ר' משולם ב"ר שמעון ראט

מחורוסטקוב (תרל"ה–תשכ"ג)

נולד בהורודנקה ביום י"ד אלול תרל"ה (ולא תרל"ו), כבכור לאביו ר' שמעון ולאמו אלקה. לאב היתה מגילת יוחסין אל הרבנים אפשטיין שכיהנו בקיטוב ובקולומיאה, והיו חוטר מגזע רועי ישראל. בטעות יחסוהו גם למהרש"א, ולר' משולם איגרא (היה בן דוד, ונקרא על שם סב). בהיותו בגיל רך עברה המשפחה לקולומיאה, והתפרנסה ממסחר תבואות בשותפות עם ר' משה טינדל.

מילדותו הצטיין בכשרונותיו הפלאיים. בן שמונה ידע כבר מסכתות שלימות בע"פ עם התוספות. בן תשע חזר בצורטקוב בדייקנות על דרשת האב"ד. בביקורו בזלישטשיק אצל דודו ר' ליב לקשטיין, נבחן אצל הראב"ד ראו"ל ברנפלד שנדהם מבקיאותו, ואמר: דומה ילד זה למי ששנתו משנתו אלף פעמים ואחת! בן י"א התאכסן בסניאטין אצל ש"ב ר' הירש גולד"ס, וביאר לו ענינים עמוקים בספר עקידת יצחק. בן ט"ו בקי בש"ס ובמדרשים, ור"ח הגר מאטיניא יאמר עליו בעתיד, שכבר אז היה ראוי לרבנות למברג. בלע כל ספר שבא לידו, גם בתנ"ך, מחקר ומתימטיקה. קרא ספרים כלליים, והשיג תעודת סיום של גימנסיה.

למד אצל ר' משה תאומים אב"ד הורודנקה, ר' י"ז ויידנפלד אב"ד הרימלוב, ראו"מ שטיינברג אב"ד סניאטין, ובעיקר אצל ר"מ ארק (אך לא בישיבת סטניסלב). זמן מה שמע שיעורים מר' יהודה מודרן מסיגט תלמיד החת"ס, ובשל כך ידע את החת"ס בעל פה. בן י"ח נסמך מר' יעקב תאומים אב"ד קולומיאה, ראו"מ שטיינברג, ר"מ ארק, ובמיוחד מר"י שמלקיס (לא היה רבו) שהושיבו לזמן מה בבית דינו.

באותה שנה נשא את ארוסתו מגיל י"ג, צפורה בת הגביר ר' שמשון (ולא שמעון) שטיינהולץ ממילניצה. גביר אחד מרוסיה בחצר צורטקוב, רצה לקנותו כחתן ברבבה רובל. סמך לשולחן חמיו, ונקרא העילוי ממילניצה. כיהן שם מתרנ"ה כרב שאינו נוטל שכר.

שנים רבות נסע תכופות מקטנותו לצורטקוב כחסיד מובהק, והיה ממקורבי רד"מ ובנו ר' ישראל. ספג שם אהבת ישראל, ואחריות לכלל ישראל.

אחרי שנפטר בתרנ"ז ר' יעקב ברב"ש אב"ד חרסקוב, הוזמן ע"י חסידי צורטקוב שהיו הרוב בעיר, להגיש את מועמדותו. בליל שבת אחת בקיץ תרנ"ח, נהרו לאכסניתו לשמוע ד"ת. אחה"צ דרש משעה שתיים עד שש שעות באגדה, ואח"כ עוד שעתיים וחצי בהלכה. ההתפעלות היתה מושלמת, וספונטנית קראו: יחי רבנו! היו עוד מועמדים, כגון רחי"ל מייזלש ממנוסטרישץ, אבל הזקנים השתטחו לפני המרכבה, וקראו שרק הוא הרב, ואין צורך לראיין אחרים (תלמידו דוד שכטר, במישור, ה, תש"ד, גל' רט, ז). חסידי הוסיאטין בעיר לא השלימו עם בחירתו, והרכיבו עליהם את רד"ב וינטר בן המקום. בשלושים שנות כהונתו בעיר שרר מתח קשה בין תומכי שני המחנות, אף כי הרבנות נכונה בידו ביד רמה.

