מקראקא (תקפ"א–תרמ"ג)
נולד ביום ב' י"ג טבת תקפ"א בפרשבורג, לאביו החתם סופר ולאמו שרל בת רעק"א, ונקרא על שם זקן המשפחה ר' שמעון בעל ילקוט שמעוני. מילדותו ניכר בכשרונותיו ובשכלו הישר, וכשאביו חידש איזו סברא אמרה לו, כדי לראות אם מסכים לה. בעודו ילד חידש בתורה, והצניע את עבודתו וחסידותו. למד עם אחיו הכתב סופר אצל ר' פישל ב"ר זוסמן סופר. הוא הכשירם לישיבת אביהם, שאמר עליהם שראש"ב הוא למדן ור"ש חריף. לבר המצוה עיטרו אביו בתואר חבר, ובל"ג בעומר תקצ"ז הסמיכו. נסע אז בעגלות לקראלי, לשאת את מרים בת הפו"מ רד"ב שטרנברג שכונה ר' בער סיגט.
נפטר ביום כ"ג אד"א תרי"א, ונשתמר נוסח מצבתו ומצבת זו, רבקה בת ר' דוד שפיץ שנפטרה ביום י"ד שבט תר"ל. כמו"כ נוסח מצבת אשתו שנפטרה בליל שבת י"ז אייר תרנ"ב. בדרכו עבר באויהעל, והישמח משה כיבדו מאד, ואמר שהוא בר דעת מזהיר.
אחרי נישואיו למד בפרשבורג, ובמצות אביו עסק בקבלה עם הרב נטע וולף סג"ל. החל להעתיק לדפוס את שו"ת חת"ס יו"ד, וכתב לו הקדמת פיתוחי חותם. מסוף תר"ב גר אצל חמיו בקראלי, עד שנתקבל בתחילת תר"ד לרבנות מטרסדורף בה כיהן אביו לפנים. פתח שם ישיבה, וניהל את עדתו במישור. בתר"י נבחר לרבנות ירמוט, בתרי"ד לניקלשבורג, בתרט"ז לפאפא, ולא נענה להם. בשריפת תרי"ז פעל לשיקום העיר, ולא עזבם. מאוחר יותר בתרל"ה כשנחלש, ניסו לשוא להשיבו אליהם. בשנים תרי"ח–תרכ"א התנהל עמו משא ומתן ממושך לקבלת רבנות קראקא. ידועות על כך כ"ז איגרות, ופרטי הדברים בדפי המגיד. לבסוף כשנענה להם בעידודו של הדב"ח, נתקיימו דברי אביו שאמר עליו אקרא קא קאי, ועל שמה נקרא.
בשנים הראשונות עוד הורה לתלמידים שבאו עמו ממטרסדורף, וכתב תשובות. למדו להוקירו כבן דיוקנו של אביו, אוהב כל אדם מישראל באופן מופלא, ומשולל כל ניצוץ של גאווה. ר"מ מגסטינין אמר עליו, שעושרו במידות הוא ממורשת אביו. קם בלילות לתיקון חצות, וכל השומע נמס לבו מתפילותיו ובכיותיו. סבב על פתחי נדיבים למען העניים, ומישכן עבורם כלי כספו וזהבו. הרבה בתעניות ומאס בממון. צדיק בכל מעשיו בנוסח הישן, וידיד לגדולי הזמן גם בפולין כבעל חידושי הרי"מ. קינא לה' ולתורתו, ולחם בתרל"א בפתיחת בימ"ד לרבנים בוינא ובגליציה. בתקופה הראשונה בעיר שמר על קשרים טובים עם המתקדמים, אבל במשך הזמן הכירו כי אין אצלו כל פשרות.
סירב לקבל את המטיף ד"ר דושאק תלמיד אביו, ודחהו מעל פניו. ניהל מאבקים קשים עם הנאורים, ששאפו להנהיג את סדרי הקהילה, החינוך והקבורה. בהמשך השנים חזקו עליו צורכי הכלל במדינה, וגזלו את זמנו ובריאותו.
