מבראד, אמשטרדם וצפת (תכ"ה–תק"ב)
נולד בשנת תכ"ה (ולא תמ"ה) בקראקא שעל שמה חתם כל ימיו, לאביו ר' שמואל שמלקא מרגליות אב"ד ליסקא ועלקוש, ב"ר אליעזר אב"ד לובמלא ב"ר מנחם מנדל אב"ד פרמישלא ולמעלה בקודש, ולאמו נכדת המג"ש. מסופרת הסיבה ששינה את שמו לרוקח. בפנקס ברודי נרשמו י"ח (ולא י"ב) דורות ממנו, עד רבי אלעזר רוקח מגרמיזא בעל ספר הרוקח.
הרב מאפטא אמר, שיודע בבירור שהיה י"ג פעמים נכד רש"י מצד אביו ומצד אמו (דובר שלום, אות שנא). כשהתפלל בבית מדרשו בבראד, אמרו לו נשמות תנאים ואמוראים שהמקום קדוש מאד, ומרגישים בו טעם בית המקדש. הבעש"ט העיד שהיתה לו נשמת דהע"ה. החיד"א קורא לו בשה"ג, א, ריח, הגאון החסיד, ושמע נפלאות מחסידותו ובקיאותו. הנו"ב אמר שכל זמן שהוא חי, כל העולם ניזון בשבילו. לאחיו הצדיק ר' אהרן נולדו שני בנים, אחד מהם ר' יהושע הסג"נ שנרפא מברכתו, ובת זו' הנו"א. נשא את חוה (ולא חנה) בת דודו גיס אביו.
י"א שהיתה בתו של ר' נפתלי הירץ אב"ד צוזמיר שהיה ג"כ חתן ר' משה דומ"ץ קראקא, וכך נמצא כתוב בפנקס ישן בביהמ"ד ר' איצקל ר' יעקלש. אמנם י"א שהיתה בתו של ר' שמואל שמלקא הלוי הורביץ אב"ד טורנא שהיה ג"כ חתן אצלו, וא"כ היה גיסו של ר' מנחם נחום מצאנז אבי ר' חיים צנזר, מכיון שגם הוא היה חתנו של רש"ש מטורנא.
למד בקראקא, והרבה מקנתו בכל מכמני התורה. מרבותיו נודע רק ר' נחום, וסבורים שהוא ר' יונה נחום אחי הש"ך. בגיל צעיר נתכבד לשאת בעיר דרוש למעלת הצדקה. בסיון תס"ח (או תס"ה) כיהן כבר כאב"ד ראקוב שבפולין, וי"א שכיהן מתס"ט בקהילות נוספות, כגון טרנוב או רדומישלא. מתע"ד ראב"ד בראד, ובתע"ט (ולא תע"ד) נתקבל כאב"ד על מקום הרב אברהם כהנא שעבר לאוסטרהא. נודע כאיש חסיד וקדוש, היושב כל היום מעוטף בטלית ותפילין. הקים לעצמו בית מדרש, בו התפללו בנוסח האריז"ל ספרד. אחרי פטירת ר' אברהם ברלינר אב"ד האשכנזים באמשטרדם ביום כ"ג אדר ת"צ חיפשו שם רב חדש, ובתצ"ג הציעו את מועמדותו. בתצ"ה נבחר לכהונה זו, ובגלל המלחמות הגיע כתב הרבנות לידיו דרך ברסלוי. נדפס בהפרדס (גוטוין), חו' ד-ה, אב-אלול תרצ"א. הציע לפרנסי ברודי להוסיף ג' זהובים לשכרו השבועי, וכשהתיעצו והחליטו שאי אפשר, נענה לאמשטרדם. אז אמר להם, שכל ט"ו שנותיו בעיר לא הקשתה אשה ללדת ולא הפילה. משמעו זאת נתרצו להוסיף לו, אלא שסירב לחזור בו. נסע דרך ברסלוי לאמשטרדם, ונתקבל ביום כ"ז אלול תצ"ה בכבוד מלכים. כמחוה נדיר נחקק מטבע זכרון לכבודו, ובצד ההלכתי דן ר"י עמדין בשו"ת שאילת יעבץ, ח"א, קע. שמו יצא לתהילה, וגאוני הזמן העירצוהו וחרדו לשמו.