הטביע את חותמו על חיי הרוח במקום. יסד ישיבה, ולימד בה לפי תוכנית רחבה שעיבד, המשקפת את אופקי אישיותו הוא. בין תלמידיו שם: משה שטוקמן, ושמואל אפשטיין שהעתיק את תשובותיו. ביתו מרכז לחיי הקהילה. חברים קשורים אליו בנימים רבים במאורעות חייהם. איש אמונים להתיעצות בכל עניניהם. תמיד ראוהו רוכן על הגמרא, ובילדותו עמד על רגל אחת כדי שלא תחטפנו שינה. נהג עד ימי הזקנה ללמוד ליל ששי וליל ראשון עד הבוקר, כדי לפתוח ולסיים את השבוע בתורה. תפילתו בהשתפכות הנפש ובקול ערב, במיוחד בנשמת ובהושענות. שפע כנחל ד"ת חסידיים וסיפורי צדיקים. עודד את יד חרוצים, והלך לקבץ מעות חיטין. כשהגרף סמיאנסקי קיבל אות הצטיינות מהקיסר, הוזמן לברך בשמו בגרמנית צחה. כתגובה ענה המטרופוליט שפיטיצקי בעברית. בתר"ע נבחר לבוזנוב (המצפה, כ"ה שבט, 4), ולא קיבל. (נמסר כי בן י"ח היה מועמד לסרט). דחה גם הצעות מקהילות אחרות בגליציה.

בתרע"ד גלה לוינא, והתרועע עם גאוני הזמן ששהו בה. התנצח שם עם מלומדים במכמני הפילוסופיה היהודית והיוונית ובשירה גרמנית, ולא יכלו לו. ידיו רב לו גם בבלשנות, גירסאות מדעיות ועיונים היסטוריים. בתרע"ח שב לחרסקוב, והשתרגו על צוארו שברי משפחתו. הגביר את פעילותו הציונית, ורבים עלו לארץ בהשפעתו. השתתף בקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבד, ובועידות עולמיות של המזרחי. בתרפ"ב נבחר מטעמם לסיים הפולני, אך בגלל ביטול תורה ויתר לבא אחריו: ד"ר אינלר מהציונים הכלליים. במערכת הבחירות נשא נאומים נלהבים בערים הגדולות שבגליציה המזרחית. נבחר לרבנות בורשטשוב, ולא עבר אליה. דחה את הצעת הרבנות בלבוב (בתרצ"ט), כי נדרש להצניע את דעותיו. מתרפ"ט (ולא תר"ץ) רבה של שאץ, ומתלמידיו בעיר: ר' בנימין לייבנדמן אב"ד חאטין. בתרצ"ו (ולא תרצ"ה) [תמונה נוספת של צירי אותו קונגרס] נתקבל לרבנות טשרנוביץ, וראשית מעשהו ליסד ישיבה בה הגיד שיעורים. ת"ח משומעי דרשותיו רשמן על רוב פרשיות התורה, בשתי מחברות קול סופר ששרדו. בשנות המלחמה סבל מאד ד' שנים, וניצל בניסים מאימי טרנסניסטריה. בתש"ג הגיע רצוץ לבוקרשט, והתבלט בגאונותו.