לנוכח התארגנות המשכילים ב"שומר ישראל", והחשש שהשלטונות יכירו בהם כמייצגי עם ישראל, שאף להקים ארגון ארצי של היראים, והקים בתרל"ח את "מחזיקי הדת". שנה לאחר מכן אישרה אותו הממשלה, ואת תקנותיו שנדפסו בגרמנית בלמברג, דפוס ח. רוהטין, תרמ"ב, וכונסה אסיפת היסוד בלבוב. מהר"י מבלז כתב אליו שמקבל את עצתו ופקודתו ויבוא, אך בלעדו "לא נבוא ולא נדע מה לעשות מאומה". בכנס תרמ"ב בלבוב בראשותו, עם האב"ד רצ"ה אורנשטיין והאדמורי"ם מבלז ומסדיגורה, השתתפו ארבע מאות רבנים ושמונה מאות נציגי קהילות, שהוכיחו כי החרדים הם רוב הציבור בגליציה.
בשל כך היה מטרה לחיצי המשכילים בעתוניהם, בראותם כיצד מתיד עם הרבי מבלז, ומנהיג את החרדים בכלי המלחמה החדישים. כשמת ציר הפרלמנט הפולני מטעם ערי קולומיאה-סניאטין-בוטשאטש, והיה חשש מבחירת רותני או יהודי-פולני מתבולל בעלי שאיפות לאומיות, העדיפו השלטונות יהודי מקורי שכל ענינו הדת בלבד. אז נבחר כציר לפרלמנט האוסטרי, וייצג באמונה ובכבוד את שולחיו. חבר בקלוב הפולני, ולא נשא נאומים. נתקבל כמה פעמים בידידות על ידי הקיסר, ובתר"ם קיבל את פניו בביקורו בקראקא. השתדל אצל ראש הממשלה לבטל גזירות על הדת שהציעו אנשי שומר ישראל, וכשנתקבל בסירוב אמר: אם כך מוטב שלא אחיה לראות בהגשמתן.
הייטב לב אמר שממנו אפשר ללמוד מהי מסירות נפש, לצאת מאהלה של תורה לטרקליני הפרלמנט. כששב בתר"ם מוינא לעירו, הפיצו יריביו כרוזים בשמו, לבל ישלחו לו מתנות כסף ומוטב שיחלקום לעניים, והיה עליו לפרסם כרוז נגדי שאין זה נכון. שני הנוסחים ותיאור הפרשה בהקול, 159, 331. בשנתו האחרונה הקים ארגון ראש פינה לחיבת א"י. ביום ג' ויקהל תרמ"ג כתב לר"א מרקוס, למען יסוד חברה בעיר לתמיכה במושבה ראש פנה (קונ' אהבת ציון, חו' א, קראקא תרנ"ה, ודפוס צילום בירושלים).
עקב עיסוקיו הציבוריים נתרבו אויביו, ולקתה בריאותו. סבל בליבו ומאסטמה, וכשהתקשה לישון בלילות, כתב את ספר שיריו. אחרי פורים תרמ"ב התענה על חלומו, בו ראה את פרט השנה באותיות שחורות וגדולות (מת רב). בחורף האחרון לא הרגיש טוב, ושב לעיתים מווינא לביתו אע"פ שישיבות הפרלמנט התקיימו. בפורים עוד ישב במסיבה עם חתניו ונכדיו, וכשיצא מהסעודה נפל חולה. השתתף בה גרשום באדער שאכל וישן אצלו כשנה, ולו הכתיב את חידושיו ודרשותיו. הוא וחתנו נתנו לו המלצות לישיבת פרשבורג, ובספר זכרונותיו מספר בדר על דברים שונים שבאו לפני רש"ס, אימרותיו, ותיאור אותו פורים.
אחר סבל של יומיים שר בדביקות אחד משיריו, ונפטר ביום ב' י"ז אדר תרמ"ג בשעה חמש לפנות ערב. כחמשת אלפים איש השתתפו בלויתו, ובהם ראש המדינה, ממלא מקומו בעיר, ושרים נוצרים. ספדו לו בלויה חתנו, רצ"ה אורנשטין ור"י שמלקיס.
