ר' צבי אלימלך ב"ר דוד שפירא

מבלזוב (תר"א–תרפ"ד)

נולד בשנת תר"א כבנו האמצעי של ר' דוד מדינוב, ונקרא על שם זקנו הבני"ש שנפטר באותה שנה. בילדותו נסע עם אביו אל ר"י מרוזין ור"ש מבלז. בן ט"ז נשא את שרה בתו הבכירה של ר' משה מרוזבדוב, בעת שסמך לשולחן אביו ר' אליעזר מדזיקוב. בן י"ז ידע כבר ספר בכ"ע בעל פה. כשחלק פעם על ר"י זולברשטיין מוייצען בהיתר עגונה, סיפר כי בן כ"ד ידע כבר ד"ח שו"ע בעל פה. כיהן ברבנות כששים שנה, ובאדמורו"ת עם אמירת ד"ת חמישים שנה בדיוק. רבו הרב"ח שהסמיכו כיבדו פעם לומר תורה בשולחנו. יצא ללוותו לרחוב, והזכיר את שמו ושם אמו. כששבת אצל מהר"י מבלז כיבדו לקרוא את עשרת הדברות, והפליג את גדל התלהבותו. מגיל צעיר אב"ד ריבטיטש, ומתרכ"ג בבלחוב שעל שמה נקרא. אדמו"ר מפטירת אביו בתרל"ד, וכשנפטר בתרמ"ה אחיו רינ"ה מדינוב עברו אליו כל חסידי האב.

גדול בתורה ובקדושה, ועובד ה' בפנימיות ובהסתר כדרך אביו. עסק ביחודים בדרך העטרת צבי. גבה קומה משכמו ומעלה, בעל תפילה בכח רב, מלחין ניגונים ומזמרם. בעל מופת, ונהרו להתברך ממנו אלפים, גם מהונגריה ומפולין. את תורותיו הסביר בטוב טעם באופן שאפשר יהיה להבינם. כששבת פעם בלבוב בא הבית יצחק לשולחנו, ונתכבד לומר פלפול. חלשה דעתו לראות שהרבי מחלק שיריים, ושואל כל אחד אם כבר קיבל. כשסיים החל הרבי לענות לו על סדר דבריו. נענה ואמר: מזל שנהייתם רבי, שאם לא כן היו הרבנים צריכים להיות חייטים וסנדלרים.

ר' בריש שורץ מחסידיו, תרם לו כסא מפואר מכוסה כסף ומצופה זהב עטור שלושה כתרים. בשנת תר"ע בערך עבר לעיירה הסמוכה בה נולד הבני"ש, יבורניק פולסקי שליד פשוורסק. בפרוץ המלחמה היה במרינבד, ונבצר ממנו לשוב למקומו. ברח לבודפשט, ושהה בוינא (רבותינו שבגולה). בשובו לגליציה גר בפשמישל, ושם נפטרה רעיתו. בתרפ"ג קבע את מושבו ברישא, בקנותו בית עם קלויז בחלק העיר וואליע. יש ונסע לשבת לטיטשין הסמוכה, וערך שולחן עם רבי שלמה ליב. נתפרסם כזקן האדמורי"ם במדינה, פיקח מאד, ובאו אליו מארצות שונות. סירב לחתום על תמיכה באגו"י. בין תלמידיו ר' לייביש מקריפטש, ורבי ארה'לה ראטה מיסד חברת שומר אמונים בירושלים. קירב אותו יותר מחסידים זקנים, והסמיכו להנהגה. משנפטר רבו לא מצא מרגוע לנפשו אלא לעלות לארץ.

עד לחורף האחרון היה גבור חיל, שיניו שלימות, וללא משקפים. משניסה לשבור ג' אגוזים בידו האחת כדרכו ולא היה יכול, שן אחת נשרה, הרגיש שכוחותיו אחלים. ביום י"ט אדר בו נפטר אביו חלה בדלקת הריאות, ונפטר ביום ה' ניסן תרפ"ד. בלויה המתינו עד שאחד החסידים יביא את שינו לקבורה עמו. רוב שנים עשר ילדיו נפטרו על פניו. ביניהם ר' יוסף שנפטר צעיר בתר"ן, ואלמנתו נישאה לרצ"ה ה"ש מרודניק. שרדו רק בן ובת: א. ר' יהושע שמילא את מקומו ברישא; ב. אלטע מלכה זו' ר' ברכיה ט"ב ב"ר משה יוסף מאויהעל.

צבי לצדיק ח"א עה"ת, קראקא תרפ"ה, ח"ב למועדי תשרי ורובו על סוכות, דפוס משה דייטשער, תרפ"ח, ב, עז ד'. בהקדמת המו"ל בנו ר' יהושע כותב בענוה שאינו מצרף מחידושיו שלו. מודה לבנו ר' אליעזר אב"ד ריבטיטש שטרח בהעתקה, ולר' ישראל משה הכהן שמיד מקראקא שהשגיח על ההדפסה. בהקדמת הנכד מספר שהעתיק בזהירות מכתב יד המחבר, ומכין ח"ג על החודשים חשון-ניסן. ח"א סודר מחדש ע"י נכדו רבי ישראל מבלחוב בניו יורק, דפוס האחים טווערסקי, (תש"ח), שסא עמ'. בהקדמת המהדיר תולה את ניסי הצלתו בהוצאת כתבי זקנו, ומקוה להמשיך. בבוא הרוצחים לבלחוב הפקיד אחיו האב"ד ר' מאיר את כתבי זקנו בידי שכנו הערל שהטמינם בקרקע, ובאורח פלא שרדו בשלימות והועברו לארה"ב. מודה לר' יעקב יצחק זיכרמן שו"ב אטלנטיק סיטי בן השו"ב ר' חיים שמואל, על השתדלותו בהדפסה. מעמ' רצט זכרון מאיר — מחידושי אחיו עה"ת והמועדים. מעמ' שמו ליקוטים מר' דוד ור' ראובן שפירא מסנוק, ומאחיו ר' אליעזר. בסוף הנצחות ומנויים. ד"צ בתשכ"ד ע"י בנו חורגו של המהדיר. לקוטי צבי לצדיק נוספו גם לח"ג של קרן ישועה מהדורת ניו יורק.

שו"ת צבי לצדיק ח"א, העתיק וסידר עם הערותיו נכדו הרב ישראל מפרוכניק ובלחוב. בילגורייא, דפוס ר' נטע קראנענבערג, תרצ"ו, סח ד', נז סי'. בהקדמת המו"ל המהדיר כותב עד כמה החשיב המחבר את תשובותיו, ובתרפ"א קרא לו ביחידות לבקש שיטפל בהדפסתם ובהפצתם. מתבל דבריו ברמזי חנוכה, ומודה לר' צבי שו"ב איסטריק שסייע לו בהדפסה. מדף נ ע"א פרי צדיק — חידושי סוגיות מאביו ר' יהושע. לפני התוכן שבסוף, תודה למעתיקים מסייעיו: ר' חיים רוזנפלד ב"ר שלום שו"ב ברטש, ולב' אברהם עקיבא רוטמן מאיסטריק. עותקי המהדורה נחטפו, ועל כן נתן את זכות ההדפסה השניה לר' יהושע מאיר ב"ר ישראל אליהו ארעס מפרעמיסלא. פשעמישל, דפוס פוספיז'נה, תרצ"ז, מאותן האמהות כנראה, ובהשמטת הקולופן.

בהסכמתו מתרמ"ז על דרושי רמ"ץ כתב שיש גדר במשפחה לא לתת הסכמות, ואביו נתן פעם אחת והתחרט.