באלול תש"ד עלה לארץ, ורק אח"כ העביר אליו ר' ישראל לבנון בחשאי, חלק מכתבי ידו ששרדו. גר תחילה בירושלים, ונתפרסם כפוסק מובהק. נתקבל כחבר ביה"ד הגדול לערעורים, ויו"ר מועצת הרבנות הראשית. בוחן ראשי להענקת סמיכה וכושר למועמדים לכהן כרב. ריא"ה הרצוג אמר עליו, שפסקיו כשל פוסק קדמון שיסודות ההלכה נשענים עליהם. רד"ב מטשבין ידידו מנוער אמר, שכבר בהיותו אברך לפני יותר מיובל שנים, נחשב מגדולי הדור בגליציה. מהכרעותיו הנודעות לחגוג את יום העצמאות, ולומר הלל שלם. ראיתו חדה בעין אחת. ידוע חולי כל ימיו, וכשהתרופפה בריאותו עבר בתשי"ב (בתשי"ט) בעצת הרופאים לשיכון ה' בבב"ב. תלמידו רש"ז הורביץ שישן עמו ד' שבועות מספר, שלמד עד שלוש בלילה, וכשהלך לנוח לכמה שעות, הניח ספרים אחדים ליד מיטתו. כל חצי שעה הקיץ, נטל ידיו, ועיין בספר. הסביר שבכל פעם שמסתפק בלשון חז"ל או הראשונים, מעיין בפנים לדעת בדיוק. כשהתאלמן עבר אל בתו בחיפה, והיה מרותק לכסא גלגלים. בימיו האחרונים בשכבו ביסורים קשים, פיזם בתפילת לחש וקרב פזורינו, שר נשמת בדביקות, והשיב את נשמתו ביום כ"ו כסלו תשכ"ג. נטמן בסנהדריה בירושלים. בתשל"ג נוסדה על שמו קריית החינוך קול מבשר בירושלים.

ילדיו: א. אפרים יחידו. חריף, זכרן, ומיועד לגדולות. בן י"ז ידע בעל"פ את כל התנ"ך, סדרי המשניות ושפות.

אביו מביא ממנו ד"ת בספריו. חלה בוינא מחוסר תזונה נאותה, ונפטר בחרסקוב בן י"ט ביום כ' סיון תרע"ח. אביו ביכהו חודש, והיבר קינה לזכרו. יעצו לו לחליף את מקום הרבנות, כדי שהרבנית שקבלה זאת כה קשה תוכל להתאושש, אלא שהיא נפטרה בגונה צעירה. נשא בתרח"ץ את לאה רובין נכדת רופשיץ, ר"ח מקוסוב ורמ"צ מסוורן, בת ר' פנחס מנחם מנדל שמילא את מקום אביו ר' שמואל שמלקא כאדמו"ר בסרט. התמסרה לבריאותו. נפטרה בתשי"ך; ב. שרה תמר יחידתו, והשקיע בה רבות. נישאה לרב ד"ר ישראל ב"ר יצחק מאיר שפרלינג, וזו' שרה הייטנר שאת שמה אימץ. רבה של ברלד, ובעלותו לארץ בתשי"ד החליף את שמו להאיתן. גר בחיפה, וכיהן כרב צבאי של חיל הים בדרגת סגן אלוף. ילדיהם: 1. הרב יצחק מאיר. גר בקדומים כרב המקום, ואח"כ לישובי השומרון. נשא את דבורה בת ר' משה ברוך הרצברג מת"א, ב"ר ישראל משה מח"ס ברית כרותה ושם עולם. ילדיהם: מרים זו' הרב משה ב"ר נפתלי וייסבלום מח"ס ביאורי הכלומר ברש"י, משולםשילה, יהושע, אמציה, אליהו, נועה, יעקב, נילי, אליעזר ואפרים; 2. צפורה זו' צבי רפאל ב"ר אליעזר הכהן קמיל. ילדיהם: חגית זו' אברהם צבי ב"ר משה אליעזר ראטה, אליעזר, הדסה, תהילה, ועטרת ז"ל.

קול מבשר, שו"ת, ח"א. ירושלים, מוסד הרב קוק, דפוס המערב, תשט"ו, ב, רלו עמ', פד סי'. בהקדמתו מבכה את חורבן טשרנוביץ, ואובדן מרבית כתביו. עמו בכתובים כמה קונ' הערות על המשניות וזוה"ק מאביו. מעמ' ריח: קונ' בשורת אליהו (בשער הראשי בטעות: בשורות אליהו), הערות וביאורים על ספרי הגר"א. ח"ב, דפוס העשור בת"א, תשכ"ב, קלט עמ', נא סי'. בהקדמתו הקצרה מודה לנכדו שסייעו בהדפסה, ומקוה להדפיס גם את יתר חיבוריו. מעמ' קט בשער מיוחד: קונ' שמחת יום טוב, הערות וביאורים על ספרי התוי"ט. נדפס תחילה בקובץ לכבוד יום טוב תשט"ז. בסוף מפתחות ותיקונים. ד"ץ שני החלקים, תשל"ג, בתוספת דף בהתחלה לתולדותיו מנכדו ר' יצחק מאיר.

