהן שם יותר מעשרים שנה. נפטר ביום כ"ג תמוז תשל"ג.

לקוטי אברהם על סוגית רבי חנינא סגן הכהנים ועוד עלים לדוגמא, תרצ"א, נ עמ', עם הסכמת הגרי"ז בהיותו בקרניץ.

זכרון אברהם גליון א, חידושי ש"ס ופוסקים, ירושלם תש"א, (לב) עמ'. ראי"ז מלצר כותב בהסכמתו, שיש לתמוך בת"ח מטופל הרוצה להדפיס ספר שלשה שיטות מזוקנו. מעט מחידושיו הדפיס כבר בספרו הקודם על החזקת א"י, עם הוספות חדשות והאיזכור: אמנם עכשיו שעת חירום ומהומה רבה, ואחרים יחשבו האם עת כזאת להדפיס ספרים, אבל באמת אינו כן, דוקא בעת הזאת עלינו להתחזק בלימוד התורה ובעיונה. שמות גאוני הזמן שהסכימו להדפסה ובגלל ההוצאות מקצר, והקדמה. רוב החידושים משנה זו. באמצע ד"ת מאחיו רא"ל שהניח כתבים רבים ואבדו במלחמה, וד"ת שקילסו רז"ר בנגיס. חוברת ג' בשכפול, דרשות שנשא בביהכ"נ שלו, תשרי־טבת תש"י, 55 עמ'. בסוף כמה מחידושיו בתש"א חו' ד', 22 עמ'. הדרשות מתשי"א, ונשמעים בהם הדי הימים. המשך לחו' זו, הוצאה שניה, ח' ד'. בסוף הסכמת מהרי"ץ דושינסקי. מזכיר לעתים את מצב בריאותו הלקוי.

חדו"ת ודרוש שאמר בביהכ"נ שלו, תל-אביב תשי"ד, ב, מו, ו, כד; טז עמ'. מעבר לשער מודה למיטיביו, ובהם גיסו ר' אברהם אבא זיס שנשא את אחותו חיה שפרה. בעמ' ז מכתב לרכ"פ טכורש. כולל חלק מהדברים שנדפסו בחוברות הקודמות. מצורף לו קונ' שני בשער מיוחד: כתר נהורא, שיחות וסיפורים משב"ב אדמור"י בלז. מעבר לשער שמות המספרים. בהקדמתו מדגיש יתרון סיפור חסידי כצורתו, על פני מחקר מדעי. בסוף: קונ' עטרת זקנים, חידושי יו"ד ועוד, מזקנו הרב נפתלי. בעמ' ז תשובתו לר' יהודה יעקב אב"ד קוליקוב.

כתר מלכים, קונטרס אחרון (ממהר"א מבלז כהשלמה לספר הקודם, ח"א) כתר מלכים, קונטרס אחרון, שיחות וסיפורים ממהר"א מבלז כהשלמה לספר הקודם, ח"א, שני שערים, כג עמ'. מעבר לשער דברי האדמו"ר מבויאן־ניו יורק, על חשיבות הדפסת חסידות בימינו בהשתנות הנסיבות, והודעה שבגלל השיבושים בספרו הקודם עבר לדפוס אחר. בעמ' ח' מכתבו להרב תמר.

בוצינא קדישא ח"א, שיחות וסיפורים משב"ב אדמור"י בלז.

דברי בוצינא קדישא ועמידא, דנהורא, ח"ב, יפו (תשי"ח?), פג עמ'. המסכימים: רא"י מס"ג (התענגתי מדבריו מאד); ריי"צ דושינסקי (הקודמת); רד"ב וידנפלד (התענגתי מפעולתו הרצויה); רע"ק סופר מפרשבורג; ר"ב הגר מסרט; ר' שלום מושקוביץ משאץ, ושמות רבנים נוספים. מהר"א אמר לו: נודע לי כי זה דבר טוב, והורה לגבאי לסייע לו. מתוך ערבובי דפים נדפס תחילה קונ' חידושיו זכרון אברהם, כולל דברים שכבר הדפיס בעבר.

זכותא דאברהם על הש"ס, ת"א (תשכ"ג), טז, 136 עמ', ההסכמות הקודמות, הקדמה. בעמ' 3–8 חילופי מכתבים בד"ת עם ר"ב הגר מחיפה. מעמ' 57: דברים שנשא בביהכ"נ שלו בתשי"ד–תשט"ז. מעמ' 76 קונ' סיפורים: שער רוח הקודש. מעמ' 129: סיפורים מכתבי מח' הרב ישעיה הורביץ מצפת. מעמ' 134: מכתב לבנו שלמה ונכדו יעקב שמשון.

הס קטיגור וקח סניגור, קונ' א' אחרי מלחמת ששת הימים. ראיתי קונ' ב מתשכ"ט: בירור הלכה נגד חו' על הניסים שהדפיסו נטורי קרתא (ר"י דומב) בלונדון, ונאמר בה שהנצחון במלחמה לא היה בנס, עם ציטוטים מאדמורי"ם וכותבים שונים, 17, ד' עמ'.

קונטרס חדש בעניני עבודת הכהן הגדול ביום כיפור, ירושלים תש"ל, 2, 23 עמ', בשכפול.

נהורא מעליא, פלפול שאמר בחנוכה תשל"ג האדמו"ר מבלז שליט"א, פגינציות רבות. בעמ' 56 מזכיר "אנשים ידועים שנתרחקו מאנ"ש". באמצע בשער מיוחד: קונטרס י"ד בעניינים שונים, בהמשך לחו' י"ג שנדפסה בתשרי. דבריו מגובבים ללא סדרים כדרכו. "כמנהג בעלזא לא להדפיס רק בצורה כזו, ולא בדפוס ממש". מעמ' 46 קבלת פני פרופ' ירמיהו ברנובר. עומד להופיע ספר שיכלול את כל ספריו.