ונשתמר נוסח מצבתו. פרטים מסר יהונתן הלוי בירנבוים בהמגיד, כז, 104–104, ומאמר על האבידה: דראהאביטשער צייטונג, כ"א אדר, 6. העברי שהתקיפו כל שבוע, לא הרפה גם עתה (יט, רט-ריא). במאמר המערכת מאשימים אותו, שהכניס את שיטת הפירוד של הונגריה לגליציה שהיתה עד עתה באחדות, מצטטים את מכתבו האחרון בעד מי לבחור, כותבים שמת מעגמת נפש על כי באספיפה השניה של מחו"ה הציע תקנות שלא אושרו ע"י הממשלה, ומרהיבים לומר שגרם חילול השם בהופעותיו לפני השרים, שעה שמפורסם כי נהפוך הוא. חודשים אחדים אח"כ נבחר במקומו לפרלמנט ד"ר יוסף שמואל בלוך אב"ד פלוריסדורף, ובספר דובב שפתי ישנים (בלוך), כב, פקסימיל המלצתו של רש"ס עליו.
פרטים נוספים על הליכותיו וימיו האחרונים, בהספדים שנדפסו עליו. מספר מר, קראקא, דפוס פישר ודייטשער, תרמ"ג, 30 עמ'. בהתחלה קינת המו"ל ר' אברהם גינצלער, שחרוזיה פותחים באות ש. לפי תיאורו ישב רש"ס בפורים במסיבו עם נכבדי הקהילה, והרעיף שפע דברי תורה. בליל י"ז קדח מחום, שלח בבוקר לקרוא לחתנו ולבן אחותו, ואמר להם שרוצה עתה לחונן את אדמת הקודש, אליה שאפה נפשו כל הימים. התפלל שחרית ליד שולחנו מעוטר טלית ותפילין, טובי הרופאים רשמו לו רפואות, ויצא ללוותם.
אחרי חצות שכב ומילמל פסוקי אנא בכח, לישועתך וכדומה, שאל את בני הבית אם כבר עבר חצות, ונפטר. לפי צוואתו שיספידוהו רק ממשפחתו, ספד לו רק חתנו ליד בית הכנסת הישן (עמ' 10–13), כי בניו לא הספיקו להגיע. אח"כ ספד לו שם ר"י שמלקיס, כששבו מההלויה, ביום ג' י"ח אדר. מעמ' 15 הספד בנו ר' עקיבא מפאפא שם ביום ג' תזריע, כפי שרשם המו"ל מפיו.
שם משמעון, ההספד שנשא עליו עליו בן אחיו ר' יצחק ליב בער"ח ניסן, בביהמ"ד הגדול של החו"ק שהניח חמיו, דראהאביטש, דפוס זופניק וקנולר, תרמ"ג, ב, ל עמ'. "המחיר שלושים צ"ל לטובת הת"ת דפה". בעמ' ו' נוסח דברי הצער של נשיא הפרלמנט באשכנזית. מעמ' י"א חדו"ת בהלכה.
איה סופר, ההספד שנשא הרב מרדכי רובינשטיין ביום י"ז תמוז בביכ"נ החו"ק שיעור בעיר, קראקא, דפוס ר' יוסף פישער ור' שאול דייטשער, תרמ"ד, ב, ל עמ'. בעמ' ז ד"ת מהנספד, כשהספיד את רבי מרדכי הירש דיקלער מקראקא. בעמ' כט מזכיר את יתר הגאונים שנפטרו אז: מהרי"א אשכנזי, הייטב לב והקול אריה. הוא מספר שהנפטר פיזר מכספו לצדקה מבלי להניח לילדיו, לחם בפוקרים ללא כל חנופה, ובחורי בית המדרש סעדו על שולחנו כל יום בצהרים ובשבתות.
הספדים עליו: גיסו ר' זלמן שפיצר בספרו תקון שלמה; חתנו אחיו ר' יהודה גרינולד מסטמר בספרו שבט מיהודה; ר' יוסף חיים קרא מולוצלבק בספרו יורה ומלקוש; דובב שפתי ישנים (היבנר), דף א ע"ב (עם ראש ישיבת מטרסדורף); פקודת הצדיקים (טמפלר); ויקונן דוד (יפה); אהבת ציון (רנ"ה לנדא), דפים ל"ד ע"ב-לח ע"א; לוח ארז (ר"י קונשטט).
ילדיו: א. ר' עקיבא. נולד בשנת תקצ"ט, ונימול על ידי החתם סופר. נשא את לאה לעווי, וגר בפאפא כגביר תלמיד חכם. הרביץ תורה לתלמידים בעומק הפשט, והתרחק מפלפולים. נחבא אל הכלים, מאס בתענוגים, תמך בסתר בעניים, וכתב בלשון צחה. הוצעה לו רבנות קראקא על מקום אביו וסירב. בזקנותו הסתמא, ולמד בעל-פה. נפטר בתרס"ב, ור' זישא בן אחיו ספד לו במחז"ה, ב' שבט תרס"ג.