בין היתר השיב למקומות: אוסטרליה — ר' יעקב קוטלר (ח"ב, יג); אילת (ח"ב, יט); אנטורפן; באר שבע — הרב שלמה טנביצקי (חי"א, ו); בואנוס איירס — הרב שמואל גליקסברג בתשי"ז (ח"ב, ב, ח, כה); בוקרשט — הרב ברוך גלנץ (ח"א, כו, לט); ברוקלין (ח"ב, ט, טו); גלץ — הרב א.י. דרברמדיגר בתש"ג (ח"א, עא, עב); דרנא; הונגריה (ח"ב, ו, ט); וינא — ד"ר אריה שורץ ראש ביהמד"ר (ח"ב, מו); חאטין — תלמידי הרב בנימין לייבנדמן (ח"ב, לד); חיפה — תלמידי הרב יחיאל מיכל דוברושקין (ח"ב, ו, יד); חפץ חיים — הרב קלמן כהנא בתשי"ז (ח"ב, כב); טשרנוביץ (ח"ב, יד); ירושלים — ריא"ה הרצוג בתש"ח (ח"א, מה-מז, פב); ד"ר שמואל זנויל כהנא בתשי"ב על יום העצמאות (ח"א, נו, נח, ח"ב, י', מד); רי"ל מיימון בתשי"ב על יום העצמאות (ח"א, נו, נח, ח"ב, י', מד); רבצמ"ח עוזיאל (ח"א, כא); הרב שמואל אהרן שזורי (ח"א, נט); ר' שמריה בתש"ח (ח"א, מב); לונדון (ח"ב, כה); מטרסדורף (ח"א, ה); מלבורן — הרב יוסף ליפמן גורביץ (ח"א, פד); ניו יורק — הרב יוסף אליהו הנקין בתשי"ז (ח"ב, ה); תלמידי ר' אפרים שניאור (ח"א, כד, ח"ב, לח); ניקולייב — הרב (ח"ב, מא); נפלקוביץ; סקולן — הרב זוסיא פורטוגל (ח"א, עט); פולטושן; פרדס חנה — הרב יהושע זליג דיסקין (ח"ב, יא); פריז (ח"א, ט); פתח תקוה, מחנה יהודה (ח"א, ח); קוצמן — הרב שמואל שכטר (ח"א, לד); קיפטאון — הרב א. לוריא (ח"ב, יב); קליבלנד; ר' חיים זק"ש (ח"ב, יח); קרייץ-הגר — הרב מאיר ענגיל (ח"א, ע); קרסניברד — הרב מנחם מאניש מרגליות (ח"א, סט); רגנסבורג — (ח"ב, ג); רמת גן — הרב ש"ז לנדרס (ח"א, יא); רעננה — הרב יצחק הוברמן בתשי"ז (ח"א, כב); שעלבים — הרב מאיר שלזינגר בתשי"ז (ח"ב, ה); תל אביב — הרב כתריאל פישל טכורש בתשכ"א (ח"א, לא). לש"ב ר' זליג וגשל (ח"ב, לט). לתלמידי ר' מנחם (ח"ב, מט), לתלמידי ר' שמעון (ח"ב, לה).

לעמלים בתורה, תכנית הלימודים שערך בתרס"ו לישיבתו, וזכתה להתעניינות מהר"ם שפירא וריא"ה הרצוג. בעריכת הרב צפניה דרורי עם הקדמתו. ירושלים, דפוס סלומון, סיון תשכ"ג, 28 עמ'. בסוף ביאורי אגדה. חזרה ונדפסה בסוף מבשר עזרא.

מבשר עזרא על פירוש ראב"ע לתנ"ך. דפוס אלפא, משולם ראטה לסנים אבד"ק טשרנאוויץ והגליל וכעת חבר הרבנות הראשית לישראל [חתימות וכתב יד]