ר' שלמה ב"ר אשר זליג ריזנר
דומ"ץ וראש אב בית דין בפלשטין
מפלשטין (תרי"ג*–תרצ"ג*)
בנם של ר' אשר זליג (נפטר לפני תרמ"ה) ב"ר משה, ושל באשע בת ר' דוד נכד רמ"מ מרימנוב (לא נזכר שהיה כהן). בא כנראה מחירוב לכהן כדומ"ץ וראב"ד פלשטין שליד סמבור מתר"ס לערך. כיהנו בה כרבנים אב ובנו ממשפחת חנליש, ואין זו האוקראינית בה כיהן הרב קיטובר (השיבוש בפנקס, ח"ב). תקופה מסוימת כיהן גם כדומ"ץ חירוב. הסכים בסיון תרפ"ט על ספר ציוני תורה של רב"צ כ"ץ גרוספלד, ובכותרת מכונה חסיד ישיש משיירי כנסת הגדולה. בהדפסת הספר בתרצ"ד, כבר לא היה בחיים. מילדיו ידועים ר' אהרן הנשוי, זלאטא ובתה בלבוב. אחיו: ר' מנחם מנדל אבי ר' אשר זליג אבי ר' דב בריש במונטריאול אבי ר' מנחם; ר' נתן אבי אמו של אלי מאורר מסילבר ספרינג במרילנד, שהמציא לי ידיעות רבות על המשפחה; ר' ליב אביה של פיגא זו ר' ליב דוד וונדר ברישא.
אבני משפט על שו"ע אה"ע וחו"מ. ח"א: אה"ע, ח"א עד סי' צ. פשעמישל, דפוס זופניק עט קנאללער, אלול תרס"ב, ד, צ ד'. המסכימים: המהרש"ם עם ד"ת (ראיתי כי טוב עשה בעמיו, ירד לעומק העיון... הולך מישרים לישר הדורים); ראל"ה מסטרי (ואעבור עליהם וארא פעלו, כי טוב הוא להועיל ונחמד להשכיל... אין בו נפתל ומגרעת). בהקדמתו בהלכה ובאגדה מביא דברים מרבו ר' ישראל מצורטקוב, ומזקנו רמ"מ מרימנוב. הציע תחילה את הדברים לפני למדנים והצדיקום, אלא שבכתב אין לו לשון לימודים להסביר כראוי, ונחוץ לעיין היטב. מקצר עתה אף כי בילדותו עסק בפלפולים ארוכים, ומציג את הדרוש שנשא בן י"ז וקלסיה ר"י שמלקיס. עניותו ניכרת מהודעתו, כי להשגותיהם של אלו שאינם מפורסמים, לא ישיב אם לא ישלחו לו את דמי הדואר. מביע תקוה להדפיס גם את ספריו על התלמוד, כללי הש"ס, שו"ת, וקצת על שו"ע או"ח ויו"ד. אח"כ לוח הטעות, והסכמת ר"י שמלקיס מעשי"ת תרס"ג (למחבר דרך ישר בביאור דברי הפוסקים, להבין דברי חכמים וחידותם. נפיש חיליה לפלפל ולסלסל בתוה"ק בדרך צח ונקי).
אבני החושן על שו"ע חו"מ חלק א-ב. בשערים מביע תקוה להדפיס גם את ספריו גנזי חיים על או"ח, מורה דעת על יו"ד, ואה"ע ח"ב שעמו בכתובים (היו באוספו של מר ליפשיץ בפילדלפיה, ובהשתדלות המשפחה עומדים להופיע ע"י הרב אברהם קבלקין). בילגורייא, דפוס ר' נטע קראנענבערג, תחילת תרצ"ב, קכד; קי ד'. בהקדמתו הקצרה מספר, כי ידידו ר"מ ארק אמר לו שעבר על כל ספרו הקודם "וכל דבריו מזוקקים ונכונים וברורים", אלא שבח' מקומות קדמוהו אחרים, כגון המקנה שלא היה עמו. רי"פ בומבך אמר לו, שספרו עולה על כולם (ער האט אינז אלע איבערגעטראפען). המעיינים אומרים שהספר יכול להידמות לקודמיו לפני מאה שנה, ורק לשונו אינה מתוקנת וברורה. בהקדמה ח"ב כותב, שהכין פתיחת אגדה במעלת אמונת חכמים, ענוותם וגדלות הקב"ה שבקרבם, ומכיון שנתארכה אין לו להוצאות הדפסתה, ומציג ד"ת אחד בו מזכיר את רצ"ה מזידיטשוב ור"י מרוזין. בסוף השמטות לשני החלקים. וראה בהקדמתי לח"א דברי בעל שרידי אש שקילס את הספר מאד, במכתבו אל רי"י אפפל ששלחו אליו.
תשובות אליו: אמרי יושר, ח"ב, לא; מהרש"ם, ח"ב, רלז, ח"ז, כ בתרל"ג לחירוב. במשתתפי אהל מועד, א, 46. ד"ת ממנו: ציוני תורה עמ"ס כריתות, 73.