3. מאיר גרינברג מסרט כתב עליו בהמגיד (החדש), יב, 19. אביו השיב לו ביו"ד, א, ה, טו, יז, כ, חו"מ, יג בתרט"ו–תרמ"ג.
ילדיו: 1. שרל זו' ר' יצחק קופשטיין בפאפא; 2. ריזל זו' ר' משה ממיאווא; 3. גיטל זו' הרב יואל פלנר אב"ד בעלעד ואויהעל; 4. אסתר זו' ר' עקיבא סופר מסרט; 5. ר' חיים זאב. נשא את רבקה שטרנפלד מסרדהלי, וצאצאיו חיים כיום; 6. רבקה זו' ר' דוד צבי פליישמן מויען; 7. ר' אברהם שמואל בנימין. נשא את הענא בת ר' עקיבא שלזינגר; 8. ר' דב בער. נשא את פינקל באהם מזנטא; 9. ינטל זו' ר' יעקב עבר ברקוביץ ממרש-לודאש;
ב. ר' ישראל דוד שמחה בונם מוורשא ומקראקא;
ג. ר' יואל. נולד בשנת תר"ז, ולמד בישיבת אביו. בגיל ט"ז נשא את חוה בת ר' יהודה ליב קוזמירק מרישעשיטץ שליד גסטינין, ודבק בצדיק רבי יחיאל מיכל משם. כשנפטר הרבי, רצו לעשותו האדמו"ר מגסטינין וסירב. נסע אל השפת אמת, וכל ימיו היה מחסידי גור. גורש מרוסיה לקראקא, ואחרי מלהמ"ע א' עבר אל חתנו ר"ד לוורשא, בה נפטר ביום ה' אלול תרפ"ה. הדפיס חידושי חת"ס על מסכתות, וכן חתנו רמ"א עם ביאוריו.
ילדיו: 1. יוטא זו' ר' משה אפרים מיזלש ב"ר צבי אריה יעקב אב"ד לסק; 2. ר' משה (וין, ה' טבת תרצ"ו). נשא את חיה רוזנברג מלודז (קזבלנקה, ב' טבת תש"א). הניח משפחה ענפה; 3. גולדה זו' ר' שמואל רוסבך מקראקא; 4. חיה זו' ר' משה לנגרוק מקראקא; 5. צפורה זו' רח"ה ויינברג מפביאניץ; 6. גיטל זו' ר' יצחק מאיר מורגנשטרן מאנטורפן; 7. אסתר זו' ר' דוד גרף מוורשא; 8. ר' עקיבא.
נשא את שרה חיה בת רחל פרייז בת שמחה להמן בת החת"ס; 9. ר' שמעון יהודה. נשא את רבקה פרלברגר מקראקא; 10. ר' יחיאל מאיר. נשא את פרל בת ר' שמואל טינברג מאנטורפן; 11. הינדה זו' ר' חיים פינקלשטיין. אחת הבנות היתה זו' המושלם ר' יהודה ליבש פרנס. נפטר בן כ"ו שנה וחצי אחרי הנישואין, ביום ה' ב' אדר תרס"א. ספדו לו דיינו העיר: ר"מ בלייכר ורבו ר"פ דמביצר (וו, המגיד החדש, י, 103). כמעט כולם נספו בשואה עם משפחותיהם הי"ד;
ד. ר' שלמה אלכסנדר. נולד ביום כ"ח תשרי תרי"ז, ולמד אצל גיסו ר"ע קורניצר. בגיל י"ח נשא את הינדה בת הגביר ר' משה וקס מסרט, וגר שם כל ימיו. כשגויס לצבא, הגיע עד הקיסר בנסיונות לשחררו ללא הועיל. מראשי היהדות, ומקורב לשרי המלוכה. הוציא לאור מספרי החת"ס עמ"ס חולין וחידושי סוגיות. הכין את עצמו לפטירתו ביום ג' כ"ה ניסן תרפ"ד.
