נולד באושפיצין, ולמד סופרות בבריגל. גר זמן מה באנדריחוב, בה אירס את אחותו של ר' משה יעקב שרף אב"ד זטור ואושפיצין. שימש רבים מצדיקי החסידות, מבלי להיות קשור לאחד מהם. כתב סת"ם לא מטעמי פרנסה, אלא כדי להפיץ קדושה. לשם כך נדד בכפרי הונגריה התיכונה להדריכם ביראת שמים, ושמו נערץ שם בחרדת קודש כדמות מופת רוחנית. ידוע כי בגיל צעיר עשה בטיסה-ליק שבהונגריה. לבסוף נעתר לבקשת ר' שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקווא, וקבע שם את מושבו, כשהוא חי בקדושה ובטהרה, וכותב ספרי תורה. מקהילות רבות פנו אליו לשמוע מה דעתו בקשר לעניניהם הרוחניים, ללא שכיהן בתפקיד רשמי או נטל פרס. נפטר ונטמן במאקווא.
כתב בספר שלשה עררי צאן על שלושת הצדיקים שהכיר: ר' שלמה מקשאנוב, ר' דב בריש מאושפיצין ור' אריה ליב ליפשיץ מוישניצא, וכבר בחייו השתדל להביא את הדברים לדפוס: חתנו ר' משה השו"ב (ב"ר חיים שלמה גולדשטיין). לבסוף נדפס עם הקדמתו אחרי פטירתו בפרזעמישל, דפוס א. זאפניק עט קנאללער, תרל"ד, 46 עמ'. אפשר היה להשיג את הספר אצל ר' משה פרנקל מקומרוביץ שליד ביאלא. פעם שנית יצא לאור ע"י ר' ישעיה אייזנברג מקראקא, בתוספת שני מכתבים מרמ"מ מרימנוב, פיעטרקוב-טריב, בנימין ליבעסקינד, תר"ץ, נא עמ'. מהדורה מסודרת מחדש באותיות מרובעות, על ידי נכדו ר' משה גולדשטיין מגרוסוורדיין בן בנו ר' חיים שלמה, ת"א יפו, סיני, דפוס מל"ן, תשי"ח, 74 עמ', עם הערות נפתלי בן-מנחם. בהתחלה שנים ממכתבי רצ"ה מליסקא אל המחבר ופקסימיל, ומבוא המהדיר. אין בספר לוח צאצאי המחבר שהובטח בשער. ד"צ פיעטרקוב ע"י ר' נחום מאיר גערמאן, בסוף ספרן של צדיקים, ברוקלין תשל"ה, נג עמ'.
ספר אושפיצין, 105, 230–232; הסיפורת החסידית, 38.