בשנת ת"ק (ולא תצ"ט) הדפיס שם את ספרו מעשה רוקח על המשניות, רמזים נפלאים בדרך האמת על מנין הפרקים והמשניות, והזהיר שלא ידפיסוהו רק לשם שמים. מזכיר בו את ספר דרושיו, חיבור על אבות, ופירוש על אגדות. מהדורה שניה במאהלוב תקע"ו ע"י נכדו ונכד החכם צבי: ר' יהודה ליבוש רוקח אב"ד קסנטין ישן, ב"ר שלום צבי הירש אב"ד קרמניץ. המסכימים: ר' ישראל איסר מויניצה; ר' מרדכי אב"ד קוריץ ולוצק; ר' משה הורביץ אב"ד וולוטשיסק; אבי המהדיר, וחמיו ר' משה ברנבלום אב"ד קסנטין ישן ווישנוביץ. ד"ץ המהדורה הראשונה בירושלים תשל"ב לערך, ובתוך כל ספרי ר' אלעזר רוקח, תשמ"ג.
בעשרה בטבת ת"ק בו שרר קור עצום, נשא בביהכ"נ דרשת תוכחה לפרידה. ביום א' י' סיון שם את פעמיו לא"י דרך מרסל (ולא דרך פולין וגליציה להיפרד מהחכמים ומהקרובים, ואולי נסע לשם לפני כן מאמשטרדם). הגיע לצפת בחוה"מ סוכות תק"א. נבחר שם לנשיא א"י, ועסק בחלוקת המעות לעניים. שני אנשים ביזוהו בשמחת תורה, י"א על כי יצא ללחום בלימוד ספר חמדת ימים, וספר שלקו בדבר, גורשו לשדה, ונהרגו ע"י ישמעאלים. הבעש"ט שבת בשריגרד בשבת פרשת נח תק"ב, וגילה לתלמידיו שבשבת פרשת בראשית כ"ז תשרי נסתלק בצפת, וי"א בשבת ג' דחוהמ"ס תק"ב. נספד ביום כ' סיון בדרושי רח"כ, כח. בספר ידי משה תקכ"ט מספר על מערת קבורתו עם רבי יעקב אלגזי, ולא נטמן בירושלים או בחברון. הונח מימין לכניסה, במערת יפה הנקראת אשכנזים, מלאה חכמים וצדיקים שנשכחו שמותיהם, והיו נוהגים בעיר להשתטח על ציונו בימי הרחמים והסליחות. ברוב דוחקה עברה אלמנתו לירושלים, והתפרנסה בבית השד"ר ר' פתחיה אשכנזי קצנלבויגן מתמיכת אנשי ברודי. פרטים אודותיה ונוסח מצבתה בספר ברכת אהרן (הויזמן), מדור חסידי קמאי, יד-יז.
ארבעה טורי אבן, חידושים על הרמב"ם וש"ס. הובא לדפוס ע"י נכדו רנ"ה מבראד, בן בנו ר' משה. לבוב, דפוס ר' יהושע שלמה יארש ר"פ ברנ"ה, תקמ"ט, א, כח, טו ד'. בהקדמת המלבה"ד מבאר את שם הספר שסובב על הרמב"ם הלכות מדע ועוד, (לקוטי ש"ס), שו"ת מבנו ר' משה אב"ד זלוטשוב (לא נמצא), חי' גפ"ת ודרושים מאחי המו"ל ר' יהודה ליב אב"ד זבורוב. ד"ץ (תשמ"ג) אחרי חדשי וכללות הרז"ה ועומק הלכה.
מעשה רוקח, דרושי פרד"ס עה"ת. מדף מז: קונ' מעשה המשכן. מדף נט. יין הרקח, חי' משניות ע"ד הפשט. נדפס ע"י נכדיו ר' אפרים אב"ד רדיוויל ור' יהושע של רוקח, בלבוב תקס"ב ותר"י. מהדורה נוספת ע"י נכדו ר' מאיר רוקח מצורטקוב בלמברג תרנ"ב, ושוב במונקאטש ת"ש, ג, עו ד', עם תולדותיו. ר' מנחם צבי הלברטל מאנטורפן הבא לדפוס הוצאה מהודרת בתיקון השיבושים, עם הסכמה ישנה מר' מאיר אב"ד בראד למחי' רנ"ה ב"ר משה אב"ד זלוטשוב, וחדשה משנ"ב של המו"ל מהר"א מבלז ע"י ר' שלום פוגל, תולדות המחבר, ירושלים תשט"ז, ג, עו ד'. ד"צ הוצאת מונקאטש, ירושלים, דפוס האמנים, תש"ל, עמוד הנצחות בסוף. המו"ל ר' יואל (בנה של חיה יהודית בת זאב, שנספתה באושוויץ ביום כ"ה תמוז תש"ד) כותב, שמהר"א אמר לתלמידיו ללמוד ראשונה ספר זה, מפני ששמע מאביו שמסוגל לשמחה. בסוף מפתחות, ובעמוד האחרון הנצחות. ר' יוסף ב"ר שמואל היילפרין ממנשסתר הוציא לאור מהדורה חדשה בשם: כל ספרי ר' אלעזר רוקח, חלק א-ב, ב"ב תשמ"ג. נלוו לה הגאונים ראמ"מ שך ורי"י קנייבסקי, האדמורי"ם מויזניץ ומבוהוש, והרב שמואל ווזנר. במבוא — תולדותיו, מאת ר' אליעזר הכהן כצמן מניו יורק, נדפסו תחילה באספקלריה, שנה ג, גל' א. פירושיו להגדש"פ בתוך הגדת מגלה עמוקות ועוד, לאשצוב תקפ"א, ע"י ר' מרדכי צבי מזברז בזלוטשוב. ד"צ בירושלים, ספרים תורניים, תדש"ם.