ילדיו: 1. ר' עקיבא מסרט־ויען. נשא את אסתר בת דודו ר' עקיבא סופר מפאפא. בביתו התאכסן החפץ חיים בתרפ"ג. נהרג בבודפשט ביום כ"ט טבת תש"ה, ימים אחדים לפני השחרור. בתו שרה זו' ב"ד ר' אברהם סופר מהדיר המאירי; 2. ר' בנימין דב. נשא את שינדל חודרוב נכדת ר' לוי יצחק מברדיטשוב. הוגלה לדזשורין שבטרנסניסטריה, ובשובו נפטר במוהילב ביום י"ב תשרי תש"ה. לבנו ר' משה בעל בימ"ס בירושלים משפחה ענפה בארץ; 3. ר' שמעון מסרט-סטרוזיניץ. נשא את פרומט בת ר' גרשון ויינשטוק מקיטוב-ויזניץ. נפטר כשהוגלה בתש"א; 4. ריזל זו' ר' יוסף נפתלי שטרן, חבר מועצת גדולי התורה ומהדיר ספרי החת"ס ובנו רש"ס;
ה. ר' אשר. נולד בשנת תרי"ח, ולמד אצל אביו ובן דודו החתן סופר במטרסדורף. אביו השיב לו באו"ח, ל, מ בתרל"ט. עבר לברדיטשוב, משנשא משם את לאה מרים בת הנגיד ר' צבי מאגאזניק. נפטר שם ביום ה' כסלו תרס"ג. היו לו י"ג ילדים, ומהם חיים עתה;
ו. שולמית זו' ר' משה אשר ראטה ב"ר מרדכי ראש מדינת סיפס. תשובת חמיו אליו: יו"ד, כב בתרל"ב. נפטר באונסדורף ביום כ"ד כסלו תרצ"ז, וזו' ביום י"א אדר תרצ"ב. הניחו ד' ילדים עם צאצאים;
ז. ריזל זו' בן דודה הרב עקיבא קורניצר. אחד מנכדי רש"ס נספה באורח טרגי (המצפה, י"ב טבת תרע"ח, 5, כ"ו טבת, 4).
מכתב סופר, ח"א: שישים דרשות ומאמרים על תנ"ך ומאמרי חז"ל, ח"ב: שו"ת בד"ח שו"ע וחידושים על הש"ס. יצא לאור ע"י הרב יוסף נפתלי שטרן חתן ר' שלמה אלכסנדרי סופר בן המחבר, עם הערותיו באר מרים לזכר בתו היחידה מרים. ירושלים תשי"ב, ב, פו עמ', קכח ד', ח"ב בתשט"ו, ד, קנב ד', ובשנית ע"י מכון חתם סופר בתשל"ט. המו"ל כותב במבואו על ניסי הצלתו בשנות המלחמה, והצלת כתבים אלו שהכין לדפוס. חמיו הכין פנקס של כשישים דרשות המחבר, אבד במלה"ע א', וכעת הצליח ללקט מחדש כמספר הזה. בהתחלה תולדות המחבר באר מרים שהחל לכתוב חמיו, עם הערות באר רחובות בשוליו, ועליהם נוספו הערות המהדיר שער יוסף והשלמת התולדות.
חמשת הגליונות הראשונים נדפסו בקלויזנבורג תרפ"ה. בסוף ההקדמה מזכרת לקדושים בני משפחתו, ותודה לתורמים. בדרושים שבח"א גם הספרים על המהר"ם א"ש, רצ"ה לעהרין מאמשטרדם, אחיו הכת"ס והשו"מ. מדף עט עה"ת, מדף קג מאמרים לנ"ך, מועדים, אגדות השומ"ס, אבות וליקוטים. בתחילת ח"ב הקדמה בה מספר שוב על גלגולי הצלת הכתבים, עם הערות באר מרים ופקסימיל. בספר: מה, לו, לה, יג תשובות, ובס"ה קכט. מדף קלג הוספות ותיקונים ומפתחות.
