נולד בברודי בשנת תרל"א בערך, למשפחה לא אמידה שגרה כמה דורות בעיר, והתיחסה לרבי חיים צנזר ראש חכמי הקלויז. אמו פרנסה את ילדיה בפתחה בי"ס ללימוד מלאכת הרקיעה, וכל הבנות המיוחסות למדו אצלה. מילדותו הצטיין בכשרונותיו, ונקרא העילוי מברודי. תלמיד מובהק לאב"ד ר' יצחק חיות, וכשרבו נסע ללבוב להציג את מועמדותו, נטל עמו את תלמידו החביב. בנוסף לבקיאותו בגפ"ת ידע את התנ"ך בעל-פה. ספרא רבה, וכתב שירים ומאמרים במחז"ה, בת קול ועוד. נשא אשה מסוקל, וגר שם זמן מה. התפרנס מלימוד גמרא לתלמידים, והלך לביתם גם למרחקים כדי לקבל שכר הליכה. בין תלמידיו גם דב סדן שסיפר לי עליו. בפרוץ מלה"ע א' ברח לוינא, וידידו רצ"פ חיות שלמד עמו דאג שתהיה לו שם משרה. פרופ' אפטוביצר פגשו שם, והעיד שהיה מגדולי התלמודיים בדור. לפני תום המלחמה שב לברודי, ותפס מקום בולט בחיי הרוח של הקהילה. כל שבת אמר שיעור אחרי התפילה, והמונים נהרו לשמעו. בשבתות דריגלא נשא את הדרשות בביהכ"נ הגדול, בחריפות רבה גג על גג. היטיב נגן, ורבים נדחקו לשמעו כשעבר לפני התיבה בימים הנוראים. היתה תימה מדוע לא נבחר כראב"ד, ונתקבל ר"י קטן אב"ד לשנוב. רק בשנות התר"ץ נבחר כדומ"ץ, לצידו של הרב יוסף פופרש. אחרי שהשלטונות פסלו את בחירת הרב בגלל אי ידיעתו פולנית ונבחר כאב"ד הרב משה שטיינברג, הדיר עצמו ממשרדי הקהילה, אף כי הוא כן אושר, ואף קיבל משכורת מקופת הקהילה. היתה בעיר הערצה כללית לאישיות כלילת המעלות כמוהו. נפטר ומשפחתו נספתה בשנת תש"ג בערך. כמו כן אבדו כתביו הרבים שבניו לא הספיקו להדפיסם. בנו אלכסנדר נפטר בארץ.
אחיו ר' אלעזר ניסה את מזל פרנסתו בכפר אובין. לימד את ילדי הסביבה, ואשתו מרים עסקה ברוכלות. עבר לפני התיבה בכפר מנשובקה-ברישטשה לשביעות רצון כולם. משלא שפר עליו חלקו, שב לברודי לפני מלה"ע א'. נפטר בשנות התר"ץ (מאיר פיש, ספר ראדיחוב, 505–507).
תשובות אליו: מחזה אברהם, ח"א, לג בתרס"ט; רבו, שדה יצחק, כח לסקול; שו"מ, שתיתאה, כו. נר תמיד זכרון לברודי, 388.