בכורו: ר' משה אב"ד זלוטשוב. בנו השני: ר' שלום אב"ד טיקטין. מצויות הסכמותיו משם מתקי"ג. נפטר בשנת תקכ"ז, ונשתמר נוסח מצבתו. נספד בשו"ת דברי רב משלם. תשובה ממנו בספר תשובות שמואל, ולנא תרי"ט. נשא את בת דודו ר' משה יהושע הורביץ אב"ד הורודנא ב"ר שמואל מטורנא, ובזיוו"ש את בת הגביר ר' יחזקאל טארנער. ילדיו: א. ר' יהושע אב"ד פינסק. ילדיו: 1. ר' חיים שהסכים על התומים תקפ"ו; 2. ר' שלום, אבי ר' יצחק אייזיק שזו' בת שבע היתה בת ר' פנחס אב"ד שרשוב מח"ס נחלת עזריאל, ובנם: ר' פנחס מיכאל אב"ד שרשוב ואנטיפוליא בה נפטר ישיש בתרנ"א. חיבר פירוש עמ"ס נזיר; 3. ר' גד אשר. נשא את חיה'לי הנודעת בעשרה ובצדקותיה, בת הגביר ר' שאול לוין מפינסק. ילדיו: ר' יהושע בפינסק חתן רבי שלמה איגר, ור' גד אשר בפינסק שנולד אחרי פטירת אביו; 4. שרה ממוזריטש, נטמנה בירושלים. בתה דבורה זו' ר' מיכאל הורביץ במילאט; ב. ר' יצחק בטיקטין חתן ר' יהושע השל אב"ד וילנא; ג. ר' זונדל אב"ד סאסוב; ד. ר' אלעזר (ולא אליעזר) בטיקטין; ה. פיגא זו' בן דודה ר' יהודה ליב רוקח אב"ד זבורוב; ו. זו' ר' יהושע ב"ר יהודה ליב מירקש בשקלוב נכד הרמ"א, חמיו של הרב יעקב קופל שיינפינקל (תולדות אנשי שם אפרתי, בסוף עמ' 37). פרטים על משפחתו בסדר היוחסין שבסוף חידושי מהר"א, 5-6. קורותיו סופרו לילדים ע"י רייזל פרידמן: מאמסטרדם לצפת, (ב"ב), טל חיים, תשמ"ו, 95 עמ', מנוקד.
עטרת תפארת ישראל, שלשלת היחש של הגביר ישראל בראדסקי ממשפחת שור, וזו חיה ממשפחת רוקח. נכתב על פי רשימות לרגל נישואיו בתם מרים עטיל עם גבריאל יעקב רוזנברג, ע"י הת"ח שעבד אצלם מ"ג שנה: ר' זאב קראטשונסקי מזלטופולי.
וויען, דפוס מאריץ קנאפפלמאכער, תרמ"ג, 50 עמ'.
בהקדמה מקורות חשובים על ענין היחוס, ובהערות בירור הלכתי ליישב את התמיהה על המטבע. הופיע גם לוח: כתב היחס לבית ישראל (ברודסקי).
חיים דובריש פרידברג, לוחות זכרון, תרנ"ז, 52, תרס"ד, 71–74, תולדות משפחת שור, 16–18; דעת קדושים, 181–187; אהל אלימלך, 93–95; מליצי אש, א, סיון, מה-מז; סדר היוחסין בראש מצל מהאש, כט-לב; עדן ציון, טו; מטל השמים בראש נאדר בקודש, יד-טו; אשל הגדולים, קז-קכה; מרגליות, א, 214–215; ברודי, 50–54, לוח ז' שבסוף; אור הגליל, ח"ג, לג-מח; גליס, ח"א, ריט-רכ עם ביבליוגרפיה, ח"ג, רי; אדמור"י בלז, ח"א, לב-נח; יעקב ברנאי, יהודי א"י במאה הי"ח, 32–34, 86–89; י. ברטל, מחקרים על תולדות יהודי הולנד, ד, תשמ"ה, 7–25 (על עליתו לא"י).