בין המקומות שהשיב להם: אונגוואר – מהר"ם א"ש (יו"ד, יא בתר"ג); איזנשטט – הרב עזריאל הילדסהיימר (או"ח, ח בתר"ב); לובלין – רבי יהודה ליב איגר (יו"ד, כז, כח בתרכ"ה, ממנו ואליו); לעוונוארטה־אמריקה הצפונית – הרב יצחק אייזיק יאקאב (אה"ע, לב בתרל"ו); מאדע – הרב נתן פייטל רייניץ (יו"ד, כו); מטרסדורף – הרב שמואל ערנפלד (או"ח, לט בתרל"ד); הרב אהרן זינגר־סנגרוט (או"ח, כה, יו"ד, לא, אה"ע, א, ב, כ, כא, כג, כה (ממנו), חו"מ, ג (ממנו) בתרי"א–תרכ"ה); ניו יורק – הרב זיסקינד (אה"ע, לא בתרל"א); פרשבורג – ר' דניאל דומ"ץ (או"ח, ט בתרכ"ד); לגיסו ר' משה טוביה להמן (או"ח, טו בתרכ"ד); שימאני – הרב אברהם ליב (יו"ד, יב, חו"מ, ב בתרי"ז–תר"ך). כמו-כן לר' בער (חו"מ, ו), ולר' אייזיק שפטלר חתן הגביר ר' אביש מרדרר (או"ח, ז בתרל"ח).
מקדש מעט שלא לשנות בצורת ביהכ"נ, נדפס בתל תלפיות תרנ"ה, ושוב עם שפה נאמנה מרא"ז מרגליות שאין להתפלל כי אם בלשון הקודש (הופיע בתרנ"ו), והקדמת ר' דוד צבי קצבורג עורך תל תלפיות, בודאפעשט, בנו ר' משולם זלמן כ"ץ קצבורג, תרפ"ט, 40 עמ'.
שיר חדש שירים שחיבר (נקראו אילת השחר) בסוף שירת משה מאביו, עם הערות ביאורים של בנו ר' שלמה אלכסנדרי מסרט, ויען־בודפשט, יוסף שלזינגר, תרס"ב, פד עמ'. חידושי הלכה ואגדה ממנו, בסוף ספר רפדוני בתפוחים של ר' אליקים געץ אב"ד הילדסהיים ב"ר מאיר ר' געץ מפוזנא, פאדגורזע תרנ"ו, 54-48. חידושי מהרי"א אסד וחידושיו בספר ילקוט אפרים (פרידמן), מונקטש תרס"ה. פירושיו להגדש"פ עם פירושי רייל"ס בתוך הגדת סופרים.
תשובות אליו: יד מאיר, ח, ט; מחנה יהודה, ח"ב, שו"ת מהרי"ג, ס בתרל"ה; פרי השדה, ח"ב, לא בתרמ"א. תשובותיו ומכתביו בספרים ובכתבי העת: אגרת פתוחה (על בחירת נשיא א"י בתרל"ז); האהל, מו, תשל"ג, עמ' מח (לר' אהרן שמואל אסאד מסרדהלי בתרל"ט); אור לישרים, ח"ב, דף ב ע"א (ד"ת); זכרון בספר (על כשרות הציקוריה); ילקוט דוד (יפה); כרם שלמה, ניסן תש"ם, יח-כא (לגיסו, ופקסימיל), חשון תשמ"ב, יב-יג, יט, מה-מז, מט (לר' ישראל איסר פרוכטהנדלר בתרל"ד; לרמ"מ רובין מקורטשין בתרל"ח ופקסימיל), חשון-כסלו תשמ"ג, יד-טו (ד"ת);
מגילת יוחסין למהר"ל, תרע"א, 34–35 (לשו"ב רח"ה מאלכסנדר); מוריה, סח-סט, כא-כג (לרי"א פרוכטהנדלר בתרל"ד); העברי, טו, קטו, יט, נ (לר' אליהו הורשובסקי מדרוהובויטש); עטרת חיים, ח"ב, טו (מהדב"ח בתר"ך על רבנות קראקא) עם פרטים לתולדותיו, עמ' קז (לדב"ח בתרכ"ג); שיבת ציון, ח"ב, 70, בתרל"ט להרב נתן פרידלנד למען ישוב א"י, שמואל בדורו, רעו, רפ. ידועות ממנו ארבעים הסכמות לפחות, ושלוש סמיכות.
מיינע זכרונות, 198–152; אראינערונגען פון מיין לעבען, 33–39; מליצי אש, ג, אדר, מז; קראקא, 100, 102–107, 120, 179, 256; כתב זאת זכרון, 226–258, 337–338, עם פירוט צאצאיו; מאיר בוסאק, הצפה, כ"ג תשרי תשד"מ, 6.