מקראקא (תר"ו–תרנ"ט)
נולד בשנת תר"ו (ולא תר"ב) לאביו ר' שמעון, ולמד בישיבתו במטרסדורף. נקרא ר' שמחה בונם בלבד. עבר לוורשא משנשא את בת הגביר ר' זושא אולריך, מחותנם של רד"ב מייזלש ורבה של סטניסלב. הרוסים גירשוהו כנתין זר, ובעברו לגור בקראקא ירד ממצבו. גדול בתורה, ודרשן מופלא מרא דאגדתא. שמח וטוב לב תמיד, נפש טובה לכל מדוכא, הצטיין ביושרו, ופיזר יותר מיכולתו. מראשי מחז"ה, והיה לוחם אמיץ וקנאי לחיזוק בדקי הדת בנפשו ומאודו. לקה כמה שנים בשטף דם, וקיבל יסורים באהבה. נפטר בעש"ק ז' אדר תרנ"ט, ונערכה לו לויה עצומה. בגלל השבת ספדו לו בקצרה, רק אחיו ר' יואל והדומ"ץ ר' פנחס דמביצר. בנו ר"ז בא להספידו ליום השנה, ואחי אשתו רז"ו ניסברויך הדפיס עליו: קינה לדוד. ספד לו גם מח' אב"ד זלישטשיק, וש"ב ר' חיים שמואל גלז בקינת סופרים, בו הציג מאמרים ממנו ודרושו לצדקה.
ילדיו: א. ר' עקיבא; ב. טובא זוסמן; ג. שרל המר; ד. גיטל לופשיץ מריגא; ה. ריזל, כעת במקסיקו; ו. ר' זוסיא, מח"ס ברכת אברהם שכנראה לא נדפס. גר בזלישטשיק (בה חתם על ארץ החיים תרס"ד), משנשא את בתו של ר' פיבוש נח ניסברויך וזו' אחותו של האב"ד רז"ו תאומים (ולא ממשפחת קלבנובסקי). אביו בא לעשרה ימים לשמחת נישואיו, והכירוהו בזלישטשיק כצדיק תמים שבקלסתר פניו דומה לאביו.
במשתתפי אהל מועד, ח"ב, דף כ ע"ב. אב"ג, מחז"ה, כ"א אדר תרנ"ט, 3, כ"ד אד"א תר"ס, 3; פ.ה. וועטשטיין, המגיד לישראל, ח, 67; כרם שלמה, אדר תשמ"ב, טו-טז, מט, עם מכתב אביו אליו מתרל"ו ופקסימיל.